למרות המשבר בגוש: בריטניה וגרמניה מובילות את אירופה

כלכלת גוש האירו היא הכלכלה השניה בגודלה בעולם, והיא כוללת 17 מדינות מערביות. ככזו, היא נתפשה בעיני משקיעים כאפיק השקעה לגיטימי בתיק ההשקעות - עד למשבר החובות שפקד את היבשת בתחילת העשור. לאחר פרוץ אותו משבר, מספר מדינות נקלעו לבעיית החזר חובות, כלכלת הגוש התקשתה לצמוח וביטחון המשקיעים התערער.

בשבועות האחרונים נראה שהכיוון החל להשתנות והמשקיעים חזרו להשקיע ביבשת, לאחר שנתוני חודש יולי היו מעודדים. כדוגמא, קרן הסל EZU, העוקבת אחר מדד המניות האירופי של MSCI, גייסה 600 מיליון דולר בחודש יולי, זאת לעומת פדיון של כ-300 מיליון דולר במחצית הראשונה של השנה (לפי נתוני Index Universe). לפני שבועיים (לראשונה מזה שנתיים), הפתיע מדד מנהלי הרכש של גוש האירו לטובה והצביע על התרחבות בחודש החולף, כשגם שיעור האבטלה והמכירות הקמעונאיות הפתיעו לחיוב. ראוי להזכיר שבגוש האירו דוגלים בכלכלת צנע, לכן כלכלת אירופה התקשתה להציג שיפור עקבי עד עתה. במקביל, למשקיעים ביבשת קיימות לדעתי שתי אלטרנטיבות השקעה מעניינות בדמות כלכלות גרמניה ובריטניה.

האלטרנטיבה הראשונה היא בריטניה, שיצרה לעצמה יתרון בכך שאינה חלק מגוש האירו ובעלת קביעת מדיניות מונטרית עצמאית, זאת למרות שהיא חלק מהאיחוד האירופי. בעוד שדגלה במדיניות צנע וצמצומים עד שנת 2012, בחודש מארס של אותה שנה, כשעלו שוב החששות מיוון, התקבלה החלטה להתחיל בהרחבות כמותיות יחד עם מדיניות מרחיבה בהוצאות הממשלה.

התוצאות לא איחרו לבוא, וברבעון הראשון של השנה (2013) צמחה בריטניה ב-0.3% וברבעון השני הכפילה את קצב הצמיחה. כמו כן, חל שיפור בשיעור האבטלה, לעומת גוש האירו שם שיעור האבטלה המשיך לעלות לרמה של 12.1%. היתרון של בריטניה לא מתבטא רק ביכולת לבצע הרחבות כמותיות. החופש המוניטארי יוצר למשק הבריטי גמישות בהשוואה לכלכלות גוש האירו, ומהווה יתרון משמעותי כיוון שהכלכלות מתחרות במוצרים ושוקי ייצוא דומים.

האלטרנטיבה השניה היא גרמניה. מדובר כידוע בכלכלה הגדולה באירופה (תופסת נתח של כ-30% מהתוצר של גוש האירו), שהיא גם הקטר שמחזיק את כלכלת גוש האירו. עד כה גרמניה הובילה מדיניות צנע בגוש, אבל לאחרונה מתגברות ההערכות שהדבר עשוי להשתנות, ולדעתי, יכול לחולל מפנה כלכלי משמעותי באירופה.

בפגישת פורום G20 שהתקיימה לאחרונה במוסקבה, הכלכלות המובילות בעולם הכירו בלגיטימיות של ההרחבות הכמותיות וביעילות שלהן. דיווחים מהפגישות רמזו שנציגי גרמניה היו "פחות אסרטיביים" מבעבר בכל הנוגע למדיניות הצנע. לבנק האירופי יש כידוע תוכנית הרחבות כמותיות מוכנה שנקראת Outright Monetary Transaction, במהלכה הוא צפוי לרכוש איגרות חוב של מדינות הגוש בשוק המשני. אך כרגע התוכנית לא יוצאת אל הפועל עקב התנגדותה גרמניה, אף על פי שהערכות אחרונות מציינות שגברו הסיכויים להסרת התנגדות.

במידה והתוכנית תקרום עור וגידים, אני מעריך שאנחנו צפויים לראות אפקט דומה לזה של השווקים בארה"ב ויפן, שכללו במטבע, ירידת תשואות האג"ח ועלייה בשוקי המניות. האבסורד, שגרמניה שהתנגדה לתוכנית, היא זו שצפויה להרוויח מכך הכי הרבה.


אומנם גם היום כלכלת גרמניה עדיפה על רוב הכלכלות בגוש האירו, אך מכיוון שהיא היצואנית המובילה ותוכנית ההרחבות צפויה להפחית את שער האירו ולהוזיל לה את עלויות מיחזור החוב - אישור תוכנית ההרחבות תיטיב לטעמי מאוד עם הכלכלה הגרמנית.

העדיפות של גרמניה ובריטניה באה לידי ביטוי גם בשוק ההון, כאשר מדדי המניות המובילים, ה-FTSE בבריטניה וה-DAX בגרמניה השיגו מתחילת השנה עודפת על פני מדד המניות המוביל באירופה - ה-Eurostoxx 50. זאת מכיוון שליורוסטוקס 50 ישנה חשיפה משמעותית לכלכלת צרפת המדשדשת ולמדינות ה-PIIGS. מתחילת השנה השיג ה-FTSE 100 הבריטי תשואה של כ-11.5% וה-DAX הגרמני הגיע לכ-6.5%, לעומת ה-4% ב-Euro Stoxx 50.

יש לציין, כי השקעה במדדי יורוסטוקס בכלל ובמדד היורוסטוקס 50 בפרט, טומנת בחובה חשיפה לצרפת, ספרד ואיטליה (למעלה מ-55% ביורוסטוקס 50), וללא חשיפה לכלכלה הבריטית.


הכותב הינו עובד של קבוצת תכלית תעודות סל. הכותב אינו בעל רישיון יועץ השקעות על פי חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, תשנ"ה-1995. הכותב עשוי למכור ו/או לקנות ו/או להחזיק בניירות ערך ו/או הנכסים הפיננסיים הנזכרים בהודעותיו. אין לראות באמור בהודעותיו של הכותב הנ"ל משום הצעה ו/או המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות ערך ו/או נכס פיננסי המתוארים בהן או של ניירות ערך ו/או נכסים פיננסים אחרים כלשהם או המלצה להשקעה באפיקים ספציפיים כלשהם. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ מקצועי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם, וכל העושה שימוש בו, עושה זאת על דעת עצמו ועל אחריותו בלבד.