על תיקון 20 לחוק החברות והשפעתו על שוק ההון

ללא מסיבות עיתונאים ורעש תקשורתי נכנס לתוקפו בשבוע השני של חודש דצמבר תיקון 20 לחוק החברות. התיקון משנה באופן דרמטי וללא היכר את כל הקשור בתגמול נושאי משרה בחברות ציבוריות ובחברות פרטיות שהינן חברות . התיקון נחקק בעקבות הדיון הציבורי הביקורתי בשכר הבכירים, ומבוסס בעיקרו על המלצותיה של "ועדת השכר" בראשות שר המשפטים, פרופ' יעקב . תיקון 20 כולל שלושה חידושים עיקריים שיחייבו חברות ציבוריות וחברות איגרות חוב:

- הקמת ועדת בהרכב שיבטיח את עצמאותה שתדון בכל ענייני התגמול - את מדיניות התגמול לבכירים תקבע ועדה מיוחדת לענייני שכר שימנה הדירקטוריון, והיא תורכב מרוב של דירקטורים חיצוניים. שאר חבריה יהיו דירקטורים בלתי תלויים.

- התיקון מתווה שיקולים שצריכים להילקח בחשבון בקביעת מדיניות התגמול - החל מקידום מטרות החברה, גודל החברה ואופי פעילותה ועד אמות מידה פרסונאליות כגון השכלה, כישורים, מומחיות, ניסיון והישגים של נושא המשרה.

- התוויית הליך אישור מדיניות תגמול והליך אישור עסקאות פרטניות עם נושאי המשרה, באופן שמחייב להביא בחשבון את בעלי המיעוט - מנגנון זה נועד לתת מענה מתאים לבעיית הנציג המאפיינת חברות ציבוריות בישראל, שברובן הגדול יש דומיננטי, הממנה את רוב הדירקטורים בחברה.

הצעת התיקון לחוק נשענת על חקיקה אמריקנית חדשה יחסית המכונה Say on Pay. שיטה זו מאפשרת לבעלי המניות להביע את דעתם על חבילות התגמולים של בכירי החברות שבהן הם השקיעו ולהשפיע על מדיניות השכר שלהם, אולם הצבעתם אינה מחייבת את הדירקטוריון.

מטרתו הראשונית והמקורית של תיקון 20 לחוק החברות, היה לבלום את חגיגות השכר הלא מרוסנות ולצמצם את פערי השכר בין שדרת ההנהלה להעובדים הזוטרים ועובדי הקבלן באותן חברות. המצדדים בתיקון לחוק טוענים, כי סיטואציה בה אנשים יכולים לנכס לעצמם שכר מבלי שהצדיק את עצמו בפועל בתוצאות החברה - בעייתית. כמו כן, ביצועי החברות לא מצדיקים את עליית השכר של 50% במשך השנים 2003-2009.

לעומתם, מתנגדי החוק טוענים כי החברה ומנהליה יהיו נתונים לחסדי בעלי מניות המיעוט, שלא בהכרח רואה את טובת החברה ומנהליה, ואשר לא חב באותן חובות זהירות ונאמנות של מנהלים בחברה. בנוסף, הוא עלול ליצור קושי לא מבוטל בהבאת מנהלים טובים לחברות ציבוריות.

לסיכום, בטווח הקצר, יישומו של התיקון תביא כנראה להוצאת בעל השליטה בחברה ממעגל מקבלי ההחלטות על תגמול נושאי המשרה. אולם, בטווח הארוך, יהיה קשה לאמוד עד כמה ישפיע התיקון על חגיגות השכר. שכן התיקון לא משפיע על הסכמי עבודה קיימים, אלא על מרכיבי שכר משתנים כמו בונוסים וכמובן על הסכמים חדשים.

בנימה אישית, טרם התכנסותה של "ועדת השכר", ידעו פוליטיקאים רבים לנפנף בתלושי השכר של בכירי המנהלים במשק ולזעוק, בצדק רב, את זעקת מעמד העובדים הזוטרים. אך בל נשכח, אותם פוליטיקאים בחרו להתעלם בצורה מעוררת תמיהה מפערי השכר בסקטור הציבורי. ונמנעים, גם היום, לתת את דעתם ולהסביר כיצד קיים פער כה עצום בין שכר עובדי הנמלים, חברת החשמל ורכבת ישראל לבין שכרם של השוטרים, המורות והעובדות הסוציאליות. הרי נאה דורש, נאה מקיים.

***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.