"עופר, לך תביא לחם מהמכולת" אמי הייתה מבקשת ממני בילדותי, הייתי שואל "שחור או לבן". היום כאשר אשתי מבקשת ממני לקנות לחם אני ניצב מול בחירה אינסופית, חיטה מלאה, שיפון ובריאות הם רק קצה הקרחון כשמדובר בלחמים, הימים בהם הבחירה הייתה כה פשוטה נראים רחוקים מתמיד.

שוק תעודות הסל וקרנות הסל עבר מהפכה בשנים האחרונות. בתחילת העשור הקודם המגוון היה מצומצם למדי, כאשר ניתן היה לרכוש תעודת סל על ת"א 100 או תעודת סל על מדד המעו"ף. כיום, מספר האפשרויות בהשקעה במדדי מניות דומה, ואף עובר, את מגוון סוגי הלחם בכל מאפייה מקומית. רק כדי לסבר את האוזן: קיימות כ-50 מדינות מפותחות שניתן להשקיע בשוקי המניות שלהן ועוד עשרות תעודות וקרנות המשקיעות בשווקים מתפתחים. זאת עוד לפני שהזכרנו את אינספור האפשרויות של תעודות סל סקטוריאליות ותעודות בעלות מוטיבים שונים.

האם קיים הבדל בהשקעה במדדים השונים?

אם נחזור למאפייה המקומית, הרי שבמידה ובחרת בלחם שאינו תואם את טעמך, הפסדך יסתכם לכל היותר בכמה שקלים בודדים ותחושת הבחירה המוטעית תעבור במהרה, זאת לעומת הפסד אלטרנטיבי ריאלי בעולם ניהול ההשקעות בו הכאב יהיה לבטח רב יותר.

התנודות במדדי המניות מביאים להבדלי תשואה גדולים בתקופות זמן קצרות (ראה בטבלה המצורפת). כך למשל, מדד המניות בהודו רשם תשואה של כ-26% אשתקד, ואילו מתחילת השנה המדד ההודי מציג תשואה שלילית מאכזבת של 3%.

לאורך השנים התפתחה אמונה כי קיימת עדיפות בניהול השקעות בצורה פאסיבית על ידי קניית תעודת סל אחת והחזקתה לאורך תקופה ארוכה. בימים בהם עולם האפשרויות שעמד בפני המשקיע הממוצע היה מוגבל ייתכן ותאוריה זו הייתה נכונה, אולם כיום, כאשר המבחר הוא אינסופי, נראה שהתיאוריה פחות תצליח במבחן המציאות.

ניתן לראות את השונות האדירה בין השקעה בשווקים השונים. כך למשל, אילו היינו שמים את כל הביצים בסל אחד, היה רושם המשקיע בישראל (Home Bias) בשנת 2012 תשואה של 7.2%, כמחצית מהתשואה אותה הוא היה משיג אילו היה משקיע בשווקים בארה"ב (13.4%) או כרבע מהתשואה שהוא היה מקבל אילו בחר להשקיע במדד ה-DAX הגרמני (29%). אילו אותו משקיע היה בוחר להשקיע באירופה ולשים את יהבו במדד הכללי האירופאי - מדד היורוסטוקס 50 - תשואתו הייתה כמחצית מהאלטרנטיבה הגרמנית. יש לציין כי שנת 2012 הייתה שנה מאוד קשה לכלכלה האירופאית. היו תאוריות שהאיחוד האירופאי יחדול מלהתקיים, ויחד עם זאת השוק הגרמני עשה אחד המהלכים החזקים ביחס לשווקים המפותחים.

גם באשר לתשואות מתחילת השנה, למרות מעבר הכספים ל-Risk On, השווקים המתעוררים בעלי הסיכון הנתפס היותר גבוה, הציגו ביצועי חסר ואף ביצועים שליליים ביחס לשווקים המפותחים קרי, ארה"ב אירופה ויפן.

אז איך בכל זאת ניתן לבחור בעולם מלא אפשרויות?

בדומה לבחירת מניות, Stock Picking, יש להתחשב בנתוני מכפילי הרווח ההיסטוריים והעתידיים, תשואות דיבידנד ומכפילי הון של השווקים השונים.

ניקח לדוגמא נתונים היסטוריים של ארה"ב:

מכפיל הרווח של שוק המניות בארה"ב (S&P 500) לאורך ה-14 שנה האחרונים היה לרוב יותר גבוה מכ-15 שהוא כיום, כלומר בהסתכלות היסטורית השוק האמריקאי לא יקר, כפי שניתן לראות בגרף העליון. גם בבחינה של מכפיל ההון בשוק המניות בארה"ב, ניתן לראות שהנו נמוך היסטורי, כ-2 אשר מראה על תמחור מעניין לשוק המניות.

קיימת חשיבות רבה להבנת החשיפות של הסקטורים השונים בתוך אותם מדדים. כך למשל, המדד על מניות ברוסיה מכיל 59% מניות מסקטור האנרגיה, לכן כאשר מחליטים להשקיע במדד הרוסי יש להבין את ההשפעות של שוק האנרגיה על המדד. סקטור הפיננסים הנו לרוב הסקטור העיקרי, אך במדד של הונג קונג הוא עומד על לא פחות מ- 62%. בברזיל, הנחשבת למוטת סחורות בבסיס כלכלתה הנשענת על סויה, קפה, ברזל ופלדה רק, 19% מהמדד מורכב מסקטור החומרים וכ-20% מסקטור האנרגיה.

בנוסף לשיקולים אלו, אנו בוחנים עוד מספר משתנים בלתי מוגבל כגון, נתוני מאקרו של כלכלת המדינות עצמן, פילוח גאוגרפי של ההכנסות של החברות מתוך המדדים, השפעות מטבע, בחינת המניות המרכזיות במדדים, נתונים טכניים ועוד.

כל אלו מביאים לכך שלהערכתנו, כיום לא ניתן לקנות תעודת סל בתאוריית "שגר ושכח", וניהול אקטיבי בפיזור סיכונים נכון הוא הפתרון המתבקש למרבית המשקיעים.

***עופר שבח מכהן כמנהל השקעות ראשי במנורה מבטחים ניהול תיקי השקעות בע"מ, והוא ו/או חברות אחרות בקבוצת מנורה עשויים להיות בעלי ענין אישי בנושאי הסקירה. שיווק ההשקעות אינו מהווה תחליף לשיווק המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.