מה באמת גורם להתחזקות המסחררת של השקל?

יוסי ישראל, מנהל מחלקת המחקר בתכלית, מתייחס לפעולותיו האחרונות של בנק ישראל בשוק המט"ח וההשפעות על הציבור בישראל
יוסי ישראל | (4)

במבט ראשון על נתוני המאקרו בישראל נראה שהמצב טוב, אך בפועל לא הכל ורוד. כשבוחנים את הנתונים לעומק, מגלים שבחלקם ישנן בעיות, וכבר כעת יש צורך לבצע היערכות מתאימה בתיק ההשקעות.

אמנם קצב הצמיחה מתחילת השנה היה סביר, אך אל תתנו לזינוק בתוצר ברבעון השני של השנה להטעות אתכם. הצמיחה באותו רבעון היתה הגבוהה ביותר בשנתיים האחרונות ועמדה על 4.9% (לעומת כמעט מחצית מכך - 2.7% ברבעון הראשון), אך כשבוחנים את מרכיבי הצמיחה, עולה תמונה מורכבת. בעוד העלייה בצריכה הציבורית (8.3%) ובצריכה הפרטית (6.7%), דווקא בסעיף השקעות בנכסים קבועים חלה ירידה של (6.3%), לצד צמיחה נמוכה יחסית בייצוא.

חשוב להבין, סעיף הצריכה הפרטית מטעה. הוא הושפע רבות מהצפי להעלאת המיסים וגרם להקדמת ביצוע עסקאות, כמו רכישת דירות ורכבים. ניתן בהחלט לצפות כי ברבעונים הבאים קצב העלייה יתמתן. הסעיף המדאיג להערכתי, שהייצוא ירד מקצב שנתי של כמעט 11% ברבעון הראשון לשיעור של 1.2% בלבד, והושפע בעיקר ממגמת התחזקות השקל מול המטבעות המרכזיים בעולם.

מי שדווקא מפתיע לטובה הוא שוק העבודה הישראלי. למרות הציפיות להרעה והשינוי בשיטת המדידה, שוק העבודה המקומי ממשיך להציג שיפור (במהלך השנה שעברה עודכנה שיטת המדידה של שיעור האבטלה לזו המקובלת ב-OECD, כשהשינוי המשמעותי הוא הכללת חיילי צה"ל ומשרתי הקבע). מאז חודש מאי, אז עמד שיעור האבטלה ברמה של 7%, חל שיפור עקבי ובחודש אוגוסט הגיע לרמה של 6.1% - הנתון הטוב ביותר מאז שינוי שיטת המדידה - תוצאה מעודדת אף יותר, כיוון שבאוגוסט נראה שיפור של 0.2% (לעומת החודש שעבר) בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה, ובמקביל חלה עלייה בשיעור דומה גם באחוז המועסקים בהיקף מלא. השיפור בכוח העבודה כאמור הוא אינו ברור מאליו, כיוון שלאור התחזקות השקל בתקופה זו, חלה דווקא ירידה בכדאיות לייצור מקומי ועלייה בכדאיות הייבוא.

ההתחזקות הבלתי פוסקת של השקל מול הדולר

חשוב לשים לב כי התחזקות השקל מול סל המטבעות ממשיכה, למרות ניסיונותיו של בנק ישראל. הבנק הוריד לאחרונה את הריבית בפעם השלישית השנה (והיא עומדת כעת על שיעור של 1%), ולפני מספר ימים הודיע כי הוא מתכוון לרכוש מט"ח בהיקף של 3.5 מיליארד דולר בשנת 2014, זאת במטרה לנטרל את השפעת תגליות הגז על מאזן התשלומים.

להערכתי, השפעת הפעולות של הבנק היא מינורית. התחזקות השקל נובעת משילוב ירידת פרמיית הסיכון של ישראל לאור ההתרחשויות הגיאו-פוליטיות באיזורביחד עםן תגליות הגז. לאור זאת, אני מאמין כי ישנה עדיפות בחשיפה למניות השורה השניה והשלישית, כיוון שהחברות הגדולות בישראל הן יצואניות, ועל כן צפויות להיפגע מהתחזקות השקל. לעומתן, המניות הקטנות והבינוניות פחות מושפעות מכך, לאור העובדה שרובן יבואניות או לחלופין פונות לשוק המקומי, שכאמור, נמצא במגמת עלייה בצריכה הפרטית.

