מה באמת גורם להתחזקות המסחררת של השקל?
במבט ראשון על נתוני המאקרו בישראל נראה שהמצב טוב, אך בפועל לא הכל ורוד. כשבוחנים את הנתונים לעומק, מגלים שבחלקם ישנן בעיות, וכבר כעת יש צורך לבצע היערכות מתאימה בתיק ההשקעות.
אמנם קצב הצמיחה מתחילת השנה היה סביר, אך אל תתנו לזינוק בתוצר ברבעון השני של השנה להטעות אתכם. הצמיחה באותו רבעון היתה הגבוהה ביותר בשנתיים האחרונות ועמדה על 4.9% (לעומת כמעט מחצית מכך - 2.7% ברבעון הראשון), אך כשבוחנים את מרכיבי הצמיחה, עולה תמונה מורכבת. בעוד העלייה בצריכה הציבורית (8.3%) ובצריכה הפרטית (6.7%), דווקא בסעיף השקעות בנכסים קבועים חלה ירידה של (6.3%), לצד צמיחה נמוכה יחסית בייצוא.
חשוב להבין, סעיף הצריכה הפרטית מטעה. הוא הושפע רבות מהצפי להעלאת המיסים וגרם להקדמת ביצוע עסקאות, כמו רכישת דירות ורכבים. ניתן בהחלט לצפות כי ברבעונים הבאים קצב העלייה יתמתן. הסעיף המדאיג להערכתי, שהייצוא ירד מקצב שנתי של כמעט 11% ברבעון הראשון לשיעור של 1.2% בלבד, והושפע בעיקר ממגמת התחזקות השקל מול המטבעות המרכזיים בעולם.
מי שדווקא מפתיע לטובה הוא שוק העבודה הישראלי. למרות הציפיות להרעה והשינוי בשיטת המדידה, שוק העבודה המקומי ממשיך להציג שיפור (במהלך השנה שעברה עודכנה שיטת המדידה של שיעור האבטלה לזו המקובלת ב-OECD, כשהשינוי המשמעותי הוא הכללת חיילי צה"ל ומשרתי הקבע). מאז חודש מאי, אז עמד שיעור האבטלה ברמה של 7%, חל שיפור עקבי ובחודש אוגוסט הגיע לרמה של 6.1% - הנתון הטוב ביותר מאז שינוי שיטת המדידה - תוצאה מעודדת אף יותר, כיוון שבאוגוסט נראה שיפור של 0.2% (לעומת החודש שעבר) בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה, ובמקביל חלה עלייה בשיעור דומה גם באחוז המועסקים בהיקף מלא. השיפור בכוח העבודה כאמור הוא אינו ברור מאליו, כיוון שלאור התחזקות השקל בתקופה זו, חלה דווקא ירידה בכדאיות לייצור מקומי ועלייה בכדאיות הייבוא.
ההתחזקות הבלתי פוסקת של השקל מול הדולר
חשוב לשים לב כי התחזקות השקל מול סל המטבעות ממשיכה, למרות ניסיונותיו של בנק ישראל. הבנק הוריד לאחרונה את הריבית בפעם השלישית השנה (והיא עומדת כעת על שיעור של 1%), ולפני מספר ימים הודיע כי הוא מתכוון לרכוש מט"ח בהיקף של 3.5 מיליארד דולר בשנת 2014, זאת במטרה לנטרל את השפעת תגליות הגז על מאזן התשלומים.
להערכתי, השפעת הפעולות של הבנק היא מינורית. התחזקות השקל נובעת משילוב ירידת פרמיית הסיכון של ישראל לאור ההתרחשויות הגיאו-פוליטיות באיזורביחד עםן תגליות הגז. לאור זאת, אני מאמין כי ישנה עדיפות בחשיפה למניות השורה השניה והשלישית, כיוון שהחברות הגדולות בישראל הן יצואניות, ועל כן צפויות להיפגע מהתחזקות השקל. לעומתן, המניות הקטנות והבינוניות פחות מושפעות מכך, לאור העובדה שרובן יבואניות או לחלופין פונות לשוק המקומי, שכאמור, נמצא במגמת עלייה בצריכה הפרטית.
