מתקנים עיוות: יש להשוות בין המס על נדל"ן לבורסה

השוואת המיסוי המוטל על המשקיעים בנדל"ן למגורים למיסוי על שוק ההון, עשויה לתקן את העיוות הקיים בין השווקים ולקדם את החינוך הפיננסי בישראל. בתקופה שבה הממשלה מבקשת למצוא דרכי מימון לכיסוי הגירעון התקציבי, חשוב למקד את החיפושים למקורות תקציביים במקומות שבהם חל עיוות שוק צורם - שוק הנדל"ן כדוגמא. כיום בישראל, משקיעים בשוק הנדל"ן למגורים נהנים מתמריצים מיסויים שאינם ניתנים למשקיעים הפרטיים בשוק ההון. למשל, פטור ממס על השכרת דירה עד תקרה של 4,980 ש' לחודש (נכון לשנת המס 2013) ואפשרות לבחירה במסלול של מס מופחת (10%) על שכ"ד מעבר לכך. לעומת זאת, הכנסה מריבית או מדיבידנד בשוק ההון מחויבת לרוב בתשלום מס מלא (15%-25%, תלוי בסוג התקבול) החל מהשקל הראשון.

השוואת המיסוי בין שתי החלופות תחייב לבטל את הפטור הקיים על השכרת דירה ובמקביל, את העלאת המס על הכנסות משכ"ד לשיעור מס נומינלי של 15%, כפי שנהוג כיום על הכנסות ריבית מנכסים שאינם צמודים למדד (למשל פיקדונות ואג"ח שקליות).

תמריץ נוסף בשוק הדיור הוא הפטור ממס שבח, שניתן להקבילו למס רווחי הון בבורסה. בעוד משקיע בבורסה נדרש לשלם מס בשיעור של 25% על רווחיו מניירות ערך וממכשירים פיננסיים, בעל דירה להשקעה שממתין ארבע שנים למכירתה מהמועד בו רכש אותה, זכאי לפטור בגין עליית הערך של הדירה.

כידוע, בשנים האחרונות, בהן מחירי הדירות בישראל נסקו בשיעורים דו-ספרתיים גבוהים, מדובר בפטור שחסך עשרות רבות ולעתים מאות אלפי שקלים ממשקיעים בשוק הנדל"ן. לגבי מס השבח, אין ספק שיש מקום להשוות את תנאיו למס רווחי הון.

בסופו של דבר, השקעה בנדל"ן מניב הכנסה, כדוגמת דירה למגורים, מהווה חלופה להשקעה במניה או באגרת חוב. לכן, המיסוי על נכסים אלו נדרש להיות שווה. אחרת, נוצר תמריץ למשקיעים להעדיף אפיק השקעה אחד על פני משנהו ועלול להיווצר עודף ביקוש מסוכן באפיק מסוים, כפי שאירע בשוק הנדל"ן בשנים האחרונות. חלק ניכר מהמשקיעים הפיננסיים משכו את כספם מהבורסה והעבירו להשקעה בדירות. בהקשר זה, חשוב להדגיש כי העלאת המס על רווחי הון בשנה שעברה מ-20% ל-25%, פגעה בהיקף הפעילות בבורסה המקומית וכפועל יוצא, גרעה הכנסות מקופת המדינה. יש מקום לשקול במקביל להטלת מס השבח על מכירת דירה את החזרת המס לקדמותו, כלומר 20%.

בנוסף, בתקופה הנוכחית בה משרד האוצר ובנק ישראל מנסים להטמיע את החינוך הפיננסי בציבור הישראלי, כדאי לשקול ליצור דיפרנציאציה במיסוי בהתאם למשך ההחזקה של הנכס. במילים אחרות, יש מקום להעניק תמריצי מס למשקיעים לטווח ארוך, כפי שקיים במכשירי החיסכון הפנסיוני. ניתן לקבוע שיעור שונה למס רווחי הון ולמס שבח הנוצרים מהחזקת נכסים לטווח קצרה יחסית, נניח שנה או שנתיים, לעומת מס מופחת למשקיעים שמחזיקים בנכס למשך תקופה ארוכה יותר.

עוד תכניות

השוני הקיים היום בין המיסוי בשוק ההון לבין המיסוי בשוק הנדל"ן למגורים מקשה לבחון את השורה התחתונה בכל אחת מן החלופות. אין ספק כי איזון תמריצי המס בין שוק הנדל"ן לשוק ההון יגרום למשקיעים בישראל לשקול נכונה את ההשקעה הכדאית עבורם כלכלית, ויצמצם מצבים של עיוותי שוק או היווצרות בועות בשוק הנדל"ן ובשוק ההון המקומי. *ירון דייגי הוא מנכ"ל פסגות קרנות נאמנות. אין באמור ייעוץ/שיווק השקעות ו/או תחליף לייעוץ/שיווק המתחשב בנתונים של כל אדם ו/או תחליף לשיקול דעתו של הקורא ואינו מהווה הצעה לרכישת ני"ע.