האם הנבואה ניתנה לשוטים? סיפורו של מנהל השקעות

שנת 2012 הוכיחה כי הניסיון לתזמן את שוק המניות נועד לכישלון. הדעה הרווחת הייתה לכל אורכה של השנה כי השוק ירד והיו לכך את כל הסיבות הנכונות.

במשך השנים שוק המניות אמור לעלות. יש לכך סיבה (מלבד העובדה הסטטיסטית), ניתן להשוות את שוק המניות לחברה פרטית/ציבורית, קיוסק או חנות בגדים שלאורך זמן אמור לצמוח, כלומר להניב תשואה גבוהה ממחיר הכסף שהוא לווה. אך אם לא צלח, בהגדרה, הוא אינו ראוי להשקעה.

להבדיל מרכישת מט"ח, סחורות וכדומה, שהן ספקולציה ולא השקעה (בגלל העדר תוחלת חיובית מובהקת), מניות הינן השקעה צומחת בעלת תוחלת חיובית. לכן כל מי שמנסה לתזמן את השוק למעשה מהמר בכל פעם מחדש. ניתן לדמות זאת למהמר בקזינו, וכידוע תוחלת הרווח של הקזינו היא חיובית גם אם לעיתים יש מישהו שמרוויח ברולטה...

לכן, השקעה בשוק המניות לאורך זמן היא הדרך היחידה לקבלת תשואה עודפת על פני השקעה באג"ח. כמובן שהשקעה זו, כמו רבות אחרות, אינה מתאימה לכל אדם, לעיתים היא מתגלה כבעלת יכולת שטנית להתל בנוגעים בדבר.

אחד הפרמטרים הבעייתיים בשוק הוא התנודתיות, פרמטר זה מוציא מדעתם הרבה משקיעים המחפשים תשואה גבוהה בעלת תנודתיות נמוכה. המשקיע הישראלי ידוע כקצר רוח, לכן שוק הדירות בארץ מתאים לו מאד, כיוון שאינו סחיר ברמה יומית. לכן העדר תנודתיות יוצרת השקעה המצטיירת כיציבה. התנודתיות בשוק ההון בארץ מסמלת את התזזיתיות של המשקיע הישראלי שמנסה תמיד לצאת ראשון ואינו מבין שכשהתוחלת שלילית - התזמון נדון לכישלון מראש.

אין משקיע שאוהב להפסיד, ובטח לא "לשבת" במניות כאשר כולם בורחים. אבל מי שלא מבין את הדבר הבסיסי, שבכל דבר בו משתתפים בני אנוש ישנן עליות ומורדות - בעצם לא מבין את החיים. השוק הוא כמו מערכות היחסים שלנו עם עמיתנו לעבודה, עם בני ובנות זוגנו, עם ילדנו ועם עצמנו. אף אחד מאיתנו לא קם כל בוקר באותו מצב רוח (ואם כן הוא כנראה מצליח להכות את השוק). הסינוס של השוק זה הסינוס של החיים - לא ניתן לנצח אותו ומי שלא יכול "ליהנות" בירידות, או לכל הפחות להשלים איתן - לא ייהנה מהעליות. לצערי בחיינו לא נצליח להשתתף רק בחתונות מבלי לקחת חלק גם (שלא נדע) בהלוויות.

"משבר של פעם ב-100 שנה", "דבר כזה עוד לא קרה" ועוד - הם משפטים שהדהדו ב-2008. ב-2010 כאשר יוון החלה לשקוע, השיח החריף ומה ששמענו הוא: "ב-2008 זה היה משחק ילדים", "בנקים נפלו ועכשיו זה משבר שמדינות נופלות", "משבר של פעם ב-1000 שנה". מיותר לציין שמי שיצא משוק המניות ביוני 2010 אחרי ירידה של 15% (כי אי אפשר למכור בשיא), החמיץ את אחד הראלים הגדולים של השנים האחרונות בחצי השנה שלאחר מכן.

עוד תכניות

במהלך משבר 2008 שיתפתי משקיע פוטנציאלי ברעיון "המופרך" שלי ששוק האג"ח בארץ מספק הזדמנות פז. הוא צחק ואמר שהוא קונה בחצי מכספו דולרים ובחצי השני אירו ושם בבלטות. אני מצידי שאלתי אותו, "מה יותר סביר שיקרה? שהבנק (מרכזי, בו מופקד כספו) יפשוט את הרגל, או שיפרצו לדירתך וישדדו את כספך?" הבחור לא התבלבל ואמר "אז אשים את מטבע החוץ בכספת בבנק המדובר". בדיעבד, ברור לכולנו שהבחור טעה. ערך הכסף שלו נשחק. אם היה מפקיד את הכסף אפילו בפק"מ, אולי היה שומר על ערכו. חוק הכלים השלובים - הלקוח לא הבין שאם כל העולם היה מגיע לאבדון, הכסף שלו באירו ודולר לא היה שווה כלום ואם כבר אז מקלט אטומי ומטילי זהב הם פתרון עדיף.

קשה לחשוב על כך, אבל אם המשברים של השנים האחרונות היו קוברים את שוק המניות - שוק הדירות היה מתרסק, היינו חוזרים אחורה בזמן, המכוניות היו מתיישנות, מובטלים רבים ברחובות ובמקום אייפד ילדנו היו חוזרים לשחק בגולות. כאשר משבר "כל המשברים" יקרה לא ניתן יהיה לחמוק ממנו וכולנו נפגע קשה, לא משנה איפה כספנו "יחנה". לכן עד האפוקליפסה הבאה עדיף לקבל תשואה. כל עוד אנחנו יכולים לישון בלילה עם תנודתיות ולא לחלום על "משבר" של פעם ב-10,000 שנה.

זיו בן חיים, מנכ"ל טאלנט בית השקעות

***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.