משאב הטבע החדש של מדינת ישראל - טמטום בעולם הדיור

מדינת ישראל עשירה במשאבי טבע, חלק נתנו למשפחת דנקנר, חלק שמרו לאוצר המדינה וחלק נתנו למר תשובה. לאחרונה גילתה מדינת ישראל משאב טבע נוסף - הטמטום של הצרכן הישראלי. סלחו לי על ההקצנה אבל הגיע הזמן שנתעורר.

בימים אלה פורסם כי אושרה הקמת "תכנית דיור לאומית", אשר אמורה לאשר בהליך מזורז אישורים ותכנון של פרויקטים של מעל 500 יחידות דיור.
מה רע אתם שואלים? ראשית, אין כל רע בהגדלת ההיצע בשוק הנדל"ן. אני בעד. אבל מכאן ועד לשווק לנו את זה כפתרון? אם זה משכנע - אנחנו מטומטמים.

ראו ממשלות ישראל כי ישנה מצוקת דיור, וישנו זעם ציבורי וזיהו הזדמנות - בוא נמכור יותר דירות. הם גילו משאב טבע נפלא - אנחנו לא שואלים שאלות ולא מתעמקים בהחלטות. הם יקבלו מאיתנו שקט - הנה הם דואגים לנו, המון יחידות דיור חדשות וגם המיסים, אח, המיסים יזרמו כמים היישר לקופת המדינה. להזכירכם, 50% משווי הדירה שאנחנו רוכשים החל משלב מכירת הקרקע ליזם ועד לעסקה מהווים מיסים טהורים וזכים כמו ייצוא גז.

עוד דירות? דירות גדולות? קיצור הליכים? נהדר! - אלה שווים עוד המון מיסים. גם אם נדמיין מצב אוטופי בו יש איזון בין הביקוש להיצע, על מה בעצם מדובר? אחוזים בודדים שהיזמים ילחמו בינם לבין עצמם כדי למשוך רוכשים לכאן או לכאן. או שמא הבנקים יהפכו את עורם ויוזלו לנו עוד 4 שקלים את המשכנתא?

אין שום פסול בעוד דירות, ההיפך, אבל בלי תכנית מקיפה שלוקחת בחשבון לא רק את כמות הדירות שישוקו, אלא גם למי ישווקו, בכמה ימכרו וחלוקת הגדלים, שוק השכירות שגורם לרוב המכריע של אזרחי ישראל להיות בעלי נכסים, בלי טיפול בשוד המשכנתאות הגדול (על כל 100 אלף ש' ל-25 שנה תשלמו 50 אלף ש' או יותר) - הכל מאותו הדבר, רק משאיר אותנו עוד קצת על הספה בבית.

שלא יהיה ספק, ממשלות ישראל בעבר ובהווה עסוקות במצוקת הדיור שלה -והיא הלחשוש הציבורי. היא גם עסוקה במחירי הדיור - משאב הטבע הנפלא של מחלבת המיסים. ובכל זאת, מישהו צריך לשלם על ירידת 0.09 אגורות במחיר הדלק השבוע.

***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.