הורדת הריבית לחודש אוקטובר, מסמלת את סוף עידן הפחתות הריבית

אסף שפורן, מנהל השקעות במנורה מבטחים קרנות נאמנות בע"מ, מתייחס להורדת הריבית לחודש אוקטובר. מהו מצבו של המשק המקומי ביחס לפעם הקודמת בה היה גובה ריבית דומה?
אסף שפורן | (6)

באופן מפתיע ובניגוד לקונצנזוס, הוריד בנק ישראל את הריבית לחודש אוקטובר ב-0.25% לרמה של 1% בלבד. הפעם האחרונה בה היתה בישראל ריבית כל כך נמוכה הייתה בחודש דצמבר 2009, במסגרת מהלך של עלייה מרמת שפל של 0.5% בחודש אוגוסט 2009 ועד לרמה של 3.25% בחודש יוני 2012.

נראה כי הודעתו של הפד באשר להמשך תוכנית ההרחבה הכמותית עשתה את שלה, וצפוי כי זו תמשיך להקרין על המדיניות העתידית, הן של הבנק המרכזי המקומי והן של בנקים מרכזיים בעולם. סביר להניח כי כעת, כשנשק הריבית הולך ונגמר, ייאלץ הנגיד החדש (שזהותו טרם נקבעה) להשתמש בכלים מוניטריים יצירתיים יותר בכדי להמשיך ולהוביל מדיניות מוניטרית מרחיבה.

ריבית נומינלית של 1% המגלמת ריבית ריאלית שלילית, היא אינדיקציה לכלכלה הצומחת משמעותית פחות מהפוטנציאל הטמון בה - כזו הזקוקה לזריקת מרץ מוניטרית. כעת נשאלת השאלה, האם על בסיס נתוני המאקרו הנוכחיים ניתן להניח הפחתות ריבית נוספות לכיוון רמת השפל ההיסטורית של 0.5% משנת 2009. לצורך כך, מעניין יהיה להשוות נתונים כלכליים בסיסיים מהתקופה הנוכחית לאלו ששררו בשנת 2009.

על פי האומדן השני למחצית הראשונה של שנת 2013, התוצר המקומי הגולמי הגיע לרמה של 3.3% בחישוב שנתי. נציין כי עפ"י הערכות בנק ישראל, צפוי התוצר לעלות בשנת 2013 כולה בשיעור של 3.6%, כלומר, בתוך הטווח של פוטנציאל צמיחה בטווח של 3.5%-4% הקיים במשק הישראלי. לשם השלמת התמונה, יש לציין כי הערכות אלו כוללות גם את תחילת הפקת הגז ממאגר תמר המוסיפה לצמיחת התמ"ג כ-1%. בכל מקרה, ברור כי ניתן לומר שלא מדובר באווירה משברית.

אם נשווה את הנתון לשנת 2009 נגלה כי אז עלה התוצר בשיעור נמוך של 1.1% בלבד, כאשר ברבעון הראשון של שנת 2009 (בסמוך למשבר), אף נרשמה צמיחה שלילית של 2.4%. מדד מנהלי הרכש המהווה אינדיקטור מרכזי לפעילות העתידית, עמד בשנת 2009 על רמה ממוצעת של כ-45 נקודות וזאת בהשוואה לממוצע של כ-48.9 נקודות מתחילת השנה הנוכחית. אמנם שני המספרים נמצאים מתחת לרמת 50 הנקודות, המפרידה בין התרחבות להתכווצות, אך אין ספק כי הנתון של שנת 2013 טוב יותר.

