הכתובת למצוקת היצואנים היא לא בבנק ישראל

בשיא עמוד ענן נשק שער הדולר ל-4 שקלים והעלה חיוכים בקרב יצואנים רבים, ששמחו על שנפלה בחלקם הזדמנות פז להגדיל את התמורה השקלית עבור הסחורות והשירותים שהם מספקים. נראה שבאותה העת אף אחד מהם לא צפה שבתוך מספר שבועות ישוב השקל ויתחזק ב-6% ויחזיר מחדש את החששות ששררו בשנים עברו - התחזקות מהירה וחדה של השקל.

התעשיינים כבר מודאגים ומתריעים שעל נגיד להתערב שוב במסחר ולתמוך בשער הדולר, בטרם זה יגיע לרמות שמפחיתות דרמטית את האטרקטיביות שבייצוא. אבל שוב נשאלת השאלה, האם מי שמנהל עסק שחלק או מרבית מהכנסותיו לא במטבע מקומי, יכול תמיד לסמוך על המזל?

הדעה הרווחת שבנק ישראל צפוי לחזור ולהתערב בשוק המט"ח עם תנועת הדולר לאזור רמת 3.6 שקלים, או במידה ותתגבש בקרב כלכלניו ההערכה כי התנאים בשוק המט"ח חורגים מאלה הרגילים, כלומר מתבצעת פעילות של ספקולנטים. אלה שמחזיקים בהערכה זו שוכחים שהתנאים להתערבות מאסיבית בשוק המט"ח פחתו משמעותית, בעוד שהגורמים שצפויים להעצים את התחזקות השקל משמעותיים כעת הרבה יותר.

נכון לסוף חודש נובמבר הסתכמו יתרות המט"ח של בנק ישראל ב-76 מיליארד דולר. מאז הפסיק בנק ישראל לרכוש דולרים בתחילת 2011 נרשם גידול של כ-7% בתמ"ג, כך שצורך אמיתי להגדיל את יתרות המט"ח לאור הגידול בכלכלה הישראלית עדיין לא נוצר.

המסרים שמעביר כל העת בנק ישראל הם שיש על מי לסמוך בהיעדר משרד אוצר, שיכול לקבל החלטות משמעותיות עד לבחירות. בצורה זו מחזיקים היצואנים בגישה שהם לא נושאים במלוא הסיכון, בכל הקשור לאחריות לניהול החשיפה המטבעית. ברכישות המט"ח הקודמות רמז הנגיד סטנלי פישר, כי התערבויות אלה נועדו רק כדי לאפשר זמן התארגנות ליצואנים. למרבה הצער, רבים לא הפנימו את המסר. כעת היצואנים מחליטים לסמוך על המזל ולא לגדר את סיכוני המט"ח. הם סבורים שבמקרה הגרוע בו ינוע הדולר מטה, בנק ישראל יתערב וייצב את שער החליפין, ובמקרה הטוב אף יירשם זינוק בשער הדולר - והרווחים יעלו.

גישת היצואנים לא הייתה נכונה בשנים 2008-2011, ובוודאי אינה נכונה ומתאימה עבור חברה שמנהלת סיכונים בצורה אחראית. בשוק המט"ח ברור שרכישות הדולרים הם תולדה של ההנהלה הקיימת בבנק ישראל שרואה בייצוא כמנוע הצמיחה המרכזי של המשק הישראלי.

עובדה נוספת שרבים מתעלמים ממנה היא שהכלכלה הישראלית של 2010, שנה בה נרשמה התערבות מאסיבית שונה בתכלית מזו של 2013. תחילת זרימת הגז ממאגר תמר צפויה לחולל מהפך בחשבון השוטף: על פי תחזית מחלקת המחקר של בנק ישראל, הגז יתרום לעלייה של 2.5 מיליארד דולר בחשבון השוטף ב-2013 ו-1.8 מיליארד דולר בשנת 2014. כשבנק ישראל התערב בעבר בשוק המט"ח, לא נרשם בתקופה קצרה יחסית לחץ כה גדול על הדולר מצד החשבון השוטף. מעבר לכך, בתחזית שהעניקה מחלקת המחקר של בנק ישראל היא ציינה שייתכנו לחצי , זאת מבלי לספק מספרים.

המסקנה היא שחברה אחראית מנהלת סיכונים בצורה זהירה, עקבית, תוך התחשבות בשיקולים ארוכי טווח. הימור על שער הדולר יכול להניב רווחים בטווח הקצר, אך בשנה כמו 2013 בה צפויה האטה כלכלית במגזרים רבים, וכן על רקע המשברים בעולם, תנודות קיצוניות בשער החליפין וייסוף משמעותי בשער השקל עלולים להיות במקרים מסויימים הרסניים, להפוך ל"קש שישבור את גב הגמל" ואף לגרום במקרים קיצוניים לפשיטת רגל של החברה.

***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.