פליטת הפה שממחישה את הפער שבין וול סטריט למיין סטריט

ערוץ CNBC הוא טלוויזיה אמריקנית במיטבה. אולפנים מעוצבים וחדשניים, מנחים רהוטים שמבינים עניין, תוכניות קצביות והרבה אקשן ואדרנלין פיננסי. מדהים לראות כיצד הצליחו בערוץ להפוך עולם יבשושי כמו כלכלה ופיננסים לבידור צרוף, כמעט כאילו היה מדובר בליגת הפוטבול.

אומרים שכלכלה היא החיים, ואולם ב-CNBC לא מציגים את החיים האמיתיים שמאחורי הגרפים והמספרים המרצדים בצדי המסך. לעולם לא תראו כתבה על פועל ייצור שאיבד את עבודתו לאחר שהמפעל פשט רגל או על משפחה שחיה מתלושי מזון. לא יוצאים מהמעגל הסגור והאולפן הממוזג של וול סטריט.

בשבוע שעבר, ביום שישי, ניתח הפאנל של תוכנית הדגל "תיבת ההשקעות", את תוצאותיו המאכזבות של דוח התעסוקה. אחד המרואיינים, מומחה מבית השקעות כלשהו, נפל בלשונו ואמר בהתייחסו להשלכות של הנתונים על מדיניות הפד, "תודה לאל שלא מדובר במעל 200 אלף משרות...", תודה לאל? האם יועץ ההשקעות מודה לאל שלא נוצרו עוד כמה עשרות אלפי מקומות עבודה שהיו מחלצים משפחות רבות ממעגל האבטלה? המראיינת העירנית שמה לב לבחירת המילים הצורמת ומיהרה לנזוף בו. אבל המבוכה ששררה באולפן למשך כמה שניות, המחישה שהוא בעצם ביטא את שחלף במוחם של כל חברי הפאנלים ומה שכל וול סטריט הרגישה באותו יום.

נתונים טובים יביאו את הבנק הפדרלי להתחיל כבר בספטמבר בצמצום רכישות האג"ח, ומזה חוששים בשווקים. "חדשות טובות הן חדשות רעות". אותו מקרה המחיש את הניתוק המוחלט בין וול סטריט לכלכלה האמיתית בצורה מסמרת שיער - בתום שבוע בו דוח התמ"ג הצביע על צמיחה שנתית עלובה של 1.7% ותוספת של 180 אלף משרות בלבד, שחלק ניכר מהן במתכונת של חצי משרה, מדד ה-S&P 500 ננעל בשיא של כל הזמנים.

לפי שעה ברור שהתוכנית הגרנדיוזית של הבנק הפדרלי אינה מסייעת להמריץ באופן משמעותי את הכלכלה. אבל ייתכן שהעוול הגדול ביותר שהיא יוצרת, זה ניגוד העניינים בין וול-סטריט למיין-סטריט (העם), שבא לידי ביטוי באותה פליטה פה טלוויזיונית אומללה. המשבר הפיננסי של 2008 חידד את המתח ופער הגורלות המשווע שבין וול סטריט למיין סטריט, כאשר ההמונים הפשוטים שילמו במישרין (באמצעות כספי המיסים) ובעקיפין (המיתון הכלכלי) על חוסר האחריות המשווע של מנהלי ההשקעות במוסדות הפיננסיים, שייצרו בועה פיננסית שהתפוצצה ברעש גדול.

בזמן שהכלכלה עדיין מנסה להתאושש מאובדן מיליוני מקומות עבודה והתמוטטות שוק הדיור חמש שנים אחרי המשבר הפיננסי הגדול, וול-סטריט כבר מזמן מרחפת בגבהים חדשים והבונוסים שמנים מאי פעם - זאת הודות לסיוע המסיבי של הבנק המרכזי. מספיק להביט בנסיקה של המניות הפיננסיות של מוסדות כמו ג'י פי מורגן וגולדמן סאקס בכדי להיווכח בנהנה העיקרי מהמדיניות חסרת התקדים הזו. הכסף הממשלתי זורם לוול-סטריט בזמן שעיר ענקית ומפוארת כמו דטרויט פושטת רגל מבלי שקובעי המדיניות טורחים לחלץ.

הנה אנו שוב עדים להתנפחותה של בועה פיננסית, שהפעם ניזונה ישירות מכספי הממשל. הפחד הגדול ביותר שאם הניסוי הפיננסי אדיר המימדים של הבנק המרכזי לא יצליח, מי שישלם את המחיר, שוב, תהיה הכלכלה האמיתית.

***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.