מה באמת גורם להתחזקות המסחררת של השקל?
במבט ראשון על נתוני המאקרו בישראל נראה שהמצב טוב, אך בפועל לא הכל ורוד. כשבוחנים את הנתונים לעומק, מגלים שבחלקם ישנן בעיות, וכבר כעת יש צורך לבצע היערכות מתאימה בתיק ההשקעות.
אמנם קצב הצמיחה מתחילת השנה היה סביר, אך אל תתנו לזינוק בתוצר ברבעון השני של השנה להטעות אתכם. הצמיחה באותו רבעון היתה הגבוהה ביותר בשנתיים האחרונות ועמדה על 4.9% (לעומת כמעט מחצית מכך - 2.7% ברבעון הראשון), אך כשבוחנים את מרכיבי הצמיחה, עולה תמונה מורכבת. בעוד העלייה בצריכה הציבורית (8.3%) ובצריכה הפרטית (6.7%), דווקא בסעיף השקעות בנכסים קבועים חלה ירידה של (6.3%), לצד צמיחה נמוכה יחסית בייצוא.
חשוב להבין, סעיף הצריכה הפרטית מטעה. הוא הושפע רבות מהצפי להעלאת המיסים וגרם להקדמת ביצוע עסקאות, כמו רכישת דירות ורכבים. ניתן בהחלט לצפות כי ברבעונים הבאים קצב העלייה יתמתן. הסעיף המדאיג להערכתי, שהייצוא ירד מקצב שנתי של כמעט 11% ברבעון הראשון לשיעור של 1.2% בלבד, והושפע בעיקר ממגמת התחזקות השקל מול המטבעות המרכזיים בעולם.
מי שדווקא מפתיע לטובה הוא שוק העבודה הישראלי. למרות הציפיות להרעה והשינוי בשיטת המדידה, שוק העבודה המקומי ממשיך להציג שיפור (במהלך השנה שעברה עודכנה שיטת המדידה של שיעור האבטלה לזו המקובלת ב-OECD, כשהשינוי המשמעותי הוא הכללת חיילי צה"ל ומשרתי הקבע). מאז חודש מאי, אז עמד שיעור האבטלה ברמה של 7%, חל שיפור עקבי ובחודש אוגוסט הגיע לרמה של 6.1% - הנתון הטוב ביותר מאז שינוי שיטת המדידה - תוצאה מעודדת אף יותר, כיוון שבאוגוסט נראה שיפור של 0.2% (לעומת החודש שעבר) בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה, ובמקביל חלה עלייה בשיעור דומה גם באחוז המועסקים בהיקף מלא. השיפור בכוח העבודה כאמור הוא אינו ברור מאליו, כיוון שלאור התחזקות השקל בתקופה זו, חלה דווקא ירידה בכדאיות לייצור מקומי ועלייה בכדאיות הייבוא.
ההתחזקות הבלתי פוסקת של השקל מול הדולר
חשוב לשים לב כי התחזקות השקל מול סל המטבעות ממשיכה, למרות ניסיונותיו של בנק ישראל. הבנק הוריד לאחרונה את הריבית בפעם השלישית השנה (והיא עומדת כעת על שיעור של 1%), ולפני מספר ימים הודיע כי הוא מתכוון לרכוש מט"ח בהיקף של 3.5 מיליארד דולר בשנת 2014, זאת במטרה לנטרל את השפעת תגליות הגז על מאזן התשלומים.
להערכתי, השפעת הפעולות של הבנק היא מינורית. התחזקות השקל נובעת משילוב ירידת פרמיית הסיכון של ישראל לאור ההתרחשויות הגיאו-פוליטיות באיזורביחד עםן תגליות הגז. לאור זאת, אני מאמין כי ישנה עדיפות בחשיפה למניות השורה השניה והשלישית, כיוון שהחברות הגדולות בישראל הן יצואניות, ועל כן צפויות להיפגע מהתחזקות השקל. לעומתן, המניות הקטנות והבינוניות פחות מושפעות מכך, לאור העובדה שרובן יבואניות או לחלופין פונות לשוק המקומי, שכאמור, נמצא במגמת עלייה בצריכה הפרטית.
