אין "בשר" בקונצרני - חלופה למשקיע צמחוני
ביקור קצר בערך בשר בויקפדיה מלמד, כי "הבשר הינו עשיר בחלבון, בשומן ובוויטמינים שונים ...". האנלוגיה לעולם שוק ההון מבטאת בעצם את פוטנציאל התשואה הגלום בהשקעה באג"ח, בהתייחס לערכים היסטוריים בהם נסחרו האגח"ים ולפער התשואות הקיים מול סדרות חוב ממשלתיות במח"מ דומה. כלומר, משקיע ידרוש פיצוי במונחי תשואה על השקעה בחוב קונצרני, כפועל יוצא מהגדלת הסיכון אל מול התשואה שיוכל לקבל אילו השקיע בחוב ממשלתי בעל מח"מ דומה.
אחד העקרונות שמנחים משקיעים בתחום האג"ח, כי פוטנציאל התשואה בהשקעה באג"ח מוגבל בעוד שפוטנציאל ההשקעה באפיק המנייתי באופן תיאורטי אינו מוגבל. אחת האלטרנטיבות הסולידיות הקיימות להשקעה בתחום הקונצרני הינה השקעה בחוב הבנקאי - הבורסה השכילה לזהות את הקטגוריה והשיקה את מדד תל בונד צמודות בנקים בתאריך 01/05/12. בעת השקת המדד המרווח מעל הממשלתי נע סביב 1%, כאשר התשואה הפנימית עמדה על 1.4% פלוס ההצמדה למדד. נכון להיום התשואה עומדת על 1.25% בעוד שהמרווח אל מול הממשלתי ממשיך לנוע סביב 1%.
למה דווקא החוב הבנקאי? החוב הבנקאי הינו אפיק השקעה בעל מאפיינים ייחודיים: - רמת סיכון אשר ניתנת לחיזוי - כמות סדרות ומנפיקים אשר מאפשרת פיזור גבוה - סחירות גבוהה ונזילות גבוהה - שקיפות אשר נגזרת מדרישות הרגולציה ופעילות ענפה של גופי הפיקוח - דירוגים גבוהים. חוב איכותי.
ניתן להגדיר את החוב הבנקאי, כאבן האחרונה בשרשרת הדומינו אשר עלולה ליפול. כלומר, בכדי להגיע למצב בו המערכת הבנקאית תתקשה לשרת את החוב נדרשים תהליכים מורכבים חוצי משק, שבעיקרם חברות עסקיות יציגו ירידה בפעילות העסקית לאורך זמן. רק לאחר תקופה של חולשה ממשית במרבית ענפי המשק נתחיל לראות חברות שלא יוכלו לעמוד בהתחייבות שלהן כלפי המערכת הבנקאית בהיקף כה גדול, שעלול להשפיע על מאזני הבנקים ויפגע ביכולת שרות החוב.
יתרה מכך, המפקח על הבנקים פועל בתקופה האחרונה ליישום עקרונות באזל 3 במערכת הבנקאית. עקרונות אלה גובשו על בסיס המשבר שחל בשנת 2008 ובמרכזם חיזוק האיתנות הפיננסית של המערכת הבנקאית ושיפור יכולת שירות החוב במקרי קיצון, כדוגמת המשבר בשנת 2008. לשם המחשה, העקרונות החדשים מחייבים את דואופול הבנקים הגדולים, כלומר פועלים ולאומי לעמוד ביחסי הון ליבה שלא יפחת מ-10% עד לתאריך 01/01/17 ויחס שלא יפחת מ-9% עבור יתר הבנקים עד לתאריך 01/01/15. כך שהעקרונות באזל 3 משרתים באופן טוב יותר את בעלי החוב אל מול בעלי המניות, אשר יוגבלו, בן השאר, במשיכת דיבידנד עד לעמידה בתנאי הלימות הון הנדרשים.
כלומר, לפנינו אפיק השקעה אשר נסחר במרווח תשואה של 1% מעל הממשלתי, ומגלם תשואה ריאלית חיובית למשקיע בסטיות תקן נמוכות. בהנחה שעבורנו כמשקיעים, אין את יכולת הניבוי להעריך האם בעתיד יהיו הפסדי הון או רווחי הון, נחפש אלטרנטיבה אשר תייצר הגנה משחיקה ריאלית של הכסף, בתוספת תשואה חיובית אשר מגלמת את הסיכון שנלקח בהשקעה בחוב קונצרני.
למשקיעים הטבעונים שבנכם, הפתרונות יוצגו בטור הבא. "הכותב עשוי להשקיע בניירות ערך, לרבות אלו שמוזכרים. הדברים אינם מהווים ייעוץ או שיווק השקעות, המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם, ו/או תחליף לכך."
- 9.איציק יש לך קבסה קטנה ולא ממש מבריקה (ל"ת)מה חדשת לנו? 19/02/2013 22:01הגב לתגובה זו
- 8.סבתא אתה גדול (ל"ת)סבתא אתה גדול 19/02/2013 16:36הגב לתגובה זו
- 7.ישראל 19/02/2013 11:59הגב לתגובה זוחשוב להבחין בן סדרות החוב השונות לפי הרבדים , קיימות השלכות לעניין קדימות נושים
- 6.נתן 19/02/2013 11:07הגב לתגובה זותתרגמו לספרדית
- 5.קרניבור 19/02/2013 10:33הגב לתגובה זומעדיף להשאר "רעב" ולחפש איזה "סטייק" טוב...
- 4.ציפי 19/02/2013 10:26הגב לתגובה זוכמו אג"ח מדינה עם סטיות תקן נמוכה
- 3.אפרים מגבעתיים 19/02/2013 10:06הגב לתגובה זוהגיע הזמן שמישהו יכתוב על השקעה סולידית עבור האנשים שחשוב להם לשמור על כספם.
- 2.אחד שמכיר 19/02/2013 10:02הגב לתגובה זועדיין לא יודע אם יש בשר בבנקים אבל יאמר לזכותם של הדס ארזים היו הראשונים עם קרן אג"ח בנקים טעמנו ואהבנו,שאפו
- 1.איילי 19/02/2013 09:35הגב לתגובה זוהכותב מדבר על על אג"ח בנקים , נו ברור כמה תשואה יש כבר באג"חי הבנקים , חלקם אפילו בתשואה שלילית , ממש בועה. בעת הזו לא צריך לרכוש מדדי אג"ח וגם לא אג"ח סולידיות מידי שגם הן לא מפצות על הסיכון. מי שרוצה לקבל תשואה עודפת צריך להגדיל סיכון ולבחור אג"ח באופן סלקטיבי , אג"ח בעל תשואה טובה ועדיין שלא יגלם סיכון גדול מידי.
- דנה מרעננה 19/02/2013 11:14הגב לתגובה זווגם את שטרי ההון של הבנקים הגדולים. למשקיע הסולידי זה הפתרון האידיאלי. לגבי הגדלת הסיכון - זה לא מתאים לכל אחד, במיוחד אחרי שראינו את שוק האג"ח הקונצרני מתרסק 3 פעמים ב-5 השנים האחרונות.