באופן מפתיע ובניגוד לקונצנזוס, הוריד בנק ישראל את הריבית לחודש אוקטובר ב-0.25% לרמה של 1% בלבד. הפעם האחרונה בה היתה בישראל ריבית כל כך נמוכה הייתה בחודש דצמבר 2009, במסגרת מהלך של עלייה מרמת שפל של 0.5% בחודש אוגוסט 2009 ועד לרמה של 3.25% בחודש יוני 2012.

נראה כי הודעתו של הפד באשר להמשך תוכנית ההרחבה הכמותית עשתה את שלה, וצפוי כי זו תמשיך להקרין על המדיניות העתידית, הן של הבנק המרכזי המקומי והן של בנקים מרכזיים בעולם. סביר להניח כי כעת, כשנשק הריבית הולך ונגמר, ייאלץ הנגיד החדש (שזהותו טרם נקבעה) להשתמש בכלים מוניטריים יצירתיים יותר בכדי להמשיך ולהוביל מדיניות מוניטרית מרחיבה.

ריבית נומינלית של 1% המגלמת ריבית ריאלית שלילית, היא אינדיקציה לכלכלה הצומחת משמעותית פחות מהפוטנציאל הטמון בה - כזו הזקוקה לזריקת מרץ מוניטרית. כעת נשאלת השאלה, האם על בסיס נתוני המאקרו הנוכחיים ניתן להניח הפחתות ריבית נוספות לכיוון רמת השפל ההיסטורית של 0.5% משנת 2009. לצורך כך, מעניין יהיה להשוות נתונים כלכליים בסיסיים מהתקופה הנוכחית לאלו ששררו בשנת 2009.

על פי האומדן השני למחצית הראשונה של שנת 2013, התוצר המקומי הגולמי הגיע לרמה של 3.3% בחישוב שנתי. נציין כי עפ"י הערכות בנק ישראל, צפוי התוצר לעלות בשנת 2013 כולה בשיעור של 3.6%, כלומר, בתוך הטווח של פוטנציאל צמיחה בטווח של 3.5%-4% הקיים במשק הישראלי. לשם השלמת התמונה, יש לציין כי הערכות אלו כוללות גם את תחילת הפקת הגז ממאגר תמר המוסיפה לצמיחת התמ"ג כ-1%. בכל מקרה, ברור כי ניתן לומר שלא מדובר באווירה משברית.

אם נשווה את הנתון לשנת 2009 נגלה כי אז עלה התוצר בשיעור נמוך של 1.1% בלבד, כאשר ברבעון הראשון של שנת 2009 (בסמוך למשבר), אף נרשמה צמיחה שלילית של 2.4%. מדד מנהלי הרכש המהווה אינדיקטור מרכזי לפעילות העתידית, עמד בשנת 2009 על רמה ממוצעת של כ-45 נקודות וזאת בהשוואה לממוצע של כ-48.9 נקודות מתחילת השנה הנוכחית. אמנם שני המספרים נמצאים מתחת לרמת 50 הנקודות, המפרידה בין התרחבות להתכווצות, אך אין ספק כי הנתון של שנת 2013 טוב יותר.

עוד 2 נתונים משמעותיים

לבסוף, נקנח בשני נתונים חשובים נוספים, שיעור האבטלה ושיעור ההשתתפות בשוק העבודה. במחצית הראשונה של שנת 2013 עמד שיעור האבטלה הממוצע על כ-6.75% ושיעור ההשתתפות עמד על כ-63.7%, וזאת לעומת שנת 2009, בה שיעור האבטלה הממוצע עמד על כ-9.5% ושיעור ההשתתפות עמד על כ-62%. גם כאן ניתן לראות בבירור מצב טוב יותר באופן משמעותי במציאות הנוכחית ביחס לזו ששררה במשק המקומי בשנת 2009, וזאת עוד כאשר שינה הלמ"ס את שיטת המדידה ב-2012 לכזו שהוסיפה כמעט 1% לשיעור האבטלה. בהחלטת הריבית האחרונה, ציין בנק ישראל כי שיעור האבטלה הנוכחי נראה כשיעור אבטלה של צמיחה מלאה, כאשר הכוונה היא, שקשה לראות אותו ממשיך לרדת באופן מהותי.

לסיכום - נראה שפשוט אין צורך בהמשך הרחבה מוניטארית

בחינת נתוני מאקרו מרכזיים המצביעים על מצבו של המשק המקומי מעידים להערכתנו כי מצב הכלכלה אינו מצריך המשך הרחבה מוניטרית. ככל הנראה, הסיבה העיקרית להמשך ההפחתות נעוצה באפשרות של המשך החלשות הדולר מול השקל אשר פוגעת ביצואנים. בהקשר זה נזכיר שלא מכבר הכריז בנק ישראל כי הוא צפוי לרכוש סכום של 3.5 מיליארד דולר בשנת 2014 - סכום גבוה משמעותית ביחס לשנה הנוכחית בה צפויות להסתכם רכישות המט"ח בהיקף של שני מיליארד בלבד.

כל אלו, בתוספת העובדה כי בדיון הריבית האחרון התנגדו שניים מתוך חמשת חברי הוועדה להפחתת הריבית, מביאים לכך שניתן להעריך בסבירות גבוהה כי לא מן הנמנע שאנו נמצאים בסוף גל הפחתות הריבית, עובדה אשר ראוי כי תבוא לידי ביטוי בתיק ההשקעות.

*מר אסף שפורן הינו מנהל השקעות במנורה מבטחים קרנות נאמנות בע"מ, והוא ו/או מנורה קרנות או חברות אחרות בקבוצת מנורה עשויים להיות בעלי ענין אישי בנושאי הסקירה. שיווק ההשקעות אינו מהווה תחליף לשיווק המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.