נתון חשוב נוסף הוא ציפיות האינפלציה, אותן השוק מתמחר כיום סביב 1.3% ל-12 החודשים הקרובים (למרות הורדת הריבית), בעוד ממוצע ציפיות האנליסטים גבוה בהרבה ועומד על כ-2%. ניתן להעריך כי בחודשים הקרובים ציפיות האינפלציה הנגזרות מהשוק ישובו לעלות, ובמקרה כזה ישנו יתרון בהחזקת רכיב צמוד מדד.
גם לגילוי מרבצי הגז יש השלכות רבות על הכלכלה המקומית - ככל שמערכת הפצת הגז תורחב במהל בשנים הקרובות ותגיע לפריסה רחבה יותר, כך תסייע להגדלת היתרון התחרותי של ישראל, תפחית את ייבוא האנרגיה, תחזק את המטבע וכמובן תעודד פיתוח ענפים עתירי אנרגיה.
ניתן לראות כי הכלכלה הישראלית מפגינה עוצמה יחסית בתקופה של חוסר יציבות. הנתונים הכלכליים מראים שיפור בצמיחה, בצריכה הפרטית, בשוק העבודה, בגביית המיסים ובשוק ההון. עם זאת, לא כל הנתונים חיוביים, כאשר התחזקות השקל וקיטון בביקוש העולמי פגעו בייצוא.
יש לציין כי במבט לעתיד הוזלת עלויות האנרגיה והייצור המקומי, לצד הגידול הצפוי בהכנסות המדינה ממיסוי הגז, עשויים להפחית את יוקר המחייה, הן על ידי הוזלת מוצרים והן על ידי הפחתת מיסים עתידית. תשלומי הגז, לעומת זאת, יתחילו לזרום.
**הכותב הינו עובד של קבוצת תכלית תעודות סל. הכותב אינו בעל רישיון יועץ השקעות על פי חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, תשנ"ה-1995. הכותב עשוי למכור ו/או לקנות ו/או להחזיק בניירות ערך ו/או הנכסים הפיננסיים הנזכרים בהודעותיו. אין לראות באמור בהודעותיו של הכותב הנ"ל משום הצעה ו/או המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות ערך ו/או נכס פיננסי המתוארים בהן או של ניירות ערך ו/או נכסים פיננסים אחרים כלשהם או המלצה להשקעה באפיקים ספציפיים כלשהם. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ מקצועי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם, וכל העושה שימוש בו, עושה זאת על דעת עצמו ועל אחריותו בלבד.
- 4.כמה חללים השארתי כשניהלתי פורום, אה? (ל"ת)אאא 13/10/2013 20:39הגב לתגובה זו
- 3.תודה דלטוט-אעשה הפוך וארוויח, כתוב יותר מאמרים שנרוויח (ל"ת)תודה 13/10/2013 20:10הגב לתגובה זו
- 2.שרון 13/10/2013 19:11הגב לתגובה זוהאזרחים נמצאים בצניחה בלבד
- 1.נכון בדיוק להפך (ל"ת)בלקהוק 13/10/2013 15:22הגב לתגובה זו
איור: דפדפן אטלס של OpenAIנחיתת חירום באיירבוס היתה הסימן לתקלה מערכתית - הסכנה עדיין באוויר
קרינה קוסמית - חלקיקים אנרגטיים סולריים שחודרים לאטמוספירה בגובה טיסת מטוסי הנוסעים ועלולים לשבש את פעולת המחשבים, היא האחראית לאירוע שהפעם הסתיים בנס. בעקבותיו, השתמשה איירבוס בסוג של "אקמול" בכל 6,000 מטוסיה כדי להשיג פתרון מהיר. זה ממש לא מספיק
ב-30 באוקטובר 2025 חוותה טיסת JetBlue 1230 מקנקון שבמקסיקו לניוארק שבניו ג'רזי, צלילה וירידת גובה פתאומית בגובה שיוט מעל פלורידה. הקברניט דיווח למרכז הבקרה: "ציוד רפואי נדרש". 15 נוסעים נפצעו, חלקם בפצעי ראש. המטוס נחת נחיתת חירום בשדה טמפה שבפלורידה. המטוס היה איירבוס A320.
ניתוח ראשוני של איירבוס חשף כי מחשב בקרת המאזנות בכנפיים והגאי הגובה הפיק פקודות שגויות, שגרמו להורדת אף המטוס ולצלילה לא מבוקרת.
