הקשר שבין שמנת מתוקה לתספורת למשקיעים?

מה משותף למונחים הבאים: רווחיות מוגזמת בשמנת מתוקה, סיליקון אסור בחלב, הכחשות פומביות ושקריות, מחאת הקוטג', חקירות רשות ההגבלים העסקיים, דוח מקנזי, מחאת עובדים, חשדות ל'כיבוש' מדפים על חשבון מתחרים והתעללות קשה ושיטתית בבעלי חיים? כן, המשותף לכל אלו היא חברת תנובה. אותה חברה שלפי הדיווחים עשויה לגשת בקרוב להנפקה בבורסה הישראלית.

האם חברה שנחשדה במספר מקרים לאורך ההיסטוריה שלה ביחס לא הוגן ללקוחותיה (פרשת הסיליקון, מחאת הקוטג', רשות ההגבלים ודוח מקנזי), בשקר בפרסום (קמפיין ההכחשה של הימצאות הסיליקון), ביחס לא הוגן לעובדיה (מחאת העובדים במארס 2012) ומתחריה (תשלומים של תנובה לרשת מגה כדי להשפיע על הנראות של מוצרי המתחרים על המדף לעומת מוצריה) והתעללות קשה ושיטתית בבעלי חיים - האם חברה כזו ראויה ליחס הוגן למשקיעים במניותיה? האם יסכימו המשקיעים לקחת את הסיכון?

לעתים נהוג לחשוב שהתנהלותה של חברה כלפי עובדיה, סביבתה, צרכניה ואפילו בעלי החיים מהם היא מתפרנסת - לא צריכים לעניין את המשקיע, שרוצה לראות רק את השורה התחתונה. אם אכן תונפק תנובה, מי שישקול לקנות את מניותיה לטווח הקצר, שיקוליו שונים ממשקיע ששוקל לקנות את המניה כהשקעה ארוכת טווח. בהשקעה לטווח קצר נושא ההוגנות של החברה הוא בעיקר עניין למצפונו של המשקיע. נכון, הסכנות בהשקעה בחברה שחשופה לתביעות ייצוגיות לא קטנות, יש פוטנציאל לירידות מהירות וחדות במניה ברגע שתביעה כזו נחשפת, אך בהשקעות במניה לטווח קצר, סטטיסטית, זהו סיכון שמשקיעים מוכנים לקחת.

לעומת זאת, בהשקעה לטווח ארוך, נושא ההוגנות תופס משקל משמעותי הרבה יותר בתהליך קבלת ההחלטה. מחקרים אקדמיים מראים מעל לכל ספק שחברות שפועלות בהוגנות נתפשות על ידי המשקיעים כחברות בעלות סיכון נמוך משמעותית, מחברות שפועלות בחוסר הוגנות. וזה לא רק עניין של סיכון, אלא גם של פוטנציאל תשואה. חברה שפועלת בהוגנות כלפי סביבתה, היא חברה שבסופו של דבר תקבל תמורה בחזרה מהסביבה. התמורה תבוא לידי ביטוי בדוחות הכספיים ולאחר מכן גם במחיר המניה. לכן משקיע ששוקל שיקולים קרים מנותקים ממצפון כזה או אחר, צריך לקחת בחשבון את הסיכון הגבוה שבהשקעה ארוכת טווח בחברה כזו, אל מול פוטנציאל התשואה האטרקטיבי יותר בחברות הוגנות.

רגע לפני שהגבינה עם הבית הופכת למניית העם הבאה, ובעצם לפני כל השקעה בחברה, עלינו לשאול את עצמנו: האם החברה המועמדת להשקעה עלולה לבצע עסקאות בעלי עניין שטובות לבעלי העניין ורעות לכל השאר? האם שכר המנהלים ראוי ותואם את ביצועי החברה והיקף פעילותה? האם ההנהלה מנהלת סיכונים באופן ראוי ובכך שומרת על השקעות הציבור? זה המקום לשאול עד כמה קצר או סלקטיבי יהיה הזיכרון של המשקיעים הישראליים בכל הקשור למניית תנובה או חברות דומות לה. ישנה גישה האומרת, כי המחאה החברתית (כולל המחאה נגד תנובה) לא השיגה את מטרותיה, כיוון שבסופו של דבר רוב האנשים, אם רק הייתה להם הזדמנות, היו מתחלפים בשמחה עם אלו שכנגדם הם מוחים. כל עוד לא נשנה באמת את הערכים על פיהם אנו פועלים, כאזרחים בכלל וכשחקנים בשוק ההון בפרט, הרי שזה רק עניין של זמן עד שתבוא תספורת נוספת שתתקע סכין בגב המשקיעים.

***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.