מה באמת גורם להתחזקות המסחררת של השקל?

יוסי ישראל, מנהל מחלקת המחקר בתכלית, מתייחס לפעולותיו האחרונות של בנק ישראל בשוק המט"ח וההשפעות על הציבור בישראל
יוסי ישראל | (4)

במבט ראשון על נתוני המאקרו בישראל נראה שהמצב טוב, אך בפועל לא הכל ורוד. כשבוחנים את הנתונים לעומק, מגלים שבחלקם ישנן בעיות, וכבר כעת יש צורך לבצע היערכות מתאימה בתיק ההשקעות.

אמנם קצב הצמיחה מתחילת השנה היה סביר, אך אל תתנו לזינוק בתוצר ברבעון השני של השנה להטעות אתכם. הצמיחה באותו רבעון היתה הגבוהה ביותר בשנתיים האחרונות ועמדה על 4.9% (לעומת כמעט מחצית מכך - 2.7% ברבעון הראשון), אך כשבוחנים את מרכיבי הצמיחה, עולה תמונה מורכבת. בעוד העלייה בצריכה הציבורית (8.3%) ובצריכה הפרטית (6.7%), דווקא בסעיף השקעות בנכסים קבועים חלה ירידה של (6.3%), לצד צמיחה נמוכה יחסית בייצוא.

חשוב להבין, סעיף הצריכה הפרטית מטעה. הוא הושפע רבות מהצפי להעלאת המיסים וגרם להקדמת ביצוע עסקאות, כמו רכישת דירות ורכבים. ניתן בהחלט לצפות כי ברבעונים הבאים קצב העלייה יתמתן. הסעיף המדאיג להערכתי, שהייצוא ירד מקצב שנתי של כמעט 11% ברבעון הראשון לשיעור של 1.2% בלבד, והושפע בעיקר ממגמת התחזקות השקל מול המטבעות המרכזיים בעולם.

מי שדווקא מפתיע לטובה הוא שוק העבודה הישראלי. למרות הציפיות להרעה והשינוי בשיטת המדידה, שוק העבודה המקומי ממשיך להציג שיפור (במהלך השנה שעברה עודכנה שיטת המדידה של שיעור האבטלה לזו המקובלת ב-OECD, כשהשינוי המשמעותי הוא הכללת חיילי צה"ל ומשרתי הקבע). מאז חודש מאי, אז עמד שיעור האבטלה ברמה של 7%, חל שיפור עקבי ובחודש אוגוסט הגיע לרמה של 6.1% - הנתון הטוב ביותר מאז שינוי שיטת המדידה - תוצאה מעודדת אף יותר, כיוון שבאוגוסט נראה שיפור של 0.2% (לעומת החודש שעבר) בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה, ובמקביל חלה עלייה בשיעור דומה גם באחוז המועסקים בהיקף מלא. השיפור בכוח העבודה כאמור הוא אינו ברור מאליו, כיוון שלאור התחזקות השקל בתקופה זו, חלה דווקא ירידה בכדאיות לייצור מקומי ועלייה בכדאיות הייבוא.

ההתחזקות הבלתי פוסקת של השקל מול הדולר

חשוב לשים לב כי התחזקות השקל מול סל המטבעות ממשיכה, למרות ניסיונותיו של בנק ישראל. הבנק הוריד לאחרונה את הריבית בפעם השלישית השנה (והיא עומדת כעת על שיעור של 1%), ולפני מספר ימים הודיע כי הוא מתכוון לרכוש מט"ח בהיקף של 3.5 מיליארד דולר בשנת 2014, זאת במטרה לנטרל את השפעת תגליות הגז על מאזן התשלומים.

להערכתי, השפעת הפעולות של הבנק היא מינורית. התחזקות השקל נובעת משילוב ירידת פרמיית הסיכון של ישראל לאור ההתרחשויות הגיאו-פוליטיות באיזורביחד עםן תגליות הגז. לאור זאת, אני מאמין כי ישנה עדיפות בחשיפה למניות השורה השניה והשלישית, כיוון שהחברות הגדולות בישראל הן יצואניות, ועל כן צפויות להיפגע מהתחזקות השקל. לעומתן, המניות הקטנות והבינוניות פחות מושפעות מכך, לאור העובדה שרובן יבואניות או לחלופין פונות לשוק המקומי, שכאמור, נמצא במגמת עלייה בצריכה הפרטית.

נתון חשוב נוסף הוא ציפיות האינפלציה, אותן השוק מתמחר כיום סביב 1.3% ל-12 החודשים הקרובים (למרות הורדת הריבית), בעוד ממוצע ציפיות האנליסטים גבוה בהרבה ועומד על כ-2%. ניתן להעריך כי בחודשים הקרובים ציפיות האינפלציה הנגזרות מהשוק ישובו לעלות, ובמקרה כזה ישנו יתרון בהחזקת רכיב צמוד מדד.

