היכן לא להיות: תמרורי אזהרה לשנת 2014

לאחר תקופה ארוכה של היעדרות מכתיבה, סיומה של שנת 2013 ותחילתה של שנה אזרחית חדשה, החלטתי כי הגיע העת לערוך סיכום קצר לשנת 2013 ולהיערך לקראת שנת 2014.

את הטור הנוכחי בכוונתי להקדיש לבחינה של האפיקים בהם לא מומלץ להימצא בשנה הבאה. במסגרת הטור בשבוע הבא אתייחס לאסטרטגיה המומלצת בעיניי לשנת 2014. אסטרטגיה בעזרתה ניתן יהיה לצלוח בשלום את שנת 2014 שהולכת להיות לא פשוטה למשקיעים הסולידיים שבינינו.

שנת 2013, כפי שכולנו הרגשנו, הייתה המשך ישיר של מספר שנים בהן מדדי האג"ח הניבו ביצועים פנטסטיים. הדלק אשר הניע את העליות במחירי אגרות החוב נבע משני גורמים עיקריים - הריבית האפסית, שהכתיבה מדיניות מרחיבה של הבנקים המרכזיים בעולם, ושנאת הסיכון של המשקיעים, שדחפה אותם להתבצר בשוק אגרות החוב. כך אותם משקיעים אשר השקיעו בצורה פאסיבית ולא מתוחכמת בשוק האג"ח מצאו עצמם דיי מופתעים. כלומר השקעה במדדים באמצעות קרנות נאמנות או תעודות סל, יושבים על תיקי השקעות אשר הניבו תשואות גבוהות וחריגות מאוד בחמש השנים האחרונות.

כתוצאה מרצף העליות הארוך באותן שנים, התשואה השוטפת לפדיון על אגרות החוב כיום נמוכה בהרבה מהתשואה אליה התרגלו המשקיעים. צמודות מדד של מדינת ישראל נסחרות כיום בתשואה שנעה בטווח של 0%-1%, כך שמרבית התשואה העתידית לה צופים המחזיקים באגרות חוב אלו אמורה להגיע רק מרווחי הון ולא מהתשואה השוטפת של האג"ח (שהיא כאמור אפסית).

הבעיה, שרווחי הון אפשריים רק בשני מקרים - המשך ירידת הריבית ע"י וכתוצאה מהמשך צמצום המרווחים בין אג"ח של ישראל לאלו של ארה"ב. אני משוכנע כי מרבית הקוראים מבינים כי המשך הורדת הריבית אינה מעשית,לפחות לא הורדה משמעותית (לאן אפשר לרדת מרמה של 1% שנתי?). כמו גם, בנק ישראל הצהיר על רצונו להתחיל ולהעלות לקראת סוף 2014.

לגבי מרווחי הריבית בין אג"ח ארה"ב לאלה של ממשלת ישראל , הם נמצאים כיום בשפל היסטורי - המרווח על אגרות חוב לעשר שנים הינו 0.6% (התשואה השנתית של אג"ח לעשר שנים של ממשלת ישראל גבוהה מתשואת אג"ח ממשלת ארה"ב ב-0.6% ), רק לפני כחצי שנה הפער עמד על 1.2%, ואם ניקח בחשבון את הערכות שלי כי תשואת אג"ח ממשלת ארה"ב לעשר שנים צפויה להגיע במהלך 2014 לכ-3.5% (עלייה של כ-0.5% ביחס לתשואה כיום), המשמעות היא שאם תשואת האג"ח הממשלתיות בארץ לא תעלה, המרווח צפוי להיסגר בשנת 2014.

המשמעות אם כך ברורה, שני הגורמים אשר דחפו לעליות במחירי אגרות חוב בשנים האחרונות צפויים, במקרה הטוב, להיעלם בשנת 2014, ובמקרה הרע אף להשפיע בכיוון ההפוך. על מנת להמחיש היכן אנחנו נמצאים כיום על ציר הזמן מבחינת רמת התשואות באג"ח הממשלתיות, הכנתי את שתי הטבלאות הבאות.

כפי שניתן לראות, במהלך 15 השנים האחרונות תשואת אג"ח שקליות לחמש שנים מסוג נעה סביב רמות של 5%-9% (כאשר במספר תקופות אף נרשמה קפיצה מעלה בתשואות) החל מסוף 2009, עם נקיטת המדיניות המרחיבה ובריחת המשקיעים לאפיקים בטוחים החלו התשואות לרדת מתחת לרף ה-5%. כיום התשואות נמצאות בשפל היסטורי סביב רמה של 2.3%.

במהלך 15 השנים האחרונות, תשואת אג"ח צמוד מדד לחמש שנים מסוג נעה סביב רמות של 2.5%-5% (במספר תקופות אף נרשמה קפיצה מעלה בתשואות). רק החל מסוף 2009, עם נקיטת המדיניות המרחיבה ובריחת המשקיעים לאפיקים בטוחים החלו התשואות לרדת מתחת לרף ה-2%. כיום התשואות נמצאות בשפל היסטורי סביב רמה של 0.3%.

לסיכום, במהלך השנתיים הבאות, קרי בשנים 2014-2015 עם היציאה מהמדיניות המרחיבה בה נקטו הבנקים המרכזיים, אנו צופים חזרה לנורמליות בתחום התשואות של אגרות החוב הממשלתיות והקונצרניות בדירוגים גבוהים (אגרות החוב הנכללות במדדי התל בונד). לאור התשואות בהן נסחרו אגרות החוב בעבר, ניתן לצפות עלייה של כ-2% בתשואות האג"ח הממשלתיות, כלומר במהלך השנתיים הקרובות נחווה של כ-4% בשחרים ל-5 שנים ותשואה של כ-2% בגלילים.

עליית תשואות באג"ח הממשלתיות צפויה להקרין על התשואות במדדי התל בונד, ומכאן בהינתן מרווח של 1.2%-1.5% בין מדדי התל בונד לאג"ח הממשלתיות. המסקנה גם כאן ברורה - תשואות של מעל 3% במדדי התל בונד בשנתיים הבאות הן אירוע צפוי. לכן המלצה שלי להימנע מהשקעה באפיקים אלו בשנה הקרובה אינה אמורה להוות הפתעה לאיש מהקוראים.

שנה אזרחית חדשה טובה לכולם.

***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.