בשוקי ההון מעריכים כי נגידת הנכנסת, קרנית פלוג, תשאף לנהל מדיניות מוניטארית מרחיבה, שתתמוך בפעילות המשק. לזאת לאור האינפלציה הנמוכה במשק. ב-12 החודשים האחרונים עלה המדד 1.3% בלבד ובששת החודשים הבאים ייתכן כי לא יעלה כלל. אני סבור כי הקצב הנמוך של האינפלציה מתעה. בטור זה אתאר מספר גורמים העלולים לסבך את התמונה ולגרום למדד לעלות מהר יותר.
- הפעילות הכלכלית המקומית אינה נמוכה ולא מסתמנת בה האטה של ממש. שיעור הבלתי מועסקים נמצא קצת מעל 6%, מחצית משיעורו במדינות גוש האירו. הלמ"ס מעריכה שהתמ"ג יגדל השנה 3.5%, או 1.5% לנפש - נתונים שמשקים רבים ירצו להתהדר בהם. במבט קדימה, המדד המשולב משקף האצה בגידול התמ"ג העסקי, שמקורה בתחילת הפקת הגז הטבעי, אך גם בלעדיו מצביעה על התרחבות יציבה.
- ב-12 החודשים האחרונים גדל היצע הכסף 14.1%. בארבעת החודשים האחרונים לבדם הייתה עלייה בת 10% - קצב מהיר מדי עבור קצבי ההתרחבות (המדד המשולב עלה כ-2% ב-12 החודשים האחרונים) ועליית המחירים ( עלה, כאמור, 1.3%). גידול עודף בהיצע הכסף עלול לקדם לחצי מחירים.
- שער הדולר כנגד השקל ירד 6% השנה ו-8% ב-12 החודשים האחרונים, בעוד כנגד האירו ירד השטר הירוק פחות: 4% ו-6%, בהתאמה. עם זאת, לפי השוואת שער הנוכחי לשערים הנגזרים ממשוואות ארביטראז' של קצבי האינפלציה והריביות בארץ ובארה"ב, אין או יתר של המטבע הישראלי. בנפרד, אם מאמצי הרשויות יצליחו, או הדולר יתאושש בעולם והשקל יופחת כנגדו, ימהרו משקי הבית להסב חלק מתצרוכתם מחו"ל לארץ.
- הירידה בקצב האינפלציה לא תארך זמן רב. לפי שוק ההון, בשנה השנייה מסתמנת עלייה של 2.3% במדד המחירים לצרכן. היות ויעד האינפלציה נע בטווח של 1%-3%, בשיעור 1% עלולה להיות נמוכה מדי, בפרט אם תוחזק כך תקופה ארוכה.
- עליות מהירות בשערי המניות גורמות תחושת עושר אצל משקי הבית, המתעלים זאת להוצאות גדולות יותר על מוצרים ושירותים. מדד ת"א 25 עלה 9% מראשית השנה ותל-בונד 20 הוסיף 5%. אם הדבר יימשך, תהיינה לכך השלכות תצרוכתיות ללא היצע מספק לחלקן.
- ב-12 החודשים האחרונים עלו מחירי הדירות בבעלות דייריהן ב-9.3%, בעוד שכר הדירה עלה פחות מ-1/3 משיעור זה. לאורך זמן ייסגר הפער בין השניים, או לפחות יצטמצם, כיוון שסעיף הדיור מהווה 1/4 ממדד המחירים לצרכן. תהליך כזה עשוי להאיץ את קצב האינפלציה.
- לבסוף, היות ו הריביות ברחבי העולם ובארץ נמוכות כל כך, הפעולות שינקטו בנקים מרכזיים במדינות כגון ישראל תהיינה תלויות במידה רבה בצעדים שינקטו בנקים מרכזיים במדינות המפתח ובראשן ארצות הברית ומדינות גוש האירו.
בשורה התחתונה, סביר כי בנק ישראל מאמין שיש להחזיק, בשלב זה, ריבית נמוכה ככל הניתן, בתקווה למזער את פיחות הדולר כנגד השקל. אולם, ללא עלייה של הדולר בעולם יקשה עליו לעשות זאת. בנוסף, שורת גורמים שפורטו לעיל עלולים לגרום לו להרהר שנית במדיניות זו, התפתחות שהצרכנים, החברות ושוקי ההון צריכים להיות ערוכים לה.
תודה.
לתגובה חדשה
חזור לתגובה
-
3.כתבה חלשהאתי 27/10/2013 15:05הגב לתגובה זו1 0כל ההערכות לוקות בהבנת הדברים. הנגידה תפעל להעלאת הדולר בהתחשב כמובן בשערו בעולם אך בעיקר בגלל רכישת שקלים הנובעים מיצוא הגז וירידת ערךהדולר בעקבות זאת.פישר התווה התכנית הזאת עד 208 והנגישה החדשה תמשיך בזאת.. הריבית אינה בעליה פה כמו שהכותב ה״ מלומד״ .. מנסה להכתיב לנו ..(כאלו בהמשך 2014..)אין התאוששות בשוק העבודה האמריקאית הכל עונתי. , האמרקאים יודעים זאת..טוב יזה הכותב המלומד אם יקרא אנליזות אחרות ..סגור
-
2.כתבה מתעהמשה+ 26/10/2013 09:45הגב לתגובה זו1 0כתבה מלאה באינפורמציה מתעה: 1 - חלק גדול מהגידול בתוצר בארץ, זה כתוצאה מריבוי האוכלוסיה, כאשר בשארר המדינות OECD, ריבוי טבעי הוא אפס או שלילי. 2 - שוק ההון בחול עלה הרבה מעבר לזה בארץ, אך הצרכנים לא ממהרים לתרגם את זה לעגלות של קניות ונשארים מאופקים מהפחד של העתיד 3 - אם שכ'ד לא עלה כמו מחירי הדירות, אז כנראה שמחירי הדירות יתחילו לרדת. 4 - ריבית בארה"ב ואירופה תשאר ברמות נמוכות מאוד עד אמצע שנת 2015. אין שום הצדקה להשאיר את הריבית בארץ ברמה של 1% נוכח התחזקות השקל 5 - יש להוריד את הריבית ל 0.5% לאלתר וזה מה שצפוי ביום שני הקרוב, נוכח עובדה שקרנית תקבל את התפקיד באופן רשמי כבר ביום א'.סגור
-
1.המתעההמטעה 24/10/2013 13:36הגב לתגובה זו2 1ככה מפסיקים לקרוא כתבה אחריי שורות ספורותסגור
