לאחר גל העליות - אילו שווקים עדיין זולים?

מאז המשבר העולמי ב-2008 עלו שוקי המניות בשיעורים חדים, בין השאר, בעקבות השיפור הכלכלי בעולם, הריביות הנמוכות והדפסות הכספים בכלכלות המרכזיות. ההרחבות המוניטאריות גרמו לכך שחיסכון בבנק או אג"ח לתקופה קצרה יניבו הפסד ריאלי, ושאג"ח ארוכות הן בעלות תשואה נמוכה, שלדעתי, לא מפצה על הסיכון הגלום בהן. לאחר גלי העליות, נוצר חשש ששווקים מסוימים יקרים וכי קיים חשש לבועה.

נשאלת השאלה, אילו שווקים יקרים ואילו זולים? ההנחה ששווקים זולים בעלי נתונים כלכליים טובים, ימשכו את כספי המשקיעים שירצו להגדיל את התשואות גם על חשבון העלאת הסיכון, כפי שבעצם אנחנו רואים היום באירופה. הדרך הנכונה לדעתי להשוות בין מחירי השווקים השונים היא בעיקר דרך מכפיל הרווח ותשואות הדיבידנד, ולאו דווקא לפי התשואות בשנים האחרונות - רבים חושבים שמדדים שעלו בשיעורים חדים הם כיום יקרים ומסוכנים. ההיגיון הוא שמכפיל נמוך ותשואת דיבידנד גבוהה (באופן יחסי לשוק אחר) משליכים על תמחור נמוך. כלומר, גם שווקים שעלו במאות אחוזים בשנים האחרונות יכולים להיות זולים ואטרקטיביים משווקים שעלו בשיעורים נמוכים יותר.

אם ניקח את מדד הדגל בארה"ב, ה-S&P 500, נראה שמכפיל הרווח החזוי לסוף השנה הוא 16, בעוד שבשלוש השנים האחרונות הוא מציג עלייה של 2 נקודות בכל שנה. כלומר אנחנו רואים צמיחה עקבית במכפיל, הנובעת מקצבו המהיר של הגידול במחיר המניות, כמו גם בתשואת הדיבידנד שמציגה ירידה עקבית בשנים האחרונות. בין המדדים השונים בתוך ארה"ב אפשר לראות שונות במחירים, לדוגמא מדד ה-Nasdaq Composite המציג מכפיל גבוה יותר של 24 ותשואת דיבידנד נמוכה יותר - יקר יותר מה-S&P 500.

• וול-סטריט הגיעה לשיאים חדשים ושכחה מהפדרל ריזרב
• מטא עולה ב-4% - אלו הגורמים שיכולים לעזור לה להמשיך ולעלות

באירופה התמונה קצת שונה... בגלל השוני הרב בין המדינות, ניקח את המדד שמרכז את מדינות גוש האירו, היורוסטוקס 50. מכפיל הרווח החזוי לסוף השנה מתומחר בזול ביחס למדדי ארה"ב, וצפוי להיות 14. גם מבחינת הדיבידנד היורוסטוקס 50 אטרקטיבי יותר, כשהתשואה שלו כמעט כפולה מזו של ה-S&P 500. כלומר למרות עליות השערים השנה, שהורידו את תשואת הדיבידנד והעלו את המכפיל, המדד האירופי עדיין זול ביחס למדדי ארה"ב וימשיך למשוך את כספי המשקיעים.

באסיה נראה ששוקי המניות מתומחרים בערך כפי שהיו ב-2011, כלומר המחיר היחסי שלהם לא עלה בשנתיים האחרונות. שוק מעניין באסיה הוא הסיני, מכפיל הרווח של מדד ה-CSI 300 (שמייצג את שוק ההון הסיני) לא השתנה בשנתיים האחרונות, ובסוף השנה צפוי לעמוד על 10 בלבד. מבחינת תשואת הדיבידנד, ישנה עלייה בשנתיים האחרונות והיא יותר גבוהה מהתשואה בארה"ב. חשוב לציין, שישנם מכפילים אטרקטיביים גם בשווקים אחרים באסיה, כמו למשל הונג קונג ודרום קוריאה, בהם המכפילים ותשואות הדיבידנד דומים לאלו שבסין.

לדעתי מבחינת תמחור, שוקי אסיה הם הזולים ביותר, אחריהם אירופה ולבסוף שוקי המניות של ארה"ב, אשר מתומחרים ברמה הגבוהה ביותר. האם זה אומר שבשנה הבאה שוקי אסיה ישיגו תשואות עודפות על השווקים האמריקנים? לא בהכרח. ישנם פרמטרים רבים אותם יש לקחת בחשבון, כמו נתונים כלכליים (שיעורי צמיחה, אבטלה וכו'), משברים או התערבויות פוליטיות בכלכלה (מחלוקות על תקרת החוב בארה"ב, מלחמות, הרפורמות הכלכליות בסין ויפן), התערבויות מוניטארית של בנקים מרכזיים (הורדות ריבית, הדפסות כספים, רכישות אג"ח, רכישות מט"ח) ועוד. להערכתי, נקודות הפתיחה של שוקי אסיה עדיפה, כיוון שהם זולים יותר. לכן פוטנציאל העליות שלהם גבוה יותר.

עוד תכניות

***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.

• טראמפ שואג מי לא יירא - מהן ההשלכות על ישראל והאזור?
• לקראת פברואר קודר? מה מראים ארבעת היסודות של השווקים
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"