האם מתחולל שינוי יסודי במעמדו של הדולר בשוק?
מדד הדאו-ג'ונס שבר בשבוע שעבר את שיא כל הזמנים. גם ה-S&P 500 עומד לעשות זאת. במקביל, הדולר מתחזק בהתמדה, כאשר ה-Dollar Index, שמודד את ערכו של הדולר מול סל של מטבעות עולמיים, נסחר בשיא של 8 חודשים ולא רחוק משיא של שנתיים וחצי. ההתחזקות המקבילה של הדולר והמניות מחייבת הסבר, מאחר שעומדת בסתירה לקורלציה ההפוכה המובהקת, הכמעט בלתי שבירה, שמתקיימת בין שני הנכסים בשנים האחרונות.
בשנים האחרונות, הנכסים השונים בשוק הפיננסי נעים באופן בינארי על פי חלוקה הידועה בשם Risk On/Risk Off. ככלל, ניתן לסווג את הנכסים הפיננסיים בשוק באופן כללי על פי רמת הסיכון. בקצה המסוכן מצויים המניות, הסחורות והמטבעות בעלי התשואה הגבוהה, ואילו בקצה "הבטוח", מצויים האג"ח של ממשלת ארצות הברית, גרמניה ומטבעות בעלי תשואה נמוכה כמו הדולר, הין והפרנק. כאשר מצב הרוח בשוק חיובי, והמשקיעים נכונים לקחת סיכונים, הנכסים המסוכנים מתחזקים יחדיו ואילו הנכסים הבטוחים נחלשים, ולהיפך. כלומר, הנכסים נסחרים פחות על פי המאפיינים הפונדמנטליים הפרטניים שלהם (מצב החברה של המנייה, מצב הכלכלה של המטבע, הביקוש החומרי לסחורה), אלא על פי יחס הסיכון-תשואה הספקולטיבי של הנכס.
בשוק המט"ח, הדולר מהווה היעד הבטוח הראשי, אליו בורחים המשקיעים כאשר רמת החשש ואי הוודאות בשוק עולה. ולהיפך, כאשר אהבת הסיכון מתגברת המשקיעים מעדיפים את הנכסים בעלי התשואה הגבוהה יותר, והדולר נחלש. זו היתה הדינמיקה הכמעט פבלובית ששלטה בשוק הפיננסי מאז המשבר הפיננסי, ולמעשה גם לפניו. משום כך, בתנאי השוק הנוכחיים, של כמעט אופוריה בשוקי המניות, כאשר מדד ה-VIX (מדד הפחד) מצוי ברמות שפל, היינו מצפים שהדולר דווקא ייחלש, ולא היא. הדולר נמצא בשיא של כמעט שנתיים וחצי.
האם מתחולל שינוי יסודי במעמדו של הדולר בשוק הפיננסי? האם הדולר משנה את מעמדו ממטבע מקלט בטוח למטבע להשקעה שמושך הון כתוצאה מצפי לתשואה גבוהה יותר בעתיד. על פניו, הדבר נשמע הגיוני. כלכלת ארצות הברית משתפרת ומתייצבת ופותחת פער מול כלכלות מפתח כמו יפן, בריטניה וגוש האירו. רק בשבוע שעבר קיבלנו לכך עדות נוספת עם נתוני תעסוקה וייצור חיוביים. אך למרות זאת, הדבר לא אמור להתבטא בעתיד הנראה לעין בתשואה על הדולר. הבנק הפדרלי הצהיר חד משמעית שהריבית לא תעלה עד שלא יושגו יעדים כלכליים שאפתניים של אבטלה בגובה 6.5% ואינפלציה ברמה של 2.5%. מלבד הין, לדולר אין פער תשואה כמעט על שום מטבע בעולם.
