האביב הטורקי בקיץ: המהומות והשפעותיהן על הבורסה המקומית
קצת למעלה משבוע אחרי שוך המהומות בטורקיה או לפחות העדר העניין התקשורתי בהן, הגיע העת לנתח לעומק את הסיבות שהביאו לפרוץ המהומות וההשלכות על הכלכלה הטורקית. על מנת להבין את השפעת המפגינים והמחאות על הכלכלה הטורקית, יש להתחקות אחר האירועים הכלכליים שקדמו להם.
ההפגנה, שהחלה כהתקהלות הפגנתית פשוטה של פעילי איכות הסביבה נגד התוכניות לבנות קניון מסחרי בנקודה מרכזית באיסטנבול - כיכר טקסים, הפכה לתקרית בסדר גודל לאומי, לאחר שכוחות הביטחון הטורקיים עשו שימוש בגז פלפל ותותחי מים. זרז נוסף שהאיץ את התהליך והפך אותה מ''הפגנה'' ל''מהומות'', היה יחסו של ראש הממשלה ארדואן, שבחר להתייחס למפגינים במונחים כגון "קבוצות שוליים", או "קומץ של קיצונים". עד מהרה התפרשו אותן ''קבוצות שוליים'' בלמעלה מ-40 ערים ברחבי המדינה, וההפגנה שינתה את המיקוד מסוגיית איכות סביבה להכרה בזכויות אדם.
מספר ימים לפני שהתחילו המהומות, חוותה הבורסה באיסטנבול עלייה דרמטית, לאחר שסוכנויות דירוג האשראי העלו את דירוג ההשקעות שלה. נתון זה לצד הקיצוצים בשער הריבית על ידי הבנק הטורקי המרכזי, יצרו אווירה שהאיצה את עליות השערים בבורסה וגרמו להפלת הלירה הטורקית.
עם תחילת ההפגנות האלימות, הפכה הסוגיה למוקד לחץ מכריע עבור המטבע המקומי ולאחר מכן על הבורסה, שצנחה בלמעלה מ-10%. שער החליפין לירה הטורקית/ דולר, שנסגר בשבוע שלפני בסביבות 1,8700, פתח את המסחר ביום שני ברמה של 1,9000, כך ששקיעת המניות הייתה בלתי נמנעת. בנקודה זו, החשש העיקרי שהעסיק את השוק היה ירידה בהכנסה מתיירות - עיתוי ההפגנות חפף לעונת התיירות החמה בטורקיה.
ההתפתחויות האחרונות הראו כי הלחץ על הלירה הטורקית בעיקר מול הדולר ומטבעות של מדינות מתפתחות אחרות שומר על הפוטנציאל להמשך. בנוגע למניות, ביצועי חסר בסקטור עשויים להיות זמניים, אך הלחץ הגלובלי על תשואות האוצר ימשיך להיות אפקטיבי.
בנוסף, הפחת הפוטנציאלי של הלירה להתפתחויות אלה עלולה להעלות שאלות בנוגע לפעולות הבנק המרכזי של טורקיה. נכון להיום, מתמקד השוק בניסיון להחזיר את האיזון הכלכלי. תורמת לכך גישתם של עבדוללה גול, נשיא הרפובליקה ובולנט ארינק, סגן ראש הממשלה. אך עם זאת, יש לעקוב אחר חזרתו של ראש הממשלה ארדואן מהביקור המתוכנן שלו למדינות בדרום אפריקה.
