יחסינו לאן? לפריפריה כמובן - איפה באמת כדאי לקנות דירה

היחסים המוזכרים בטור הנוכחי הם למעשה החוזה הלא כתוב שבין הכיס שלנו לשאיפות האישיות שלנו בתחום הדיור, בוא נודה על האמת, מדינת ישראל לא שופעת בשטחים וכרגע, אין באופק, כך אני מקווה, כוונה להתרחב צפונה או מזרחה. נכון יש לנו את הנגב והגליל, וזה גם חלק מהסיפור.

לעומת זאת, קצב גידול האוכלוסיה במדינתנו קטנת הממדים הוא מהגבוהים בעולם, מה שמבטיח כי סביב 2030 יחיו בין גדרה לחדרה סדר גודל של 11 מיליון תושבים. כדי להסתכל קדימה על אותם יחסים, כדאי גם שנקבל את העובדה שמדיניות ממשלת ישראל בנוגע לקרקעות היא מקסום הרווח, כלומר מכירת הקרקעות לבנייה עתידית לכל המרבה במחיר.

כדי לסכם את פרק ה"והואיל" הזה, כהקדמה לחוזה כתוב, נזכיר כי עלות הקרקע היא המרכיב העיקרי עליו אנחנו משלמים ברכישת דירה. אני לא רוצה להתעכב על המיסים הנוספים בעת הרכישה, הפטורים האפשריים, על רווחי היזמים ו/או העסקנים, אלא בעיקר - מחיר הקרקע גבוה וממשיך לעלות. אתם מדמיינים את ראש הממשלה חותך את המע"מ או מס החברות ב-50%? זה כנראה לא ייצא לפועל גם בהפחתת מחירי הקרקעות.

אם לא יהיה משהו יוצא דופן, הסיטואציה בה זוגות צעירים עומדים מנגד, משתהים אל מול רכבת המחירים הדוהרת, המתרחקת מהתחנה בלעדיהם, לא עתידה להשתנות ורק להחריף. אם במקרה אתם דואגים ליזמים, הסירו דאגה מלבכם: כאן, נכנס למשוואה האבסורד הגדול - ההיצע כל כך נמוך, כך שבקרב המבקשים - תמיד ימצא זה שיוכל לשלם כל סכום שיידרש.

יש לציין, כי מי שחלום דירת 5 חדרים בתל אביב עם של 350 אלף שקלים עדיין חי ובועט בכל הכח, לעזוב אותנו, אני ככל הנראה אכעיס אותו מאד. לא כי אני נגד חלומות, אלא מבחין בין לשבת ולחלום לנקיטת צעד, כדי שנוכל להמשיך ולחלום.

בעוד כמה שנים, ערים כמו נתניה יהיו תוססות וצעירות לא פחות, כך גם לגבי רחובות, נס ציונה, חדרה ועוד. אחריהן יעלו ויבואו אשקלון, פרדס חנה, קריית מלאכי ועפולה. זה לא עניין של דעה, אלא דמוגרפיה פשוטה. השאלה היחידה שנותרת היא בכמה נקנה את אותה דירה.

למי שיש היום 300 אלף שקלים בבנק ונותן לכסף שלו לשכב לישון בהיעדר סולידית להרוויח, יש כאמור 2 אופציות. הראשונה, לא להפריע לכסף לישון ולהמשיך לטפח חלומות על בית במושב או על אותה דירה בלב גוש דן. אפשרות נוספת, פשוט להפנים שאפשר לקנות בסכום הזה דירת 4-5 חדרים באזורים מתפתחים, ושוב, במקרה של ערים ושכונות בנדל"ן, הרי ש"מתפתחות" אינה מכבסת מילים לשכונות מצוקה. בהיעדר יכולת של הרוב הגדול, הרוב האיכותי, כולנו נגיע בסופו של דבר לאותם מקומות, וכשאלו יהפכו למפותחות, יהיה ברשותנו נכס - אותה דירה שכל כך חשוב לנו להחזיק בבעלותנו.

אם רכבת מחירי הנדל"ן תעלה? הידד אתם על הרכבת!
גם בערים הנדחות ביותר בארץ יש עדיין 25%-30% שוכרי דירות "שישמחו" לסייע לכם בתשלומי המשכנתא. זוהי, ככל הנראה האלטרנטיבה השפויה והריאלית ביותר עבור מרביתנו, אלו שרוצים לרכוש דירה.

חלק גדול מהציבור שאני פוגש, סובל מקושי מישיבה על הגדר בהמתנה לירידת המחירים, שתאפשר להם לקנות דירת 5 חדרים במרכז, כמו גם מחידוש חוזה השכירות מתקרב. אם אתם משתייכים לאלו שרוצים לקנות דירה, בזמן שרכבת המחירים דוהרת ודוהרת כלפי מעלה - עלו על הרכבת לשדרות, עפולה, ולנגב - הנסיעה למרכז בעוד כמה שנים, בין אם מהדירה שלכם, או מעסקת המכירה שלה, תהיה נוחה ונעימה יותר. בסופו של דבר, זו אותה ארץ קטנת ממדים, בה המושג 'פריפריה' ימחק מהלקסיקון.