הקונצנזוס מגדיר העלאת חשיפה מנייתית, אך באיזה מחיר?

להחלטה כיצד לרכיב את תיק ההשקעות קיים משקל רב, ולפיכך יש להתחשב במספר דעות והצעות. מקור עיקרי לאותן דעות הינו התקשורת. באם מתבססים על הכותרות בעיתונות המקצועית, נראה שישנה עמדה חזקה ומאוחדת בעד העלאת החשיפה המנייתית בתיקים. אינספור נתונים תומכים בהחלטה שכזאת, כאמור, לכן יש לשקול זאת בכובד ראש. ייתכן וכדאי לבחון אפשרויות להגן על התיק, כאשר השאלות המהותיות בנושא הן באיזה מחיר ובאיזה מבנה של הקצאת נכסים.

מהם הגורמים העיקריים התומכים בהמשך עליות בשווקי המניות בעולם?
הגורם המניע המהותי ביותר בשנים האחרונות הינו הזרמת הכספים האדירה והמתמשכת של נגידי הבנק המרכזיים עם דגש על יו"ר הפד האמריקני, הנגיד האירופי והנגיד היפני. לפי נתוני השנים האחרונות ובפרט 2013, השווקים המובילים יהיו, על פי רוב, השווקים בעלי הזרמות הכספים. נכון להיום תיתכן האטה בהזרמת הכספים (Tapering) ע"י יו"ר הפד החדשה, ג'נט יילן, אך עדיין מדובר בהזרמה מהותית. לחבריה למשולש הנגידים אין כל איתות להאטת ההזרמה שלהם.

גורם נוסף שמשפיע הוא גובה הריביות בעולם. שיעור הריביות בעולם עדיין נמוך מאוד, היסטורית ואבסולוטית, והדבר מוביל משקיעים לחפש תשואות גבוהות בנכסים מסוכנים יותר. יתרה מכך, מדדים כגון מדדי מנהלי הרכש, הנחשב למדד מקדים של הצמיחה, מראה כיוון של גידול צפוי בתמ"ג של ארה"ב ואירופה. נתוני מחירי הדירות בארה"ב לפי מדד קייס שילר ממשיך להציג מגמה של עליית מחירים בערים הגדולות. נתונים אלו תומכים בהמשך הצמיחה ובעקבות זאת גידול ברווחים.

אך למרות כל הנתונים התומכים בהמשך העליות יש לזכור ש-2013 הייתה אחת השנים הטובות ביותר מבחינת תשואות המדדים עם תמחור פחות נוח משנה שקדמה לה. מדד לבחינת תנודתיות השוק הינו מדד ה-VIX שמציג נתון של כ-14 בו הוא לא נשאר לאורך זמן - כלומר צפויה עלייה בתנודתיות.

האם להגדיל, אם כן באיזו הקצאה?
כאשר בוחנים לעומק את ביצועי המדדים המרכזיים בארה"ב ואירופה מגלים שלא רק המדדים של אותן מדינות יצרו עודפת יחסית למדד ייחוס או יחסית למדינות אחרות, אלא שהמדדים אשר מכוונים לחברות שעיקר הכנסותיהן ממוקדת בצריכה מקומית ולא גלובלית ביצעו תשואה עודפת משמעותית מעבר למדדי הבסיס של אותן מדינות.

לדוגמא, מדד ה-Russel 2000 מכיל מניות בשווי שוק בינוני ונמוך עם ממוצע של כ-70% הכנסות מקומיות (Domestic), עשה תשואה של 37% לעומת כ-30% שעשה מדד ה-S&P 500 - כ-20% יותר. ניתן לראות את אותן המגמות באירופה במדדי היורו סטוקס 50 הצר אשר מכיל את המניות הגדולות לעומת היורו סטוקס 600 שמכיל יותר חברות עם אורינטציה להכנסות מקומיות. כמו כן, המגמה המוצגת במדדים בישראל מביאה אותי למסקנה דומה.

מתוך מחקר שבוצע על ידי גוף המחקר BEA, המציג גידול אבסולוטי בשיעורי הרווח הנובעים מהכנסות מקומיות בארה"ב, נראה כי אלה הגיעו לרמות גבוהות במהלך השנים 2006-2007. מאידך, סכומי הרווחים חזרו לרמתם לפני שלוש שנים. כלומר שיעור הרווחיות השתפר משמעותית, אך ה"כסף" עוד לא הגיע. לכן אם רמת הצריכה המקומית תשתפר, רווחיות החברות עם קשר מקומי תמשיך לצמוח יחד עם שיעורי רווחיות גבוהים מהממוצע. לשם הצגת הצד המשלים של רווחיות החברות, סכומי הרווחים אשר מגיעים מחו"ל לחברות אמריקניות מציגים מגמה של סטגנציה בשנים האחרונות.

להערכתי, לאור המגמות בשווקים ותמחורם, כדאי להפנות את עיקר הנכסים לרבדים המשניים של מדדי המניות בעולם, תוך דגש על חברות בעלות הכנסות מקומיות מהותיות. בשונה מן הדעה הרווחת, יש לצמצם את החשיפה המנייתית בצורה מדורגת לאורך החודשים הקרובים.

***תקנות הייעוץ הכללי של אוסרות עליו להתייחס לתגובות שלכם בעמוד. אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.