נתון חשוב נוסף הוא ציפיות האינפלציה, אותן השוק מתמחר כיום סביב 1.3% ל-12 החודשים הקרובים (למרות הורדת הריבית), בעוד ממוצע ציפיות האנליסטים גבוה בהרבה ועומד על כ-2%. ניתן להעריך כי בחודשים הקרובים ציפיות האינפלציה הנגזרות מהשוק ישובו לעלות, ובמקרה כזה ישנו יתרון בהחזקת רכיב צמוד מדד.
גם לגילוי מרבצי הגז יש השלכות רבות על הכלכלה המקומית - ככל שמערכת הפצת הגז תורחב במהל בשנים הקרובות ותגיע לפריסה רחבה יותר, כך תסייע להגדלת היתרון התחרותי של ישראל, תפחית את ייבוא האנרגיה, תחזק את המטבע וכמובן תעודד פיתוח ענפים עתירי אנרגיה.
ניתן לראות כי הכלכלה הישראלית מפגינה עוצמה יחסית בתקופה של חוסר יציבות. הנתונים הכלכליים מראים שיפור בצמיחה, בצריכה הפרטית, בשוק העבודה, בגביית המיסים ובשוק ההון. עם זאת, לא כל הנתונים חיוביים, כאשר התחזקות השקל וקיטון בביקוש העולמי פגעו בייצוא.
יש לציין כי במבט לעתיד הוזלת עלויות האנרגיה והייצור המקומי, לצד הגידול הצפוי בהכנסות המדינה ממיסוי הגז, עשויים להפחית את יוקר המחייה, הן על ידי הוזלת מוצרים והן על ידי הפחתת מיסים עתידית. תשלומי הגז, לעומת זאת, יתחילו לזרום.
**הכותב הינו עובד של קבוצת תכלית תעודות סל. הכותב אינו בעל רישיון יועץ השקעות על פי חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, תשנ"ה-1995. הכותב עשוי למכור ו/או לקנות ו/או להחזיק בניירות ערך ו/או הנכסים הפיננסיים הנזכרים בהודעותיו. אין לראות באמור בהודעותיו של הכותב הנ"ל משום הצעה ו/או המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות ערך ו/או נכס פיננסי המתוארים בהן או של ניירות ערך ו/או נכסים פיננסים אחרים כלשהם או המלצה להשקעה באפיקים ספציפיים כלשהם. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ מקצועי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם, וכל העושה שימוש בו, עושה זאת על דעת עצמו ועל אחריותו בלבד.
- 4.כמה חללים השארתי כשניהלתי פורום, אה? (ל"ת)אאא 13/10/2013 20:39הגב לתגובה זו
- 3.תודה דלטוט-אעשה הפוך וארוויח, כתוב יותר מאמרים שנרוויח (ל"ת)תודה 13/10/2013 20:10הגב לתגובה זו
- 2.שרון 13/10/2013 19:11הגב לתגובה זוהאזרחים נמצאים בצניחה בלבד
- 1.נכון בדיוק להפך (ל"ת)בלקהוק 13/10/2013 15:22הגב לתגובה זו
איור: דפדפן אטלס של OpenAIקרב ענקים אווירי: איירבוס ובואינג משנות את מפת ההשקעות הגלובלית
התחרות בין שתי הענקיות היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש. איך הן סגרו את השנים שעברו, על מה הן עובדות לעתיד ואיך אפשר
להשקיע בהן
בעולם שבו מטוסים חוצים אוקיינוסים ומחברים כלכלות, שתי ענקיות שולטות בשמיים: איירבוס הבווארית-אירופית ובואינג האמריקאית. היריבות ביניהן אינה רק טכנולוגית או תעשייתית, היא מעצבת מחדש את מפת ההשקעות הגלובלית. משקיעים פיננסיים רואים בהן מניות יציבות עם פוטנציאל צמיחה, בעוד חובבי טכנולוגיה מתלהבים מחדשנות כמו מנועי מימן ומטוסים אוטונומיים. בשנת 2025, עם הזמנות שיא והתאוששות שלאחר שנות הקורונה, הקרב הזה הופך להזדמנות השקעה של מיליארדים.