גם לגילוי מרבצי הגז יש השלכות רבות על הכלכלה המקומית - ככל שמערכת הפצת הגז תורחב במהל בשנים הקרובות ותגיע לפריסה רחבה יותר, כך תסייע להגדלת היתרון התחרותי של ישראל, תפחית את ייבוא האנרגיה, תחזק את המטבע וכמובן תעודד פיתוח ענפים עתירי אנרגיה.

ניתן לראות כי הכלכלה הישראלית מפגינה עוצמה יחסית בתקופה של חוסר יציבות. הנתונים הכלכליים מראים שיפור בצמיחה, בצריכה הפרטית, בשוק העבודה, בגביית המיסים ובשוק ההון. עם זאת, לא כל הנתונים חיוביים, כאשר התחזקות השקל וקיטון בביקוש העולמי פגעו בייצוא.

יש לציין כי במבט לעתיד הוזלת עלויות האנרגיה והייצור המקומי, לצד הגידול הצפוי בהכנסות המדינה ממיסוי הגז, עשויים להפחית את יוקר המחייה, הן על ידי הוזלת מוצרים והן על ידי הפחתת מיסים עתידית. תשלומי הגז, לעומת זאת, יתחילו לזרום.

**הכותב הינו עובד של קבוצת תכלית תעודות סל. הכותב אינו בעל רישיון יועץ השקעות על פי חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, תשנ"ה-1995. הכותב עשוי למכור ו/או לקנות ו/או להחזיק בניירות ערך ו/או הנכסים הפיננסיים הנזכרים בהודעותיו. אין לראות באמור בהודעותיו של הכותב הנ"ל משום הצעה ו/או המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות ערך ו/או נכס פיננסי המתוארים בהן או של ניירות ערך ו/או נכסים פיננסים אחרים כלשהם או המלצה להשקעה באפיקים ספציפיים כלשהם. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ מקצועי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם, וכל העושה שימוש בו, עושה זאת על דעת עצמו ועל אחריותו בלבד.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    כמה חללים השארתי כשניהלתי פורום, אה? (ל"ת)
    אאא 13/10/2013 20:39
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    תודה דלטוט-אעשה הפוך וארוויח, כתוב יותר מאמרים שנרוויח (ל"ת)
    תודה 13/10/2013 20:10
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    שרון 13/10/2013 19:11
    הגב לתגובה זו
    האזרחים נמצאים בצניחה בלבד
  • 1.
    נכון בדיוק להפך (ל"ת)
    בלקהוק 13/10/2013 15:22
    הגב לתגובה זו
יסודות אסדת לווייתן
צילום: אלבטרוס

לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית

יעקב צלאל |
נושאים בכתבה גז מפת הקידוחים

מדינת ישראל מעולם לא היתה ריבונית לגמרי, כשלאורך עשרות השנים האחרונות היא תלויה בסיוע צבאי ואזרחי אמריקני. אולם אם עד לאחרונה אזרחי המדינה העדיפו להעלים עין ממציאות זו, הרי שבשבועות האחרונים התלות והעדר הריבונות והעצמאות הפכו לבוטות יותר, כאשר ממשל טראמפ כפה הסכם הפסקת אש ברצועת עזה ומפקח עליו בקפדנות, בשלב זה, ממתקן צבאי אמריקני בקרית גת.

אולם יש תחום נוסף, קריטי למשק, שמעולם לא היה בריבונות ישראלית: משק הגז הטבעי. בשניים וחצי העשורים מאז התגלו מאגרי גז ראשוניים וביותר מ-15 השנים מאז התגלה מאגר תמר, התלות הישראלית בחברות אמריקניות להפקת הגז הטבעי ובממשל האמריקני לאסדרת משק הגז הטבעי, היתה מוחלטת.

אמנם בשנים האחרונות, משק הגז הטבעי הישראלי, שהוא בעל חשיבות אסטרטגית למדינה, הפך למערב פרוע. אבל עדיין יש בו שריף אחד, השולט בשקט בכל הנעשה, ענקית האנרגיה שברון. אקדוחנים אחדים, אמנם נלחמים על הפירורים, שעדיין שווים מיליארדי דולרים לאורך השנים ועושים כותרות, אבל חשיבותם לפיתוח משק הגז אפסית. אלי כהן, שר האנרגיה, הודיע לפני שבוע על התנגדותו לאשר את החוזה החדש ליצוא הגז למצרים, עד שיוסדרו עלויות גז נוחות לשוק המקומי, אבל אף אחד אינו מתייחס אליו ברצינות. רה״מ, בנימין נתניהו, נפגש בשבוע שעבר עם נציגי שברון כדי לפתור את המשבר, דווח בדה מרקר. מר כהן לא הוזמן לפגישה. הבעיה תיפתר בקרוב וההסכם ייחתם.

