מעבר להארכת שעות המסחר, יש עוד הרבה מה לעשות

כבר תקופה ארוכה, מנסה הבורסה באחד העם להתמודד עם סוגיית מחזורי המסחר הנמוכים. לאחר שנרשמה הצלחה מועטה מהשקת האופציות השבועיות על מדד ת"א 25, יזמה הנהלת הבורסה את הקמת מדד "תל בונד תשואות", אולם, גם מהלך זה התקבל בקרירות ובאדישות בקרב פעילי אחד העם, שכבר הספיקו להעניק לו את התואר "תל בונד תספורות".

בתחילת חודש מרץ, התכנס הבורסה לישיבה גורלית. וכאשר התפזר ה"עשן הלבן" הופצה לציבור המשקיעים "הבשורה" - הארכת שעות המסחר. מטרת הארכת שעות המסחר, כך נמסר, הינה לקרב את שעות הפעילות במניות ונגזרים בתל אביב לשעות הנהוגות בבורסות המובילות באירופה וליצור חפיפה חלקית עם המסחר בניו יורק. ע"פ התכנון, המסחר במניות ובנגזרים בימים א'-ה' יסתיים בשעה 17:30 ובימי ראשון ב-14:30. הנהלת הבורסה, אף פרסמה תוצאות מחקר אשר תומך במהלך, ע"פ המחקר, בתקופות בהן הייתה חפיפה בשעות המסחר עם ארה"ב בשנת 2012, חל גידול במחזורי המסחר בבורסה.

בתקופת החפיפה בחודש מרץ 2012 עלו מחזורי המסחר במניות בכ-15% ובתקופת החפיפה בחודש אוקטובר 2012 עלו מחזורי המסחר במניות בלמעלה מ-30%. הבדיקה נטרלה ימי מסחר שהיו עלולים לעוות את התוצאות כמו ימי פקיעה, ימי מסחר בחול המועד וכן ימים שבהם הבורסות בארה"ב היו סגורות. ברם, מחקרים לחוד ומציאות לחוד, בתאריך 11 בחודש מרץ, עברה ארה"ב לשעון קיץ והמשקיעים בארץ זכו לחפיפה בת שעה אחת עם הבורסה האמריקאית. כאשר בוחנים את היקף נפחי המסחר, מגלים כי החפיפה בת 9 ימי המסחר עם הבורסה האמריקנית (מה-11.3 ועד ה-28.3) לא הביאה לשינוי המיוחל. במהלך התקופה, עמד מחזור המסחר הממוצע על 915 מיליון שקלים ליום ואילו במהלך 9 ימי המסחר שקדמו לחפיפה (26.2-10.3), מחזור המסחר היומי בבורסה הסתכם בכ- 926 מיליון שקלים בממוצע.

הבדיקה נעשתה בנטרול יום המסחר של ה-14.3, יום עדכון ני"ע במדדים, בו מחזור המסחר היה חריג משמעותית והסתכם בכ- 2.1 מיליארד שקלים. פעילי שוק ההון לא חסכו בביקורות שליליות על ההחלטה להאריך את שעות המסחר, אולם, אף לא אחד מהם ידע להצביע על הבעיה האמיתית ולהציע פתרונות יצירתיים.

צריך לומר את האמת: הבורסה בתל אביב משעממת!!! כעת, לאחר שהכרנו בבעיה, נוכל להתפנות ולהציע מס' רעיונות אשר יש בכוחם להגביר את עניין המשקיעים: הבאת חברות בורסאיות לרישום כפול בישראל: הנהלת הבורסה צריכה להשקיע את מיטב משאביה למען הבאת חברות בורסאיות מן השורה הראשונה לרישום כפול בבורסה באחד העם. "צ'ק פוינט", "תרו תעשיות", "אמדוקס" ו-"מארוול" הינן דוגמאות מצוינות לחברות איכותיות בעלות פרופיל עסקי מעניין.

עד כה, נמנעו "המשקיעים הלא מתוחכמים" מהשקעה בחברות מעבר לים, ההשקעה שכזאת, כפתה עליהם עמלות ק/מ גבוהות ועמלות המרת מט"ח. הבאת החברות הללו לבורסה באחד העם, תיצור אלטרנטיבת השקעה חדשה. גם שחקני הארביטראז'', יתמכו במהלך וישמחו לקבל גידול בכמות המניות הדואליות. ולבסוף, חברות אלו, יכנסו אל מדד המעו"ף ב"מסלול המהיר" וירעננו את הרכבו הנוכחי.