התחרות בין בואינג לאיירבוס היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש.
פילוסופיה מול פילוסופיה
בואינג צמחה מתוך תרבות תעופתית אמריקאית שמדגישה את הטייס במרכז: שליטה ידנית, תחושה מכנית, ומערכות שנועדו “לשרת” את האדם ולא להחליפו. במשך עשורים זו הייתה גישת ה-pilot in command הקלאסית. בואינג מייצגת גישה אבולוציונית: שימור רצף וכבוד למסורת. האוטומציה קיימת, אך היא מאחורי הקלעים. המסר ברור: האדם אחראי, המערכת הטכנולוגית מסייעת.
איירבוס מייצגת גישה מהפכנית: הטכנולוגיה מובילה, המחשב מגן מפני טעות טייס, והטייס מנהל את יעדי הטיסה ולא את מגבלותיה. הבטיחות נובעת מהנדסה שמונעת מראש טעויות אנוש, גם במחיר של ויתור על חופש פעולה מלא של הטייס.
- שתי זריחות בטיסה אחת: הפרויקט השאפתני של קוואנטס האוסטרלית
- FAA מחייב בדיקות נוספות במטוסי A320 בעקבות סדקים ברכיבי דלתות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איירבוס נולדה כקונסורציום אירופי בשנות ה־70, עם רצון לערער על ההגמוניה האמריקאית. כבר מהדור הראשון של מטוסי ה־Fly-by-Wire היא אימצה גישה הפוכה: מחשב כשותף מלא לטיסה והגנות מובנות מפני טעויות אנוש.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIקרב ענקים אווירי: איירבוס ובואינג משנות את מפת ההשקעות הגלובלית
התחרות בין שתי הענקיות היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש. איך הן סגרו את השנים שעברו, על מה הן עובדות לעתיד ואיך אפשר
להשקיע בהן
בעולם שבו מטוסים חוצים אוקיינוסים ומחברים כלכלות, שתי ענקיות שולטות בשמיים: איירבוס הבווארית-אירופית ובואינג האמריקאית. היריבות ביניהן אינה רק טכנולוגית או תעשייתית, היא מעצבת מחדש את מפת ההשקעות הגלובלית. משקיעים פיננסיים רואים בהן מניות יציבות עם פוטנציאל צמיחה, בעוד חובבי טכנולוגיה מתלהבים מחדשנות כמו מנועי מימן ומטוסים אוטונומיים. בשנת 2025, עם הזמנות שיא והתאוששות שלאחר שנות הקורונה, הקרב הזה הופך להזדמנות השקעה של מיליארדים.
התחרות בין בואינג לאיירבוס היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש.
פילוסופיה מול פילוסופיה
בואינג צמחה מתוך תרבות תעופתית אמריקאית שמדגישה את הטייס במרכז: שליטה ידנית, תחושה מכנית, ומערכות שנועדו “לשרת” את האדם ולא להחליפו. במשך עשורים זו הייתה גישת ה-pilot in command הקלאסית. בואינג מייצגת גישה אבולוציונית: שימור רצף וכבוד למסורת. האוטומציה קיימת, אך היא מאחורי הקלעים. המסר ברור: האדם אחראי, המערכת הטכנולוגית מסייעת.
איירבוס מייצגת גישה מהפכנית: הטכנולוגיה מובילה, המחשב מגן מפני טעות טייס, והטייס מנהל את יעדי הטיסה ולא את מגבלותיה. הבטיחות נובעת מהנדסה שמונעת מראש טעויות אנוש, גם במחיר של ויתור על חופש פעולה מלא של הטייס.
- שתי זריחות בטיסה אחת: הפרויקט השאפתני של קוואנטס האוסטרלית
- FAA מחייב בדיקות נוספות במטוסי A320 בעקבות סדקים ברכיבי דלתות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איירבוס נולדה כקונסורציום אירופי בשנות ה־70, עם רצון לערער על ההגמוניה האמריקאית. כבר מהדור הראשון של מטוסי ה־Fly-by-Wire היא אימצה גישה הפוכה: מחשב כשותף מלא לטיסה והגנות מובנות מפני טעויות אנוש.