עוד 2 נתונים משמעותיים

לבסוף, נקנח בשני נתונים חשובים נוספים, שיעור האבטלה ושיעור ההשתתפות בשוק העבודה. במחצית הראשונה של שנת 2013 עמד שיעור האבטלה הממוצע על כ-6.75% ושיעור ההשתתפות עמד על כ-63.7%, וזאת לעומת שנת 2009, בה שיעור האבטלה הממוצע עמד על כ-9.5% ושיעור ההשתתפות עמד על כ-62%. גם כאן ניתן לראות בבירור מצב טוב יותר באופן משמעותי במציאות הנוכחית ביחס לזו ששררה במשק המקומי בשנת 2009, וזאת עוד כאשר שינה הלמ"ס את שיטת המדידה ב-2012 לכזו שהוסיפה כמעט 1% לשיעור האבטלה. בהחלטת הריבית האחרונה, ציין בנק ישראל כי שיעור האבטלה הנוכחי נראה כשיעור אבטלה של צמיחה מלאה, כאשר הכוונה היא, שקשה לראות אותו ממשיך לרדת באופן מהותי.

לסיכום - נראה שפשוט אין צורך בהמשך הרחבה מוניטארית

בחינת נתוני מאקרו מרכזיים המצביעים על מצבו של המשק המקומי מעידים להערכתנו כי מצב הכלכלה אינו מצריך המשך הרחבה מוניטרית. ככל הנראה, הסיבה העיקרית להמשך ההפחתות נעוצה באפשרות של המשך החלשות הדולר מול השקל אשר פוגעת ביצואנים. בהקשר זה נזכיר שלא מכבר הכריז בנק ישראל כי הוא צפוי לרכוש סכום של 3.5 מיליארד דולר בשנת 2014 - סכום גבוה משמעותית ביחס לשנה הנוכחית בה צפויות להסתכם רכישות המט"ח בהיקף של שני מיליארד בלבד.

כל אלו, בתוספת העובדה כי בדיון הריבית האחרון התנגדו שניים מתוך חמשת חברי הוועדה להפחתת הריבית, מביאים לכך שניתן להעריך בסבירות גבוהה כי לא מן הנמנע שאנו נמצאים בסוף גל הפחתות הריבית, עובדה אשר ראוי כי תבוא לידי ביטוי בתיק ההשקעות.

*מר אסף שפורן הינו מנהל השקעות במנורה מבטחים קרנות נאמנות בע"מ, והוא ו/או מנורה קרנות או חברות אחרות בקבוצת מנורה עשויים להיות בעלי ענין אישי בנושאי הסקירה. שיווק ההשקעות אינו מהווה תחליף לשיווק המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    אחד שלא מבין ! 16/10/2013 13:29
    הגב לתגובה זו
    חבל רק שאין לכם באמת מושג מה עומקה של באר ועד איפה מגיעים המיים... כל המומחים הכי גדולים כאן כותבים דברים לפי ניתוח אנליסטי פונדמנטלי וטכני אך קיימים יותר מידי כשלי שוק והפרופורציות אינן נכונות. לא ניתן להסתכל על שנת 2009 ולהשוות את אותה הסביבה לסביבה כיום... אם תהייה הפחתת ריבית עד לרמה המינימאלית אזי סביר כי ינטלו יותר משכנתאות והדרישה לכסף תגדל יותר כי הסיכון המשתמע פוחת. אך מה לגבי החוב הכולל במשק שחורג מרמה נורמאלית ומשכוללת ... גם הקשחת תנאי הלווים לא תעזור ולהפך תחריף את המצב כי זה יביא רק משקיעים פוטנציאליים ברמת סיכון גבוהה יותר כי הם משתמשים בכלי מינוף... בקיצור כל חוסר הוודאות הזו על אחת כמה וכמה כאשר אין נגיד והבורסה לא יציבה , נדרשת רפורמה בשוק ההון הכוללת התייחסות למיסוי והשקעות נדל"ן ואנרגיה ..
  • 5.
    נכון. הורדות הריבית לא עוזרות לדולר שממשיך בשלו. (ל"ת)
    אבל מנפחות בועות. 15/10/2013 16:29
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    dan 10/10/2013 07:07
    הגב לתגובה זו
    לקנות קרנות מחקות 2-5 מחמ בינוני מדדיות באחוז גבוה יותר משקליות בחלק האגחי של התיק. בחלק המנייתי ניתן להישאר עם ETF של ואנגרד VTI
  • 3.
    תמיד נהנה מדברי חכמים... (ל"ת)
    פלס"ן 7 09/10/2013 16:28
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    יוסיין בולט 09/10/2013 14:02
    הגב לתגובה זו
    כל מה צריך לעשות זה לראות כמה עולה דירת שלושה חדרים בהרצליה
  • 1.
    השוואה מעניינת ורלוונטית (ל"ת)
    נוחי 09/10/2013 13:27
    הגב לתגובה זו
מטוס. צילום: Jimmy Chan, Pexelsמטוס. צילום: Jimmy Chan, Pexels

