על הקרנות שנפלו בין הכסאות בוועדת חודק
בתאריך ה-13.05 בשנת 2009 מונתה וועדה ציבורית מטעם משרד האוצר שבראשה עמד דוד חודק. מטרתה של הוועדה הייתה קביעת פרמטרים להעמדת אשראי על ידי גופים מוסדיים עבור חברות מסחריות. יעדיה התחלקו לשניים. ראשית, רצתה לייצור מנגנון הגנה לכספי החיסכון הפנסיוני, בשל הצורך לתת מענה לתרחישי הקיצון שעברו על שוק החיסכון הפנסיוני במהלך שנת 2008. לאחר מכן, היה צורך לקבוע פרמטרים עבור המשקיעים המוסדיים להשקעה בחוב הקונצרני, תוך שיפור תהליכי העבודה עבור הגופים הרלוונטיים. בבסיס מסקנות הוועדה נדרשו המשקיעים המוסדיים לבצע אנליזה מקיפה שתתמקד במאפייני המנפיק והאג"ח. נקבעו קובננטים מומלצים שהחברה המגייסת נדרשה לעמוד בהם, תוך מתן דגש למנוף הפיננסי, יחסי רווחיות, יחסי נזילות, יחסי יעילות וכו'.
מתוך הגדרת מושג ה"משקיעים המוסדיים" עולה תובנה מעניינת, כי בניסוח של ועדת חודק בהגדרת הגופים המוסדיים נכללים קופות הגמל, קרנות השתלמות, קרנות פנסיה וחברות ביטוח, אך ההגדרה אינה כוללת את קרנות הנאמנות. כלומר קיימות סדרות חוב קונצרניות שמונפקות או לחלופין נסחרות בשוק ויכולות להיסחר בין קרנות נאמנות למשקיעים פרטים או חברות, אך לא על ידי משקיעים מוסדיים כפי שהוגדרו לעיל.
מה משמעות הדבר? ניתן להניח ברמת סבירות גבוהה, שכאשר יהיה שינוי במגמה בשוק האג"ח הקונצרני וקטגוריות אג"ח כלליות, אג"ח בארץ - חברות והמרה אשר היו בין הקטגוריות המגייסות בשנת 2012 ובתחילת שנת 2013 יעברו למגמת פדיונות, ייווצר לחץ של מוכרים, ומנהלי הקרנות יצטרכו לספק נזילות לפדיונות שיגיעו מראשוני המשקיעים שיבקשו לפדות את כספם.
האתגר איתו יצטרכו להתמודד מנהלי הקרנות, יהיה בשעת המכירה - הם יתקשו לפגוש פקודות קניה מן הצד השני, משום שהשחקן הגדול ביותר בשוק הנקרא "משקיעים מוסדיים", לא רשאי לקנות סדרות חוב שאינן עומדות בהמלצות ועדת חודק. לכן במידה והחלטתם להיחשף לשוק האג"ח הקונצרני לאחר בחינה של החברות בעלות פוטנציאל להשקעה, בדיקת דירוג, בדיקת מח"מ ופוטנציאל תשואה, בידקו האם סדרת החוב הנ"ל עומדת בהמלצות ועדת חודק, במידה והסדרה אכן עומדת בהמלצות. הדבר יאפשר לכם הגדלת נזילות וסחירות, משום שיותר גופים יכולים לרכוש את הנייר עבור לקוחותיהם, והמוסדיים ירכשו את הניירות במחיר שיראה עבורם בר השקעה.
כיצד משקיע פרטי יוכל לדעת האם אגרת החוב הקונצרני עומדת בהמלצת ועדת חודק? לאחר שחברה מסיימת את תהליך ההנפקה, היא נדרשת בהוצאת דיווח באתר הבורסה בו עליה לעדכן את הציבור הרחב על תוצאות ההנפקה. בתוך הדיווחים, ניתן לראות איזה גופים מוסדיים נטלו חלק בהנפקה. המשקיע הפרטי צריך לבחון האם מבין הגופים שרכשו, קיימים גופים מוסדיים כפי שהוגדרו במסמך לעיל - ככל שיותר מוסדיים נטלו חלק בהנפקה, כך יהיה ניתן להעריך כי הסדרות המונפקות ייהנו מביקושים גבוהים יותר וממחזורי מסחר בגבוהים יותר אל מול הסדרות שאינן עומדות בהמלצת ועדת חודק.
***הכותב עשוי להשקיע בניירות ערך, לרבות אלו שמוזכרים. הדברים אינם מהווים ייעוץ או שיווק השקעות, המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם, ו/או תחליף לכך.
***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.
- 8.שירית 07/03/2013 13:49הגב לתגובה זואתה כותב לעניין שייה לעקוב אחריך
- 7.יפה (ל"ת)דן 06/03/2013 22:59הגב לתגובה זו
- 6.פושעי הרגולציה לדין! 05/03/2013 16:30הגב לתגובה זויש להקל מיידית ברגולציה הבלתי אפשרית שהרסה את שוק ההון בארץ.
- 5.רוני 05/03/2013 15:08הגב לתגובה זוטיפ חשוב ופראקטי
- 4.מה משנה התשואה או המחיר, אם האג"ח בקושי סחיר! (ל"ת)אליקוטה מנפאל! 05/03/2013 10:55הגב לתגובה זו
- 3.נקודה חשובה מאד! (ל"ת)א 05/03/2013 10:15הגב לתגובה זו
- 2.לא חודק לא קונה (ל"ת)שושנה 05/03/2013 09:46הגב לתגובה זו
- 1.ישראל 05/03/2013 09:37הגב לתגובה זוצריך יותר זמן לדעת האם הקונצרנים המושקעים עפ"י ועדת חודק עדיפים.