האירוע, שהתרחש על פי הדיווח ביום עם רמות קרינה סולארית שאינן גבוהות מהרגיל, הדליק נורת אזהרה: חלקיק קוסמי בודד גרם ל-bit flip, היפוך סיבית בזיכרון מחשבי המטוס, שהתפשט לפקודות קריטיות שגויות ולא רצוניות למאזנות ולהגאי הגובה של המטוס וגרמו לצלילתו הפתאומית. אלא שחברות התעופה לא קיבלו אזהרות מזג אוויר סולאריות ספציפיות או מוקדמות לפני אירוע התקלה במטוס ה-A320 של JetBlue באוקטובר 2025 מכיוון שלא נמדדו רמות סולאריות חריגות.
בניגוד לחלליות, בתעופה המסחרית אין ניטור שגרתי ל-space weather. בטיסה האזרחית שינויי גובה טיסה לטיסה נמוכה יותר - שמגבירים צריכת דלק ב-10%-20% - אינם מקובלים, כמו גם עקיפת אירועי פרצי שמש כסטנדרט לא נעשית בשיגרה.
- תקלה קריטית במטוסי איירבוס: אלפי מטוסים דורשים עדכון תוכנה מיידי בשל סכנה בטיחותית
- המטוס מספר 1 של מדינת ישראל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם במקרה של טיסה 171 של אייר אינדיה עם מטוס דרימליינר של בואינג שהתרסקה ביוני 2025, החקירה עדיין לא הסתיימה והמטוסים ממשיכים לטוס מאחר ולא זוהה ולא אותר בוודאות הגורם להתרסקות.

שער הדולר ירד יותר מדי - בגלל הספקולנטים והמוסדיים; מה יהיה בהמשך?
אפשר להאשים את כל העולם בהתחזקות השקל אולם חוסר המעש של הבנק המרכזי הוא הגורם העיקרי שמושך לכאן ספקולנטים; וגם - ההשפעה הקשה של הדולר הנמוך על ההייטק והיצואנים
במדינה מתוקנת עם בנק מרכזי חזק ואמין, היה נגיד הבנק מתייצב בערב החג למול האומה המקומית ואומר: "שגיתי כשלא הפחתתי את הריבית בהחלטה האחרונה, במיוחד לנוכח מה שקרה השבוע בזירה הגיאופוליטית ועם ההשלכות על שערי החליפין, יש מקום להפחית את הריבית ועל כן החליט הבנק המרכזי להקדים ולהודיע על הפחתה מידית"
אבל אנחנו כבר מזמן לא מדינה מתוקנת וכשסדר העדיפויות הציבורי מעמיד את נושא הריבית רחוק ממרכז ההתעניינות, יכולים בבנק ישראל להמשיך לשבת בחוסר מעש ולא להגיב בטענות שונות ומשונות, במיוחד שחברי ההנהלה מתנהלים כמו עדר מפוחד ומצביעים פעם אחר פעם פה אחד בעד גחמותיו של הנגיד.
גם יתרות המט"ח של מדינת ישראל שברו החודש את שיא כל הזמנים עקב שערוכן (כשהשקל מתחזק היתרות גדלות). זאת הטעות האסטרטגית הכי גדולה של בנק ישראל שלא ניצל הזדמנויות רבות בשנתיים האחרונות, בעיקר במהלך המלחמה, על מנת לדלל את היתרות ולהעניק לעצמו תחמושת למצב בו שוב יתחזק השקל יתר על המידה ועל הדרך לייצר רווח עצום לבנק ישראל שהיה מעביר את מאזנו לראשונה מאז תחילת שנות ה-2000 לרווח שהיה מועבר לקופתה המידלדלת של המדינה.
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הוויכוח על השפעתם של הספקולנטים על מהלך המסחר הוא ויכוח ארוך שנים - איך הם משפיעים, כמה, האם הם יוצרים מגמה או רק מצטרפים אליה. אי אפשר לשכנע את המשוכנעים למרות שמי שמבין קצת במסחר ומסתכל על גרף הפעילות היומי (ובמיוחד הלילי) מבין מיד שמשהו פה עקום מן היסוד ודורש טיפול הרבה יותר אינטנסיבי מצד מי שאמור לדאוג לכך שזה לא יקרה - ניחשתם נכון, בנק ישראל.
