בין ביטחון לשוויון: האם המשק הישראלי סובל מהאטה כלכלית?

בשנים האחרונות אנו עדים לוויכוח, האם המשק הישראלי נמצא בהאטה כלכלית. הטוענים שכן מצביעים על ירידה בקצב הגידול של התוצר בהשוואה לשנים קודמות, ומסבירים כי בניכוי קצב הגידול באוכלוסייה התוצר בקושי גדל. החולקים עליהם (ואני ביניהם), מדגישים את היתרון בביצועי המשק הישראלי לעומת משקים מפותחים בחו"ל, וכן את שיעור התעסוקה הגבוה ושיעור הבלתי מועסקים הנמוך.

אלה ואלה מסכימים עם זאת על דבר אחד - חלוקת תוספת התוצר המקומי הגולמי יכולה להיות שוויונית יותר. משקי הבית בישראל חשים כי הם לא נהנים דיים מפירות ההתרחבות הכלכלית, הדבר מוביל לתסכול, שבקיץ 2011 השתקף במחאה חברתית רחבה.

לכאורה, אין בכך תמה. התיאוריה והניסיון מראים כי ככל שההתרחבות הכלכלית מהירה יותר ומוטית טכנולוגיה יותר - כך חלקן של אוכלוסיות עם רמת הכנסה גבוהה גדל מהעוגה הכללית, וגורם ייצור הון עולה על פני גורם ייצור עבודה.

בשבוע שעבר הצביע סקר אמון הצרכנים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה על מצב הפוך: ב-12 החודשים האחרונים הערכת ציבור הצרכנים לגבי השינויים שהיו במצב הכלכלי במדינה הייתה פסימית מאשר הערכתם לגבי השינויים שהתרחשו במצבם הכלכלי האישי. גם במבט ל-12 החודשים הבאים, הצרכנים עדיין פסימיים הרבה יותר לגבי המצב הכלכלי במדינה, מאשר לגבי מצבם הכלכלי האישי. מתברר, כי כבר 3 שנים, המצב הכלכלי הכללי נתפס פסימי יותר ויותר, בעוד מצב משקי הבית יציב למדי.

נקודה מעניינת לא פחות, הצרכנים חושבים כי כעת זמן טוב לחסוך, בניגוד לעבר, בעקבות הפסימיות באשר למצב הכלכלי במדינה, למרות שהם פחות מוטרדים ממצבם הכלכלי האישי, כאמור.

מדובר בסתירה לכאורה שלא יכולה להימשך לאורך זמן. להערכתי, השנה ובשנה הבאה תיושב סתירה זו. השאלה, באיזה אופן. יש כמה אפשרויות:

1. משקי הבית אופטימיים ובטוחים מדי בעצמם. השקפתם על עצמם תהפוך לבסוף לשלילית יותר והם ימעטו בהוצאות ויגדילו את הסיכוי להאטה של ממש במשק.

2. משקי הבית יפנימו כי החששות מהאטה משקית התבדו, לכן יוסיפו "לפקוד את המרכולים". יחד עם התאוששות בכלכלה העולמית ופיחות מתקן בשער השקל, נהיה עדים להתרחבות כלכלית די מהירה, נאה ומפתיעה במהלך השנתיים-שלוש הבאות.

3. הסתירה תימשך כל עוד הריבית נמוכה כל כך (ושווי הנכסים של הציבור עולה בשל כך) והיא מניעה קדימה את הצריכה הפרטית. החששות הכלכליים הכלליים אמנם הוצפו, אך הריבית דומיננטית יותר.

לסיכום, אני מאמין כי האפשרות השנייה היא הסבירה ביותר - הנתונים והאינדיקציות שבידיי תומכים בכך. עוצמת התהליך תלויה עם זאת בעיתוי בו תעלה הריבית (או שתסתמן עלייה שכזו). כך או כך, לפי ממצאי הסקר יש מקום לבחינה מדוקדקת יותר של הקשר בין קצב השינוי בתמ"ג, דרגת השוויוניות בתיעולו לרמת ההכנסה האישית הפנויה. היות ולפי הדעה הרווחת - ניתן היה לצפות לתמונה הפוכה.

אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.