עידוד הנפקת חברות חדשות (אקוויטי): בשנים 2010- 2012 נמחקו מרצון מהמסחר בבורסה בתל-אביב 64 חברות, ובנוסף נמחקו 36 חברות עקב אי עמידה בכללי השימור, או בעקבות כניסתן להסדר, או פירוק. כ-10 מהחברות שנמחקו, מוזגו בחברות בינלאומיות כחלק ממגמה ארוכת מועד של רכש חברות ישראליות על ידי גורמים בינלאומיים.

28 חברות נמחקו כחלק מ"השטחת הפירמידות" ומיזוג חברות קטנות עם בינוניות וגדולות, כחלק מהתפיסות החדשות בנושאי ממשל תאגידי והחלשת הריכוזיות. הנהלת הבורסה, בשיתוף החתמים המובילים, צריכה לגבש חבילת הטבות אשר יעודדו חברות איכותיות ויציבות להפוך לציבוריות. חבילת ההטבות, צריכה לכלול הקלות באופן פרסום התשקיפים ופטורים משמעותיים בחובת הדיווח אשר ירככו את חסמי הכניסה לבורסה. הנהלת הבורסה צריכה לעודד את חברות החיתום לתור אחר חברות מובילות במשק והבאתם אל ציבור המשקיעים.

חברות כגון, "תנובה", "ישקר", "סופר-פארם" ו"כתר פלסטיק" יכולות לשמש דוגמאות מצוינות להנפקת אקוויטי מעניינת.

עודף חקיקה על פעילי שוק ההון ובתי ההשקעות: בעקבות הגברת הוראות ודרישות המחוקק, חווה שוק ההון התכווצות בלתי פוסקת, וגופים רבים נעלמים מהזירה - חלקם במיזוגים, ואחרים נאלצים להירכש או גרוע יותר, לפשוט רגל. "השיטפון הרגולטורי" בא לידי ביטוי בדיווחים נרחבים ללקוחות, ביקורות מתישות, העלאת האגרות, הגדלת דרישות ההון וכדומה. מטרת הרגולציה, הינה לשמור על יציבות בתי ההשקעות, אך יחד עם זאת, עודף הרגולציה גורם להיעלמותם של בתי ההשקעות הבינוניים והקטנים. מגמת הקיטון במס' בתי ההשקעות משפיעה ישירות על נפחי המסחר בבורסה. על הנהלת הבורסה והרשות לניירות ערך ליצור הבדלה בין בתי ההשקעות השונים ולגבש צעדים אשר יקלו בעומס הרגולטורי הרובץ על כתפיהם של מנהלי בתי ההשקעות.

לסיכום: נפחי המסחר הנמוכים הינה בעיה אשר דורשת את מלוא תשומת הלב של קברניטי הבורסה. על הנהלת הבורסה, חברי הבורסה ומנהלי בתי ההשקעות לפעול יחדיו למצוא פתרונות יצירתיים אשר יחזירו את אטרקטיביות המסחר. החל מהקלות ופטורים רגולטוריות ועד הגדלת אלטרנטיבות ההשקעה. שיהיה לנו בהצלחה...

**מסמך זה הוכן על ידי מור בית השקעות בע"מ, בעל רישיון ניהול-שיווק השקעות להבדיל מייעוץ השקעות. מור בית השקעות בע"מ ו/או עובדיו ו/או כותבי הדו"ח אינם אחראים לשלמותם או דיוקם של הנתונים והחישובים בסקירה או לכל שגיאה, השמטה או ליקוי אחר בסקירה או בתחזית הכלולים בה, לרבות שינויים מידיים ו/או מתמשכים שיש בהם כדי לשנות ו/או להשפיע על התחזית. מסמך זה אינו מהווה הזמנה לקנות או למכור ניירות ערך או נכסים פיננסיים כלשהם. מסמך זה מובא אך ורק לידיעתם של משקיעים המבססים את החלטתם בנוגע להשקעות בלי להסתמך שלא לצורך על מסמך זה או כל תיעוד אחר הקשור אליו. מור בית השקעות בע"מ, הדירקטוריון שלה, מנהליה ועובדיה אינם לוקחים על עצמם כל אחריות להפסד ישיר או נסיבתי או לאי רווח כלשהו הנובע משימוש במסמך זה. מור, הדירקטוריון שלה או מנהליה עשויים, בהתאם למגבלות החוק, להיות בעלים, להחזיק, להשקיע או להתעניין, לקנות ולמכור במסחר בניירות ערך או בנכסים פיננסיים הקשורים במישרין או בעקיפין לנושא הדוח הזה. ידוע לקוראי המסמך כי אין הוא מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בצרכים המיוחדים של כל אדם, ולצרכיו האישיים.