נתון חשוב נוסף הוא ציפיות האינפלציה, אותן השוק מתמחר כיום סביב 1.3% ל-12 החודשים הקרובים (למרות הורדת הריבית), בעוד ממוצע ציפיות האנליסטים גבוה בהרבה ועומד על כ-2%. ניתן להעריך כי בחודשים הקרובים ציפיות האינפלציה הנגזרות מהשוק ישובו לעלות, ובמקרה כזה ישנו יתרון בהחזקת רכיב צמוד מדד.

גם לגילוי מרבצי הגז יש השלכות רבות על הכלכלה המקומית - ככל שמערכת הפצת הגז תורחב במהל בשנים הקרובות ותגיע לפריסה רחבה יותר, כך תסייע להגדלת היתרון התחרותי של ישראל, תפחית את ייבוא האנרגיה, תחזק את המטבע וכמובן תעודד פיתוח ענפים עתירי אנרגיה.

ניתן לראות כי הכלכלה הישראלית מפגינה עוצמה יחסית בתקופה של חוסר יציבות. הנתונים הכלכליים מראים שיפור בצמיחה, בצריכה הפרטית, בשוק העבודה, בגביית המיסים ובשוק ההון. עם זאת, לא כל הנתונים חיוביים, כאשר התחזקות השקל וקיטון בביקוש העולמי פגעו בייצוא.

יש לציין כי במבט לעתיד הוזלת עלויות האנרגיה והייצור המקומי, לצד הגידול הצפוי בהכנסות המדינה ממיסוי הגז, עשויים להפחית את יוקר המחייה, הן על ידי הוזלת מוצרים והן על ידי הפחתת מיסים עתידית. תשלומי הגז, לעומת זאת, יתחילו לזרום.

**הכותב הינו עובד של קבוצת תכלית תעודות סל. הכותב אינו בעל רישיון יועץ השקעות על פי חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, תשנ"ה-1995. הכותב עשוי למכור ו/או לקנות ו/או להחזיק בניירות ערך ו/או הנכסים הפיננסיים הנזכרים בהודעותיו. אין לראות באמור בהודעותיו של הכותב הנ"ל משום הצעה ו/או המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות ערך ו/או נכס פיננסי המתוארים בהן או של ניירות ערך ו/או נכסים פיננסים אחרים כלשהם או המלצה להשקעה באפיקים ספציפיים כלשהם. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ מקצועי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם, וכל העושה שימוש בו, עושה זאת על דעת עצמו ועל אחריותו בלבד.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    כמה חללים השארתי כשניהלתי פורום, אה? (ל"ת)
    אאא 13/10/2013 20:39
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    תודה דלטוט-אעשה הפוך וארוויח, כתוב יותר מאמרים שנרוויח (ל"ת)
    תודה 13/10/2013 20:10
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    שרון 13/10/2013 19:11
    הגב לתגובה זו
    האזרחים נמצאים בצניחה בלבד
  • 1.
    נכון בדיוק להפך (ל"ת)
    בלקהוק 13/10/2013 15:22
    הגב לתגובה זו
מחאה פרו פלסטינית
צילום: טוויטר

חרם אירופאי על סחורה ישראלית - עד כמה זה משמעותי ומה אפשר לעשות?

איך החברות הישראליות יכולות להתמודד מול החרם והאם הוא כל כך משפיע? 

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה חרם יצואנים

מהאופן בו היצואניות הישראליות מתנהלות, רובן בעלות חשיפה נמוכה מאד לחרמות אירופאיות. חלק מהיצואניות הישראליות עובדות בתצורת OEM. חלקן חברות בנות של חברות בינלאומיות. חלקן עובדות בתצורת White Label. מעטות מאד מוכרות לצרכן הסופי, זאת כנראה גם כתוצאה מההבנה ההיסטורית שיש להתחמק מחרמות שבאות אלינו כגלים לאורך השנים, ע"פ עצימות הסכסוך מול הפלסטינאים.