מבני הבעלות על מאגרי לוויתן, כריש ותמר הינם יציבים, מבנה הבעלות על תמר פטרוליום, המחזיקה בכ-17% ממאגר תמר, משתנה חדשות לבקרים, כאילו היה מדובר בגן שעשועים. וכך, קבוצה אקלקטית של משקיעים, חלקם זרים, מבקשת להגדיל את רווחיה על חשבון הציבור הישראלי (ואין לה כל עניין בהשקעות ובפיתוח משק הגז). מכאן הידיעות שהתפרסמו לאחרונה על סירובם של משקיעים בתמר פטרוליום, ובהם גם ישראמקו, לחתום על הסכם הספקת גז חדש מול חברת החשמל, שאמור היה להוזיל את הגז וכתוצאה מכך את עלות החשמל, כבר בשנים הקרובות. להערכתם מחירי הגז הטבעי בשנים הקרובות יעלו. במידה והערכה זו תתגשם, הרי שתהיה בכך פגיעה קשה בציבור הישראלי, שלבד מכך שאוצרות הטבע שייכים לו, הוא גם ממן את פעילות הפקת הגז בסכומים לא ידועים, באמצעות מתן הגנה ביטחונית למתקני הפקת הגז בים התיכון. בנוסף, חברות האנרגיה חדלו מלבצע חיפושים אחר מאגרי גז נוספים, ומנסות להגביר את קצב ההפקה, כך שלפי הערכות מלאי הגז במאגרים הישראליים יאזל בתוך כ-20-25 שנים. אזילת הגז תציב את המשק הישראלי בפני משבר אנרגטי חמור, מאחר שעד שיאזל הגז הטבעי, חלק ניכר מפעילות המשק תוסב לגז טבעי. יבוא גז טבעי לישראל, בתצורת LNG, צפוי להיות יקר ויגדיל באופן ניכר את העלות שתוטל על משקי הבית ועל עסקים מקומיים. הוא גם יגדיל את רווחי החברות שייבאו את הגז, שלפחות בחלקן שותפות כיום להפקתו, למשל שברון.

(כמובן שאנחנו בפתח עידן האנרגיה הירוקה, אבל לישראל אסור בשלב זה לוותר על האופציה של שימוש בגז טבעי בעשורים הקרובים).

נובל אנרג׳י, החברה האחראית לתגליות הגז הגדולות של ישראל, היתה חברת אנרגיה בינונית. אולם מאז נרכשה ע״י שברון, קבוצת האנרגיה השניה בגודלה בארה״ב, בסוף 2020, השתנה לגמרי מבנה השליטה בשוק הגז הטבעי המקומי. שברון מחזיקה כיום בכ-40% מתמר וב-25% מלווייתן, ומשמשת כמפעילה של שני המאגרים וכך מנופי השליטה שלה בשוק הגז המקומי הינם בלתי מוגבלים. אם לנובל אנרג׳י היו מהלכים מוגבלים בממשל האמריקני, הרי ששברון היא חלק אינטגרלי מהממשל, שענקיות האנרגיה תמיד נעזרו בו והוא נעזר בהן לפעילות ושליטה בשווקי האנרגיה העולמיים, ראו איום הנוכחי לפלישה אמריקנית לוונצואלה, ממפיקות הנפט הגדולות בעולם. ניסיון של ממשלת ישראל להגביל את יצוא הגז הטבעי, ידווח מיידית לבעל בריתה של שברון, דונלד טראמפ, שיורה לבנימין נתניהו, או לכל ראש ממשלה אחר, להימנע מהגבלת היצוא.

יסודות אסדת לווייתן
צילום: אלבטרוס

לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית

יעקב צלאל |
נושאים בכתבה גז מפת הקידוחים

מדינת ישראל מעולם לא היתה ריבונית לגמרי, כשלאורך עשרות השנים האחרונות היא תלויה בסיוע צבאי ואזרחי אמריקני. אולם אם עד לאחרונה אזרחי המדינה העדיפו להעלים עין ממציאות זו, הרי שבשבועות האחרונים התלות והעדר הריבונות והעצמאות הפכו לבוטות יותר, כאשר ממשל טראמפ כפה הסכם הפסקת אש ברצועת עזה ומפקח עליו בקפדנות, בשלב זה, ממתקן צבאי אמריקני בקרית גת.

אולם יש תחום נוסף, קריטי למשק, שמעולם לא היה בריבונות ישראלית: משק הגז הטבעי. בשניים וחצי העשורים מאז התגלו מאגרי גז ראשוניים וביותר מ-15 השנים מאז התגלה מאגר תמר, התלות הישראלית בחברות אמריקניות להפקת הגז הטבעי ובממשל האמריקני לאסדרת משק הגז הטבעי, היתה מוחלטת.

