אישור המלצות ועדת הריכוזיות, זה ביצוע כושל - של חוק ריק מתוכן

סוגיית הריכוזיות במשק המקומי תופסת חלק נכבד מסדר היום הכלכלי בישראל, ואישור המלצות ועדת הריכוזיות על ידי הממשלה באפריל האחרון הניע את תהליך חקיקת חוק הריכוזיות. המלצת הוועדה, שלא לאפשר החזקה במקביל של גופים פיננסיים וריאליים, עברה בקריאה שנייה ושלישית בוועדת הכספים לפני מספר ימים, וגררה גל של תגובות שנעו בין תמיכה גורפת בחוק לבין ביקורת על כך שאינו מחמיר דיו.

אין כמעט מי שמטיל ספק בכך שצריך לטפל בנושא הריכוזיות ושמדובר במטרה נעלה. אבל השאלה האמיתית, האם זו הדרך? האם ככה מטפלים בריכוזיות? כפי שהדברים נראים כרגע, מדובר בלא יותר מביצוע כושל של חוק ריק מתוכן. ההצעה לא תשנה את רמת הריכוזיות ואף עשויה להסב נזקים נוספים ליציבות המשק. זו הצעת חוק שמזלזלת בציבור.

אוסיף עוד יותר מזה - לא רק שהחוק לא ישיג את מטרתו, הוא עלול גם להסב נזקים משמעותיים ליציבותו של המשק, ובסופו של דבר - לציבור שעליו נועד להגן, מבלי לתרום דבר לתיקון הבעיה שלשמה נוצר. ניכר כי החשיבה שמאחורי ניסוח החוק התייחסה להשפעות הפוליטיות והחברתיות שלו, והתעלמה באופן גורף מהשפעות חשובות אחרות - הכלכליות כמובן.

הכי קל - לפרק את הפירמידות. אבל...

הדבר הקל ביותר הוא לפרק פירמידות. אבל בדרך לפירוק נראה שנשכחו כמה עקרונות בסיסיים - למשל העובדה שההחזקה של נכסים ריאליים ופיננסיים בו זמנית, תורמת ליציבות הקבוצה ובסופו של דבר ליציבות המשק. החזקה בנכסים פיננסיים בלבד, מעמידה לרשות החברות הריאליות אפיק מימון המאפשר להן להגדיל את יעילותן ולשפר את התזרים שלהן, ולעומת זאת, החזקה בנכסים שונים מגדילה את הפיזור ומאפשרת לחברות לשרוד בתקופות בהן שווקים מסוימים נחלשים בעוד אחרים מתחזקים.

התועלת הציבורית היא תמיד במעלה סדר העדיפויות, במיוחד כאשר מדובר בחברות ציבוריות המחזיקות, בין השאר, בקופות גמל. אם המטרה היא אכן הציבור, הדרך החיובית להשיג את התועלת הציבורית היא באמצעות צעדים כמו יצירת רגולציה אפקטיבית יותר, יצירת מנגנוני פיקוח יעילים, הרחבת ההתחייבויות כלפי הציבור שלוקחות על עצמן הקבוצות העסקיות והחמרת הענישה והסנקציות על ניצול לרעה של כוחן. התערבות בוטה בשיקוליהן הכלכליים, המסחריים והעסקיים של החברות - היא הדבר האחרון שניתן להגדירו כתועלת ציבורית.

נושא הריכוזיות הוא בעל חשיבות ציבורית עליונה, אבל חקיקה פופוליסטית, המונעת משיקולים צרים, היא הדרך הכי פחות מתאימה לטפל בו. אם שר האוצר לפיד באמת מעוניין להועיל לציבור ולהימנע מצעדים פופוליסטיים קצרי ראות, חוק הריכוזיות הוא מקום מצוין להתחיל בו. רק כדאי לעשות זאת מתוך עמדה קצת יותר מעמיקה, המביאה בחשבון את כל מכלול השיקולים וההשלכות של החקיקה החשובה הזו.