באנו להנפיק: על חברות זרות שמנפיקות אג"ח בת"א
שימו לב לתופעה מעניינת, שבולטת על רקע גל הנפקות האג"ח הקונצרניות ששוטף בימים אלה את השוק המקומי - חברות נדל"ן מניב, שבעליהן ומרכזי השליטה שלהן נמצאים מחוץ לגבולות ישראל והן חברות זרות לכל דבר ועניין, מנפיקות אג"ח בארץ וזה למעשה הקשר היחיד שיש להן עם השוק המקומי. התופעה הזו מעניינת בעיקר בשל היקף החוב המתואם של אותן חברות, שעומד על מעל מיליארד שקלים, ואשר לפי הפרסומים האחרונים, צפויים להצטרף אליו מנפיקים נוספים מסוג זה.
האם יש בתופעה זו משום חידוש? כן ולא. לא מפני שחברות שעיקר פעילותן בחו"ל הגיעו להנפיק חוב במחוזותינו גם בגל ההנפקות הקודם של 2006-2007. כן, בגלל חברות בעלות מאפיינים שונים מאלו שהנפיקו כאן בעבר. בזמנו, היה מדובר בחברות קטנות, לא מדורגות, פעילות בעיקר בתחומי הנדל"ן היזמי במזרח אירופה על שלל נגזרותיה, וכן בחברות שעסקו בענפים שונים של מימון צרכני ועיסקי.
הפעם מדובר בחברות בעלות היקף מאזן והיקף הון עצמי גדול יותר באופן משמעותי, ובכאלו שמדורגות בדירוגי השקעה טובים ואף גבוהים. בנוסף, תחומי העיסוק שלהן הרבה פחות מסוכנים ומתרכזים בעיקר בנדל"ן מניב בארה"ב.
- לקראת הנפקה? רמי לוי השיק אתר לחברת הנדל"ן
- מנסה שוב: eToro בדרך להנפקה בוול-סטריט לפי שווי של 5 מיליארד דולר
אם כך הם פני הדברים, מה חשיבות המרחק של פעילות החברות הללו מגבולות הארץ?
כל עוד החברה מרוויחה ומחזירה את החוב בזמן, אין שום בעיה. הסיכון טמון במקרה בו יש בעיה עם ההחזרים. לחברות האלה יש מבנה משפטי מורכב, שכולל חברות שמאוגדות במקלטי מס כמו איי קיימן, איי הבתולה, האי הבריטי ג'רזי ואחרים. אז נכון שבשטרי הנאמנות מצוין שהשטר כפוף לדין הישראלי, אבל באותה נשימה מצוין שדיני חדלות הפירעון שיחולו על החברה, אם וכאשר, כפופים לדין המקומי במקום שבו התאגדה החברה. לא צריך דמיון פורה במיוחד בשביל להבין כיצד, במקרה הצורך, מימוש הנכסים שבידי החברה יגרור הליכים משפטיים מסובכים, יקרים וארוכים.
כלקח מהמשבר הקודם באפיק הקונצרני, הוקמה ועדת חודק. מטרת הקמתה הייתה לקבוע כללים (התניות פיננסיות, קיומן של בטוחות,עילות להעמדה לפירעון מיידי וכו') שישפרו את איכות האג"ח המונפקות בשוק ואת רמת הביטחון של המשקיעים בהן. גם אם האג"ח של החברות הזרות המונפקות היום עומדות בכללי חודק, עצם העובדה שהחברה המנפיקה רחוקה מן הנכס בשל המבנה המשפטי (ע"י שרשרת של חברות הרשומות במקומות שונים, כאמור) והנכס עצמו משועבד, לא פעם בשעבוד ראשון לבנקים, הופך את איכות הבטוחה לנמוכה מבחינה כלכלית אמיתית.
מנגנון השוק היה אמור להתגבר על אותן בעיות באמצעות תמחור ראוי של הסיכון. המשבר הקודם התאפיין בגיוס חוב "מזנין" בריבית בטווח של 7%-8% צמוד מדד. בחו"ל, לעומת זאת, הריביות על הלוואות מסוג זה היו ברמות של 15%-20%. היום החברות מגייסות חוב (ללא בטוחות אמיתיות, כאמור) ברמות ריבית נמוכות של 5%. בחו"ל רמות הריבית דווקא דומות, אבל המלווים שם זכאים לשעבוד הראשון על הנכסים וביחס הלוואה לשווי נכסים (LTV ) של כ-50%.
***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.
- 2.קולגה למקצוע 08/02/2014 22:28הגב לתגובה זוחושב שטעות בידיך כי השוק הפך למשוכלל מאוד ורמות האנליזה בבתי ההשקעות הולכת ומשתפרת לרמות מאוד גבוהות וישנה יכולת לתמחר את הבטוחות גם אם מדובר בחברה זרה שמנפיקה.... האר את עיניי כי אשמח להיות מופתע!
- 1.רגולציה = שחיתות! 05/02/2014 14:47הגב לתגובה זונשארנו עם הרחבות סדרה ועם הנפקות נדל"ן. חברות רבות לא יכולות להנפיק - וחבל. הרגולציה הורסת! הפתרון לחוסר בבטוחות צריך להיות ריבית גבוהה יותר - ולא כסת"ח מיותר.
