מה באמת גורם להתחזקות המסחררת של השקל?

יוסי ישראל, מנהל מחלקת המחקר בתכלית, מתייחס לפעולותיו האחרונות של בנק ישראל בשוק המט"ח וההשפעות על הציבור בישראל
יוסי ישראל | (4)

במבט ראשון על נתוני המאקרו בישראל נראה שהמצב טוב, אך בפועל לא הכל ורוד. כשבוחנים את הנתונים לעומק, מגלים שבחלקם ישנן בעיות, וכבר כעת יש צורך לבצע היערכות מתאימה בתיק ההשקעות.

אמנם קצב הצמיחה מתחילת השנה היה סביר, אך אל תתנו לזינוק בתוצר ברבעון השני של השנה להטעות אתכם. הצמיחה באותו רבעון היתה הגבוהה ביותר בשנתיים האחרונות ועמדה על 4.9% (לעומת כמעט מחצית מכך - 2.7% ברבעון הראשון), אך כשבוחנים את מרכיבי הצמיחה, עולה תמונה מורכבת. בעוד העלייה בצריכה הציבורית (8.3%) ובצריכה הפרטית (6.7%), דווקא בסעיף השקעות בנכסים קבועים חלה ירידה של (6.3%), לצד צמיחה נמוכה יחסית בייצוא.

חשוב להבין, סעיף הצריכה הפרטית מטעה. הוא הושפע רבות מהצפי להעלאת המיסים וגרם להקדמת ביצוע עסקאות, כמו רכישת דירות ורכבים. ניתן בהחלט לצפות כי ברבעונים הבאים קצב העלייה יתמתן. הסעיף המדאיג להערכתי, שהייצוא ירד מקצב שנתי של כמעט 11% ברבעון הראשון לשיעור של 1.2% בלבד, והושפע בעיקר ממגמת התחזקות השקל מול המטבעות המרכזיים בעולם.

מי שדווקא מפתיע לטובה הוא שוק העבודה הישראלי. למרות הציפיות להרעה והשינוי בשיטת המדידה, שוק העבודה המקומי ממשיך להציג שיפור (במהלך השנה שעברה עודכנה שיטת המדידה של שיעור האבטלה לזו המקובלת ב-OECD, כשהשינוי המשמעותי הוא הכללת חיילי צה"ל ומשרתי הקבע). מאז חודש מאי, אז עמד שיעור האבטלה ברמה של 7%, חל שיפור עקבי ובחודש אוגוסט הגיע לרמה של 6.1% - הנתון הטוב ביותר מאז שינוי שיטת המדידה - תוצאה מעודדת אף יותר, כיוון שבאוגוסט נראה שיפור של 0.2% (לעומת החודש שעבר) בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה, ובמקביל חלה עלייה בשיעור דומה גם באחוז המועסקים בהיקף מלא. השיפור בכוח העבודה כאמור הוא אינו ברור מאליו, כיוון שלאור התחזקות השקל בתקופה זו, חלה דווקא ירידה בכדאיות לייצור מקומי ועלייה בכדאיות הייבוא.

ההתחזקות הבלתי פוסקת של השקל מול הדולר

חשוב לשים לב כי התחזקות השקל מול סל המטבעות ממשיכה, למרות ניסיונותיו של בנק ישראל. הבנק הוריד לאחרונה את הריבית בפעם השלישית השנה (והיא עומדת כעת על שיעור של 1%), ולפני מספר ימים הודיע כי הוא מתכוון לרכוש מט"ח בהיקף של 3.5 מיליארד דולר בשנת 2014, זאת במטרה לנטרל את השפעת תגליות הגז על מאזן התשלומים.

להערכתי, השפעת הפעולות של הבנק היא מינורית. התחזקות השקל נובעת משילוב ירידת פרמיית הסיכון של ישראל לאור ההתרחשויות הגיאו-פוליטיות באיזורביחד עםן תגליות הגז. לאור זאת, אני מאמין כי ישנה עדיפות בחשיפה למניות השורה השניה והשלישית, כיוון שהחברות הגדולות בישראל הן יצואניות, ועל כן צפויות להיפגע מהתחזקות השקל. לעומתן, המניות הקטנות והבינוניות פחות מושפעות מכך, לאור העובדה שרובן יבואניות או לחלופין פונות לשוק המקומי, שכאמור, נמצא במגמת עלייה בצריכה הפרטית.

נתון חשוב נוסף הוא ציפיות האינפלציה, אותן השוק מתמחר כיום סביב 1.3% ל-12 החודשים הקרובים (למרות הורדת הריבית), בעוד ממוצע ציפיות האנליסטים גבוה בהרבה ועומד על כ-2%. ניתן להעריך כי בחודשים הקרובים ציפיות האינפלציה הנגזרות מהשוק ישובו לעלות, ובמקרה כזה ישנו יתרון בהחזקת רכיב צמוד מדד.

גם לגילוי מרבצי הגז יש השלכות רבות על הכלכלה המקומית - ככל שמערכת הפצת הגז תורחב במהל בשנים הקרובות ותגיע לפריסה רחבה יותר, כך תסייע להגדלת היתרון התחרותי של ישראל, תפחית את ייבוא האנרגיה, תחזק את המטבע וכמובן תעודד פיתוח ענפים עתירי אנרגיה.

ניתן לראות כי הכלכלה הישראלית מפגינה עוצמה יחסית בתקופה של חוסר יציבות. הנתונים הכלכליים מראים שיפור בצמיחה, בצריכה הפרטית, בשוק העבודה, בגביית המיסים ובשוק ההון. עם זאת, לא כל הנתונים חיוביים, כאשר התחזקות השקל וקיטון בביקוש העולמי פגעו בייצוא.

יש לציין כי במבט לעתיד הוזלת עלויות האנרגיה והייצור המקומי, לצד הגידול הצפוי בהכנסות המדינה ממיסוי הגז, עשויים להפחית את יוקר המחייה, הן על ידי הוזלת מוצרים והן על ידי הפחתת מיסים עתידית. תשלומי הגז, לעומת זאת, יתחילו לזרום.

**הכותב הינו עובד של קבוצת תכלית תעודות סל. הכותב אינו בעל רישיון יועץ השקעות על פי חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, תשנ"ה-1995. הכותב עשוי למכור ו/או לקנות ו/או להחזיק בניירות ערך ו/או הנכסים הפיננסיים הנזכרים בהודעותיו. אין לראות באמור בהודעותיו של הכותב הנ"ל משום הצעה ו/או המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות ערך ו/או נכס פיננסי המתוארים בהן או של ניירות ערך ו/או נכסים פיננסים אחרים כלשהם או המלצה להשקעה באפיקים ספציפיים כלשהם. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ מקצועי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם, וכל העושה שימוש בו, עושה זאת על דעת עצמו ועל אחריותו בלבד.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    כמה חללים השארתי כשניהלתי פורום, אה? (ל"ת)
    אאא 13/10/2013 20:39
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    תודה דלטוט-אעשה הפוך וארוויח, כתוב יותר מאמרים שנרוויח (ל"ת)
    תודה 13/10/2013 20:10
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    שרון 13/10/2013 19:11
    הגב לתגובה זו
    האזרחים נמצאים בצניחה בלבד
  • 1.
    נכון בדיוק להפך (ל"ת)
    בלקהוק 13/10/2013 15:22
    הגב לתגובה זו
איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

המטוס מספר 1 של מדינת ישראל

מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה



עופר הבר |
נושאים בכתבה בואינג איירבוס

מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?

אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.

הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה. 

מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.

באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.