האירופאים, כמו גם מדינות אחרות, יודעים גם יפה מאד להתעלם ולעצום עין כאשר הם ממש זקוקים לתוצרת הישראלית. רואים זאת לא רק בתעשיות הביטחוניות אלא אפילו ביצוא האבוקדו. הסחורה הישראלית מהווה כ-20% מסך המכירות של הפרי באיחוד האירופי והמכירות עוד גדלו בזמן המלחמה. דוגמא דרמטית בהרבה קיבלנו מחתימת ההסכם בסך 35 מיליארדי דולרים עם הגז הישראלי למצרים. המצרים היו מוכנים להיות מהראשונים להחרים אותנו לו רק יכלו.

מעבר לעניין "הפסיכולוגי" כאשר חלק מהישראלים והמדיה לוקחים קשה את עמדת "הילד הדחוי של הכיתה", אותה אי נעימות שאנו חשים על כך שלא אוהבים אותנו בעולם או אפילו שונאים אותנו, השאלה היא ברמה הפרקטית כיצד זה בא לידי ביטוי עיסקי ועד כמה מזה באמת משפיע על חיינו, על חוסננו ועוצמתנו כאומה?

 

ארבעה סוגי חרמות

אין, למיטב ידיעתי, שום מחקר כלכלי שניסה לאמוד את ממדי הבעיה. למעשה האמידה הזו היא על גבול הבלתי אפשרי כי לעיתים נדירות ניתן לדעת מי לא עשה איתנו עסקים מסיבות אנטי-ישראליות או אנטישמיות. ואין מדובר רק החל מה-7 לאוקטובר אלא מאז ומעולם.

חרמות על ישראל מתחלקות לדעתי בעיקר ע"פ ארבעת הנושאים הבאים, לפי סדר חשיבותם: חרם ביטחוני, חרם כלכלי/עסקי, חרם אקדמי, חרם תרבותי.

תבלינים. צילום: Marta Branco, Pexelsתבלינים. צילום: Marta Branco, Pexels
בלוגסטריט

הרווחתם על מתכות נדירות? מה עם משאבי מזון נדירים?

יצרנית התבלינים הגדולה בעולם, יצרנית שוקולד, ספקית אגוזים ומגדלת אבוקדו - הכירו את חברות המזון המעניינות שמשקפות פוטנציאל עלייה 

זיו סגל |

לפני שנגיע להזדמנויות נדירות נתחיל עם גרף תוך יומי של האס אנד פי 500. הוא מראה את הקפיצה החדה בתחילת המסחר ביום שישי, את הירידה החדה בהמשך ואת העובדה שהמדד סגר בסופו של יום בירידה קלה. ללמדנו שאנחנו עדיין נמצאים באזור שיווי משקל. לחודש ספטמבר שיווי משקל זו תוצאה טובה והשאלה אם זה ימשיך כך.

בתרשים המוכר לנו מהשבועות האחרונים אנחנו רואים את הקו המחזיר העולה שבולם ולמעשה גורם לאס אנד פי להתכנס לתנודתיות צרה מאד. זאת מכיוון שמתחתיו מתקרב אליו הממוצע ל-21 יום שלמעט חריגה קטנה תומך ב-S&P500  מאז סוף חודש אפריל. 


מדד S&P תוך יומי
מדד S&P תוך יומי


דבר אחד בטוח. התנודתיות הצרה הזו לא תימשך עוד הרבה זמן ואנחנו צריכים להיערך לפריצה. השאלה לאיזה כיוון. אם אני צריך להעריך לפי האינדיקטורים הטכניים אז יש סיכון שהלחץ כלפי מטה יימשך. 

בכל מקרה יש לכם קווים ברורים לקבלת החלטות. סגירה משמעותית בזמן ובמחיר מעל 6532, הגבוה היומי של יום שישי, תיחשב פריצה למעלה וסימן למהלך עלייה מהותי בהמשך. סגירה מתחת ל-6360, שתהיה גם מתחת לממוצע הנע ל-21 יום וגם מתחת לפקודת ההיפוך הפרבולית, תהיה סימן לתחילתו של תיקון שבשלב הראשון שלו יגיע ל-6100-6200. 

אפשר עוד להצטרף לזינוק של הליתיום?

התשובה היא כן. אומנם הצגתי כאן את קרן הסל ILIT  לפני זמן מה והיא אכן בנתה מהלך עלייה יפה אבל יש לו פוטנציאל להימשך. ניתן לצפות שהקרן תעלה ל-13 דולר בשלב ראשון. אפשר להצטרף למגמה כל עוד מעל 10 דולר.