אמנם בשנים האחרונות, משק הגז הטבעי הישראלי, שהוא בעל חשיבות אסטרטגית למדינה, הפך למערב פרוע. אבל עדיין יש בו שריף אחד, השולט בשקט בכל הנעשה, ענקית האנרגיה שברון. אקדוחנים אחדים, אמנם נלחמים על הפירורים, שעדיין שווים מיליארדי דולרים לאורך השנים ועושים כותרות, אבל חשיבותם לפיתוח משק הגז אפסית. אלי כהן, שר האנרגיה, הודיע לפני שבוע על התנגדותו לאשר את החוזה החדש ליצוא הגז למצרים, עד שיוסדרו עלויות גז נוחות לשוק המקומי, אבל אף אחד אינו מתייחס אליו ברצינות. רה״מ, בנימין נתניהו, נפגש בשבוע שעבר עם נציגי שברון כדי לפתור את המשבר, דווח בדה מרקר. מר כהן לא הוזמן לפגישה. הבעיה תיפתר בקרוב וההסכם ייחתם.

מבני הבעלות על מאגרי לוויתן, כריש ותמר הינם יציבים, מבנה הבעלות על תמר פטרוליום, המחזיקה בכ-17% ממאגר תמר, משתנה חדשות לבקרים, כאילו היה מדובר בגן שעשועים. וכך, קבוצה אקלקטית של משקיעים, חלקם זרים, מבקשת להגדיל את רווחיה על חשבון הציבור הישראלי (ואין לה כל עניין בהשקעות ובפיתוח משק הגז). מכאן הידיעות שהתפרסמו לאחרונה על סירובם של משקיעים בתמר פטרוליום, ובהם גם ישראמקו, לחתום על הסכם הספקת גז חדש מול חברת החשמל, שאמור היה להוזיל את הגז וכתוצאה מכך את עלות החשמל, כבר בשנים הקרובות. להערכתם מחירי הגז הטבעי בשנים הקרובות יעלו. במידה והערכה זו תתגשם, הרי שתהיה בכך פגיעה קשה בציבור הישראלי, שלבד מכך שאוצרות הטבע שייכים לו, הוא גם ממן את פעילות הפקת הגז בסכומים לא ידועים, באמצעות מתן הגנה ביטחונית למתקני הפקת הגז בים התיכון. בנוסף, חברות האנרגיה חדלו מלבצע חיפושים אחר מאגרי גז נוספים, ומנסות להגביר את קצב ההפקה, כך שלפי הערכות מלאי הגז במאגרים הישראליים יאזל בתוך כ-20-25 שנים. אזילת הגז תציב את המשק הישראלי בפני משבר אנרגטי חמור, מאחר שעד שיאזל הגז הטבעי, חלק ניכר מפעילות המשק תוסב לגז טבעי. יבוא גז טבעי לישראל, בתצורת LNG, צפוי להיות יקר ויגדיל באופן ניכר את העלות שתוטל על משקי הבית ועל עסקים מקומיים. הוא גם יגדיל את רווחי החברות שייבאו את הגז, שלפחות בחלקן שותפות כיום להפקתו, למשל שברון.

(כמובן שאנחנו בפתח עידן האנרגיה הירוקה, אבל לישראל אסור בשלב זה לוותר על האופציה של שימוש בגז טבעי בעשורים הקרובים).

נובל אנרג׳י, החברה האחראית לתגליות הגז הגדולות של ישראל, היתה חברת אנרגיה בינונית. אולם מאז נרכשה ע״י שברון, קבוצת האנרגיה השניה בגודלה בארה״ב, בסוף 2020, השתנה לגמרי מבנה השליטה בשוק הגז הטבעי המקומי. שברון מחזיקה כיום בכ-40% מתמר וב-25% מלווייתן, ומשמשת כמפעילה של שני המאגרים וכך מנופי השליטה שלה בשוק הגז המקומי הינם בלתי מוגבלים. אם לנובל אנרג׳י היו מהלכים מוגבלים בממשל האמריקני, הרי ששברון היא חלק אינטגרלי מהממשל, שענקיות האנרגיה תמיד נעזרו בו והוא נעזר בהן לפעילות ושליטה בשווקי האנרגיה העולמיים, ראו איום הנוכחי לפלישה אמריקנית לוונצואלה, ממפיקות הנפט הגדולות בעולם. ניסיון של ממשלת ישראל להגביל את יצוא הגז הטבעי, ידווח מיידית לבעל בריתה של שברון, דונלד טראמפ, שיורה לבנימין נתניהו, או לכל ראש ממשלה אחר, להימנע מהגבלת היצוא.