ככלל, נשאלת השאלה, האם עליות השערים בשוק מעידות כלל על "אהבת סיכון"? מלבד עליות השערים בשוקי המניות, קיים פרמטר של אהבת סיכון ואופטימיות כלכלית, כביכול. כרגע, קשה לזהות מאפיינים של נכונות להשקעה. התשואות בשפל, הצמיחה הכלכלית מקרטעת, שיעורי אבטלה גבוהים - ובעיקר, נפחי המסחר נמוכים מאין כמותם.
עליות השערים, שהיו אמורות לייצר "אפקט של עושר" ולעודד את הציבור חזרה אל האפיקים המסוכנים יותר, לא עושות רושם על העם, שעדיין מסתכל על שוק המניות בחשדנות, שלא לומר בעוינות, בעקבות המשבר של 2008, ונשאר מחוץ למשחק. בסופו של דבר, נפחי המסחר הנמוכים מעידים על כך שהראלי בשווקים מתבסס יותר על מדיניות הכסף הקל של הבנק הפדרלי, ולא על "אופטימיות" וצמיחה.
כמו כן, צריך להביא בחשבון גורם נוסף משמעותי המעוות את המסחר בשוק המט"ח בימינו - ההרחבה הכמותית. הבנק הפדרלי אמנם מפעיל כרגע את התוכנית הכמותית הנרחבת ביותר (כ-85 מיליארד דולר בחודש), אולם המתווה של התוכנית כבר ידוע ומתומחר. לעומת זאת, הבנק של יפן צפוי בקרוב להשיק תוכנית כמותית גרנדיוזית אף יותר בהיקף של 135 מיליארד דולר, הבנק של בריטניה מרחיב את תוכנית רכישת הנכסים שלו, והבנק של אירופה עשוי להתחיל בכך בקרוב אם המצב במדינות החוב יחייב. כל אלה מקזזים את ההשפעה המפחת של ה-QE של הפד על הדולר.
- 1.אייל 12/03/2013 18:16הגב לתגובה זולא בדיוק מטבע זניח
איור: דפדפן אטלס של OpenAIהמטוס מספר 1 של מדינת ישראל
מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה
מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?
אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.
הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה.
מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.
- בואינג מזנקת ב-10%: מצפה לעלייה במסירות מטוסים ב-2026 ולתזרים חיובי של מיליארדים
- ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.
הפד' מתכונן להורדת ריבית: האם זה תחילת ראלי סוף השנה או מלכודת שורית?
סיכויי הורדת הריבית בדצמבר מגיעים ל-90%, אבל הסיכון הוא שהפד יאותת על עצירת ההקלה המוניטרית; איך עליית התשואות ביפן משפיעה על ההשקעות ברחבי העולם, והאם יש ממה לחשוש?
מאקרו ארצות הברית: הורדת הריבית הופכת לודאית - ראלי סוף שנה בפתח?
ההתפתחות המרכזית בתחום המאקרו בארצות הברית בשבועיים האחרונים היא סיבוב הפרסה היוני של הפד, כשסיכויי הורדת הריבית בדצמבר כבר נושקים ל-90%. המפנה היוני נובע מהמשך מה שנראה כחולשה בנתונים הכלכליים, בעיקר בנתונים הרכים התלויים בסקרי דעת קהל. כך, סנטימנט הצרכנים נחלש מאוד וגם הייצור מתכווץ. גם נתונים חלקיים הנוגעים לשוק העבודה מצביעים על חולשה מסוימת. בהקשר זה נציין שדו"ח התעסוקה לחודש נובמבר נדחה בשלב זה לאמצע דצמבר, ולכן הפד ממשיך להיות מעט עיוור בתחום זה. דו"ח ה-ADP שיפורסם השבוע מקבל משנה חשיבות עקב כך, בדומה לדו"ח ה-PCE שהופך למרכזי עוד יותר מבדרך כלל בהיעדר נתוני אינפלציה מעודכנים.