מהפכת התעופה הירוקה: הסטארט-אפ השבדי שמאתגר את בואינג ואיירבוס

חברות תעופה, יצרניות מטוסים ואפילו גורמי ממשל החלו להשקיע מיליארדים בטכנולוגיות שיאפשרו טיסה נקייה, שקטה ויעילה יותר. במרכז הזירה - שתי הענקיות המסורתיות. אבל בצד מתחמם סטארט-אפ שיכול להיות הראשון שיפעיל מטוס חשמלי מסחרי לטיסות קצרות 


עופר הבר |
נושאים בכתבה בואינג איירבוס


כשהנשיא ביל קלינטון אמר בתחילת שנות ה־2000 כי "המאבק על האקלים יהיה מבחן המנהיגות של דורנו", הוא לא העלה בדעתו עד כמה דבריו ינבאו את העתיד של עולם התעופה. הוא לא יכול היה לחזות שעשרים שנה מאוחר יותר הקרב בין ענקיות התעופה יתפתח לזירה חדשה לחלוטין - המרוץ אחר תעופה ירוקה, שבו גם סטארט-אפ קטן משבדיה מנסה לחטוף חלק מהשוק עם טכנולוגיות מהפכניות. 

תעופה ירוקה אינה רק חזון סביבתי, היא הזדמנות כלכלית ואסטרטגית. בעולם שבו תחבורה בת־קיימא הופכת לדרישה רגולטורית ולא רק מוסרית, מדינות וחברות שלא יאיצו את ההסתגלות יישארו על הקרקע בעוד האחרים ממריאים קדימה.

הקרב המסורתי בין בואינג לאיירבוס על שליטה בשמיים הפך כיום למרוץ מורכב יותר שבו יעילות הדלק, הפחתת פליטות פחמן וחדשנות סביבתית הן השדות החדשים שעליהם נחרץ עתיד התעופה האזרחית.

בעולם שבו שינויי האקלים הפכו לאיום גלובלי, גם השמיים נדרשים לעבור מהפכה. תעשיית התעופה, שאחראית לכ־3% מפליטת הפחמן הדו־חמצני בעולם, ניצבת בעשור האחרון בראש סדר היום הסביבתי. חברות תעופה, יצרניות מטוסים ואפילו גורמי ממשל החלו להשקיע מיליארדים בטכנולוגיות שיאפשרו טיסה נקייה, שקטה ויעילה יותר.

דלקים חדשים - הלב של השינוי

המעבר לדלקי תעופה בני־קיימא (SAF - Sustainable Aviation Fuels) הוא המפתח המיידי ביותר להפחתת פליטות פחמן דו חמצני. דלקים אלה מופקים משמנים צמחיים, פסולת אורגנית או אפילו מימן ירוק, ומאפשרים ירידה של עד 80% בפליטות הפחמן לעומת דלק סילוני מסורתי. חברות כמו בואינג, איירבוס ורולס רויס כבר ביצעו טיסות ניסוי מוצלחות בדלק "ירוק", ומדינות באירופה אף החלו לחייב ערבוב שלו בדלקים המסחריים.