שכר הבכירים יורד- האם זו תחילתה של מגמה?

אחד הנושאים שאינם יורדים מסדר היום הציבורי בישראל, הינו שכר הבכירים במשק. הקונצנזוס הציבורי והמחאה החברתית דרשו את התערבות הרגולטור לשינוי המצב הקיים. לאחרונה, פרסמה חברת הייעוץ אנטרופי מחקר מעמיק אודות הנושא. בעקבות בחינה של כ-400 הסכמי תגמול, ניהול והעסקה ב-240 חברות ציבוריות במשק מאז חודש מאי 2011 גילתה חב' אנטרופי כי ב-160 הסכמים חלה הפחתת שכר בשיעור ממוצע של 30% ביחס להיקף התגמול בשנת 2011.

השינוי משקף חיסכון כספי של 145 מיליון ש' לאותן חברות. ע"פ אנטרופי, ב-95 הסכמי שכר לא חל שינוי בהיקף התגמול וב-90 הסכמים חלה עלייה בתגמול. כאשר באים לבחון את הסיבות להפחתת שכר הבכירים מגלים כי לרגולטור חלק חשוב ומרכזי באותה מגמה. מאז פרוץ המחאה החברתית אישר המחוקק שתי תיקונים לחוק החברות אשר תורמים בצורה חסרת תקדים לריסון הסכמי השכר השונים:

תיקון 16 לחוק החברות - עוסק בתפקודם ועצמאותם של ועדת הביקורת והדירקטוריון. התיקון מתמודד לראשונה עם בעלי מניות המיעוט והגנה על האינטרסים שלהם, תוך שינוי יחסי הכוחות בתוך החברה, בין בעלי השליטה, בעלי מניות המיעוט והדירקטוריון. התיקון מחזק את כוחה ועצמאותה של ועדת הביקורת באמצעים שונים, כגון קביעת רוב של דירקטורים בלתי תלויים, חיוב למינויו של יו"ר ועדת הביקורת מבין הדירקטורים החיצוניים בלבד והתניית קיומה של ישיבת , בלא נוכחות בעלי עניין או בעלי שליטה.

סמכויותיה של ועדת הביקורת הורחבו באופן משמעותי וכוללות אישור עסקאות חריגות של החברה עם בה או קרובו, ביצוע מעקב שוטף אחר פעולות הביקורת הפנימית וממצאי בחינת תפקודו של המבקר הפנימי ועוד. התיקון קובע מפורשות, כי כל החובות והאחריות החלים על דירקטור יחולו גם על בעל שליטה המשפיע על דירקטור, זאת במטרה שלא לאפשר לבעלי שליטה בריחה מאחריות.

בנוסף, התיקון מפנה את תשומת ליבו של הדירקטור כי בעת קבלת החלטה, ישקול אך ורק את טובת החברה, בניתוק עניינם האישי של בעל השליטה והנהלת החברה. בנוסף, מתייחסת התקינה להגבלת מנכ"ל חברה מלשמש כיו"ר כפי שמקובל ברחבי העולם המערבי.

תיקון 20 לחוק החברות - מטרת התיקון הינה לבלום את חגיגות השכר הלא מרוסנות ולצמצם את פערי השכר בין שדרת ההנהלה לעובדים הזוטרים ועובדי הקבלן באותן חברות. התיקון כולל שלושה חידושים עיקריים שיחייבו חברות ציבוריות וחברות איגרות חוב: ראשית, הקמת ועדת דירקטוריון בהרכב שיבטיח את עצמאותה שתדון בכל ענייני התגמול.

שנית, התיקון מתווה שיקולים שצריכים להילקח בחשבון בקביעת מדיניות התגמול. החל קידום מטרות החברה, גודל החברה ואופי פעילותה ועד אמות מידה פרסונאליות כגון השכלה, כישורים, מומחיות, ניסיון וכד'. לבסוף, התיקון דורש התווית הליך אישור מדיניות תגמול והליך אישור העסקאות הפרטניות עם נושאי המשרה, באופן שמחייב להביא בחשבון את בעלי המיעוט.

ע"פ מחלקת המחקר של אנטרופי, שיעור החיסכון הממוצע הנובע מתיקון 16 ביחס להיקף התגמול בשנת 2011 עומד על 18% ובשיעור אבסולוטי מדובר בחיסכון של 125 מיליון שקל. בעבר, טען פרופ' אמיר ברנע כי "תגמול מנהלים חשוב כדי ליצור איזון אינטרסים בין הבעלים והמנהל, כדי לתמרץ מנהלים ובמיוחד כדי לקבוע מחיר פרישה גבוה לשימור נאמנות המנהל לחברה ויצירת יציבות ניהולית".

אין ספק, שיש הרבה צדק בדבריו של פרופ' אמיר ברנע, יחד עם זאת, שני התיקונים האחרונים לחוק החברות יוצרים סדר וריסון בכל הקשור לתגמול נושאי משרה, ואין בכוחם של תיקונים אלו להשפיע על ביצועי מנהלי החברות. אנו מעריכים, כי מגמה זו של הפחתה בשכר הבכירים תימשך, וזאת לאור העובדה כי תיקון 20 לחוק החברות אשר נכנס לתוקף בדצמבר 2012 טרם גילם את מלוא פוטנציאל הריסון הטמון בו.

לסיכום, אנו מוצאים, כי המגמה המסתמנת של הפחתה בשכר הבכירים מיטיבה עם מנהלי ההשקעות וציבור פעילי אחד העם. הפחתות השכר מקטינות את סעיף "הוצאות הנהלה וכלליות" בדוחות הכספיים ותורמות להגדלת הרווח הנקי של החברות, דבר אשר יבוא לידי ביטוי בגידול היקף הדיבידנד אותו מחלקות חברות אלו לציבור המשקיעים.

***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.