האם הנרטיב של "חולשה מתפתחת" בכלכלה האמריקאית נכון? בשבוע האחרון החלה "עונת הקניות" בארצות הברית לקראת סוף השנה עם חגיגות ה-Black Friday ו-Cyber Monday, שבהן נרשמו קניות שיא. הצרכן האמריקאי קנה מכל הבא ליד ושבר שיאים בקניות אוף-ליין ואונליין. נתונים אלה סותרים מעט את נתוני הפסימיות של סקרי דעת הקהל שצוינו קודם לכן. נראה שהצרכנים הפסימיים בארצות הברית אינם עוצרים בדרך לקופות.
בנוסף, התביעות הראשוניות לדמי אבטלה נשארות באזור הבטוח של כ-220 אלף, כשאין הרבה משרות חדשות, אבל גם אין הרבה פיטורים. כנראה שמצב שוק העבודה מושפע עמוקות ממדיניות ההגירה, ולכן קשה מאוד לקרוא את הנתונים (הרחבה בחלק האחרון של הטור). הצמיחה, על כל פנים, ממשיכה להיות בריאה ואף חזקה – באזור ה-4%.
בינתיים השוק אופטימי למדי עם נטייה שורית מאז שהתחזק הנרטיב להורדת ריבית בדצמבר. האם אנחנו בתחילתו של ראלי סוף שנה? לדעתי לפחות עד ה-10 בדצמבר (החלטת הריבית) אין סיבה לירידות חדות ויש סיכוי סביר להמשך עליות מתון, אבל יש סיכון מסוים סביב החלטת הפד עצמה. בעוד הורדת ריבית צפויה בוודאות גבוהה למדי, היא עלולה להיות "הורדת ריבית ניצית", במובן זה שהפד יבהיר שבכוונתו לעצור את מחזור ההורדות בפגישה שלאחר מכן. תרחיש כזה עלול לגרום לגל מימושים נוסף לפני סוף השנה, בדומה לירידות שנרשמו רק לפני שבועיים כשהשוק חשב שלא תהיה הורדת ריבית בדצמבר.
- ראלי סוף שנה בפתח? כל מה שמשקיע צריך לדעת עכשיו
- האם הירידות בוול סטריט מלמדות על הביצועים בשנה כולה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הקארי טרייד היפני: הגורם לירידות בקריפטו?
למרות הציפייה להורדת ריבית, תשואות אגרות החוב בארצות הברית טיפסו (כלומר מחירי האג"ח ירדו) בימי המסחר הראשונים של השבוע ומחקו את כל הירידות שנרשמו בשבוע שעבר. מלבד החשודים המיידיים (חששות מאינפלציה ומהתרחבות החוב הפיסקלי), תרמה לכך גם התנהגות אגרות החוב של יפן. השווקים ביפן עוברים זעזועים משמעותיים בשבועות האחרונים, עם השפעה לא מבוטלת על השווקים הגלובליים. מבלי להיכנס לסקירה מקיפה, נציין שתשואות אגרות החוב של יפן – שנסחרו שנים ארוכות באזור האפס ואף בתשואה שלילית והיוו מקור זול למזומן ברחבי העולם (ה"קארי טרייד" היפני), החלו לטפס לאחרונה בחדות ורושמות כעת שיאים שלא נראו מאז סוף העשור הראשון במאה הנוכחית. העליות בתשואות ביפן הובילו לעליית תשואות כללית בשווקי האג"ח בעולם, כולל בארצות הברית. ההשפעה אינה מסתיימת רק באגרות החוב. רבים מייחסים את הירידות בקריפטו להתרחשויות אלה, שכן הכסף הזול מיפן שימש שנים ארוכות להזרמת כספים מאסיבית לנכסים ספקולטיביים כמו קריפטו ושוק המניות. התייבשות המקור הזה, יחד עם הצורך "לסגור פוזיציות" עקב ההפסדים שנגרמים ללווים מהעלייה בתשואות, גורמת ליציאת כספים מנכסי סיכון.
