נתוני השקעות הגופים המוסדיים בישראל שיפתיעו גם אתכם

בתאריך 4/8/13 פרסם בנק ישראל דו"ח אודות הרכב תיק הנכסים של המשקיעים המוסדיים בישראל. בדוח קיימת התייחסות להחזקות השונות לפי חלוקה לקטגוריות הבאות: אגרות חוב ממשלתיות, קונצרניות, מניות וכו'. עפ"י הדוח ניתן ללמוד, כי בשנת 2013 המוסדיים היו עם חשיפה של 13.5% לאג"ח סחירות של חברות קונצרניות (ראו נתונים בטבלה המצורפת בהתייחס למוצר ואפיק ההשקעה). הנתונים מראים שהחשיפה לחוב קונצרני לא גדלה משמעותית בשנים האחרונות. לשם השוואה, ברבעון המקביל של שנת 2012 חשיפת המוסדיים לחוב קונצרני עמדה על 13.7% ובשנת 2011 הייתה על 12.9%, כך שלפחות על פי דוחות בנק ישראל לא חל שינוי מהותי בחשיפה לחוב קונצרני בשנים האחרונות. תחת המונח משקיעים מוסדיים, נכנסים גופים המנהלים קופות גמל ופיצויים, קרנות השתלמות, קרנות פנסיה, קרנות נאמנות ותוכניות ביטוח כדוגמת ביטוחי מנהלים. ניתן לחלק את הגופים המוסדיים המוזכרים לעיל לשתי קבוצות מרכזיות. טווח ארוך: גמל, השתלמות, פנסיה וכו'. טווח קצר בינוני: קרנות נאמנות וקרנות השתלמות.

החשיפה הגבוהה ביותר לחוב קונצרני נמצאת באפיק קרנות הנאמנות. מוצר אשר נרכש ישירות ע"י הלקוח, או לחלופין, ע"י מערך הייעוץ הבנקאי עפ"י תמהיל הנכסים של כל לקוח ורמת הסיכון המתאימה עבורו.

נתון נוסף שמפרסם בנק ישראל, מתייחס להתפלגות תיק נכסי הציבור. בדוח זה ניתן לראות, כי לא חל גידול משמעותי בשנים האחרונות בחשיפה של ציבור המשקיעים לאג"ח קונצרניות, וגידול כמותי עקבי לאורך השנים הינו פועל יוצא של הגידול בתיק הנכסים של הציבור לאורך השנים.

בהסתמך על הנתונים שפרסם בתחילת החודש בנק ישראל, מדוע קיימת תחושה בתקשורת שהמוסדיים והציבור חשופים יתר על המידה לחוב קונצרני?

התשובה לשאלה טמונה בנתונים המתחילים לזלוג מהדוח השנתי של מבקר המדינה, השופט בדימוס יעקב שפירא. הדוח הצפוי להתפרסם בחודשים הקרובים עתיד להצביע על גידול מדאיג בהסדרי החוב בשנים 2008-2011, סכום החובות שבהסדר מגיע ל-21 מיליארד ש'. המסקנה המתקבלת מן הנתונים לעיל, כי המוסדיים לא הגדילו בצורה משמעותית את החשיפה לשוק הקונצרני בשנים האחרונות וכך גם הציבור. אך מנגד חל גידול מדאיג בהיקף הסדרי החוב ו"התספורות" של בעלי החוב.

"הכותב עשוי להשקיע בניירות ערך, לרבות אלו שמוזכרים. הדברים אינם מהווים ייעוץ או שיווק השקעות, המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם, ו/או תחליף לכך".

"אין לי או לתאגיד המורשה בו הנני מועסק כל עניין אישי בתאגיד הנסקר ו/או בני"ע הנסקרים. מתן הייעוץ אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.

עוד תכניות