פק"מ או קפ"מ? למשקיעים זה לא משנה

בשבועות האחרונים אנו מתבשרים על מספר מהלכים של הרגולטור שמטרתם להיטיב עם הצרכנים ולקוחות הבנקים. אולם, מבט מעמיק מגלה, שלא תמיד מדובר בשינוי משמעותי עבור משקי הבית. "רפורמה צרכנית מרחיקת לכת", "הישג עצום לשוק ההון", "הבנקים בדרך לספוג פגיעה של 5 מיליארד שקלים בהכנסות" - כותרות העיתונים בישרו על לא פחות מדרמה בעקבות המוצר הפיננסי החדש ביוזמת רשות ניירות ערך - קרן הפיקדונות המלוות (קפ"מ). אלא, שבדיקת המוצר החדש מקרוב מגלה, כי המציאות אפורה מזה, ובעוד בתי ההשקעות צפויים להרוויח מהקפ"מ, הציבור הרחב לא צפוי לחוש אלא בשינוי מזערי, אם בכלל.

הכוונות היו כמובן טובות. הקפ"מ נועד להתחרות בפיקדונות המוכרים של הבנקים, המציעים תשואה כמעט אפסית. לפי היוזמה החדשה, כעת ניתן יהיה לבקש מפקיד הבנק או מנציג בית ההשקעות לפתוח עבורך חשבון קפ"מ, שכספיו יושקעו במק"מים של בנק ישראל (מלווה קצר מועד) ובפיקדונות הבנקאיים. הריבית שנקבל על הקפ"מ אמורה להיות גבוהה יותר, ובנוסף כל לקוח יוכל לקצוב מראש את תקופת ההשקעה ואף למשוך את כספו אחת לשבוע.

כוונות לחוד ומציאות לחוד בסביבת הריבית הקיימת, הקפ"מ לא באמת יוכל להציע ריבית גבוהה משמעותית מהפיקדון הרגיל בבנק. ייתכן שנקבל עוד 0.25% מעבר למה שהפקדון הרגיל הציע לנו אבל השינוי יהיה בעיקרו קוסמטי. במלים אחרות, רוב החוסכים בפיקדונות יאלצו להמשיך ולהסתפק בתשואה מינימלית בטווח של 1.25%-1.5%, עד שבנק ישראל יעלה משמעותית את הריבית במשק.

• אחרי השנה החזקה: מניות הבנקים עדיין אטרקטיביות?
• מאסק מודאג מ-X? "מדשדשת ולא מרשימה"; הבנקים מוכנים למכור בהפסד

בנוסף, יש לזכור, כי נכון להיום כבר קיימים מוצרים פיננסיים, המתחרים עם הפיקדונות של הבנקים. בראש ובראשונה, הקרן הכספית שהושקה בעשור הקודם מציעה תשואה גבוהה מעט יותר בזכות הסחירות שלה. אך כידוע, גם הקרן הכספית לא סחפה אחריה את ציבור המפקידים, וספק אם דווקא הקפ"מ, שהוא מלכתחילה מוצר סולידי יותר, יעשה זאת.

המסקנה, הקפ"מ אולי יעביר חלק מכספי הפיקדונות מהבנקים לבתי ההשקעות, שיגזרו עליו קופון, אך מבחינת הציבור הרחב לא צפוי שינוי של ממש. פיקדונות הם פשוט לא אפיק השקעה מומלץ - אין זה משנה אם קוראים להם פק"מ או קפ"מ. תפקיד הרגולטור איננו פתיחת תחרות האפיק המוגבל בכדי להיטיב עם בתי ההשקעות על חשבון הבנקים, אלא לסייע לחוסכים.

החוסך הישראלי משקיע כיום בעיקר לפי שיקולים פסיכולוגיים ורגשיים. אלה דוחפים אותו להשקיע בפיקדונות בנקאיים מתוך פחד מהלא-נודע או לחלופין, להיגרר למשחקים ספקולטיביים בנדל"ן בעקבות הכותרות בתקשורת. בפועל, הנתונים מוכיחים חד-משמעית, כי התשואה הגבוהה ביותר נמצאת בכלל בשוק ההון.

עוד תכניות

כדוגמא, תיק השקעות סולידי, ללא מניות, שהושקע במדד אג"ח כללי, המורכב מכשני שליש אג"ח ממשלתיות לסוגיהן, וכשליש אג"ח קונצרנית, עשה על פני חמש השנים האחרונות תשואה של 24% - כ-5% תשואה שנתית בממוצע. תשואה נאה, בסיכון נמוך יחסית, שהחוסכים בפיקדונות בבנקים יכולים רק להתקנא בה. אז למה הישראלים מדירים את רגליהם מערוץ ההשקעה שהוכיח את עצמו לאורך שנים כאטרקטיבי ביותר בשוק?

• טראמפ שואג מי לא יירא - מהן ההשלכות על ישראל והאזור?
• לקראת פברואר קודר? מה מראים ארבעת היסודות של השווקים
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

הפתרון לטווח ארוך הוא חינוך פיננסי. הקניית ידע מקצועי בנושאי חסכון, השקעות וניהול כספים תסייע להרגיע את החששות בקרב החוסכים, ותאפשר לציבור לנתב את כספו לאפיקים ראויים יותר משוק הפיקדונות המדשדש. המחלקה לחינוך פיננסי, שהקים לאחרונה משרד האוצר, היא צעד בכיוון הנכון, אך אין בו די. כדי לשנות באמת, נדרשת השקעה מסיבית בחינוך פיננסי - החל מבתי הספר, דרך המוסדות להשכלה גבוהה, וכלה במקומות העבודה. בכך, ולא בהשקת עוד פיקדון בנקאי, טמון הסיכוי להגן על העתיד הפנסיוני של הישראלים.

***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.