נפילה של 25%, האם לקחת את תחזית ה-IMF ברצינות?

ב-12 לפברואר פרסמה קרן המטבע העולמית דו"ח על כלכלת ישראל.
בין שלל הכותרות שהובלטו כמו “משבר חריף בשוק הדיור" “בועת הנדל"ן עומדת להתפוצץ" וכו', היה ניתן לראות כי היא אכן דיווחה שמחירי הדיור גבוהים בכ-25% מרמתם "האמיתית".

קצת עובדות על הפרסום עצמו
הקרן "חוששת מאפשרות של ירידת מחירים בשוק הדיור הישראלי". אך נעלם מהכותרות ההמשך, "בסבירות של 20%”. בתשובה ענה , כי עקב היעדר ההיצע, הסבירות נמוכה הרבה יותר. אם כך, כיצד חמישית הסיכוי לירידת מחירים גרמה לרעש תקשורתי כה גדול סביב ההצהרה? לכך נשוב בהמשך.

הקרן ממשיכה ו"מציעה" 2 תרחישים נוראיים לשוק הנדל"ן בסבירות אפסית, כמו קריסה טוטאלית וחלקית. אולם עם זאת, מלבד הכותרות, לא ראינו הד נוסף. באותו הדו"ח, משבחת קרן המטבע את מדיניות ממשלת ישראל שהובילה לאחוז אבטלה נמוך. אז מה אם הרוב לא משתכרים מעל 5,000 שקלים בחודש, זו כבר לא הבעיה שלהם.

פעמים רבות כתבתי כאן שאני לא רואה כיצד במציאות הישראלית מחירי הנדל"ן נעצרים, על אחת כמה וכמה יורדים. כמו כן, אינני מבין איזו תועלת תצמח למשק מהתמוטטות כוללת, רק כדי להגיד "אמרתי לכם". מיד עם פרסום דו"ח קרן המטבע, קיבלתי אינספור פניות בסגנון "ומה תגיד עכשיו?", “כדאי לך להעלים את כל הכתבות שלך בנושא - הנה השוק עומד להתפוצץ".

אם הקוראים בוחרים לראות את עמדתי ככזו המתנגדת לירידת מחירים - שיבושם להם, אין לי בעיה עם זה. אך יחד עם זאת, מאז ומתמיד אני כותב כי איני מאמין שהירידה אפשרית במתכונת הנוכחית או לחילופין, אינה יכולה להביא יותר תועלת מנזק לכלל המשק. בנתיים כל מי שוישב ומחכה לירידת מחירים ב-2 העשורים האחרונים, רק מתרחק מחלום הדירה.

כמיהה לחדשות טובות
אז מה בכל זאת עורר אותנו, התקשורת ואזרחי ישראל, להיכנס לפאניקה עקב הפרסומים של קרן המטבע הבינלאומית? אולי זוהי הכמיהה לחדשות טובות? אם נבחן קצת את פועלה של קרן המטבע בשנים האחרונות, את "הצלחותיה" - לא בטוח שיש על מי לסמוך.

- הקרן מציגה נתונים ביחס לתפישה אחידה וכלל עולמית. כך למשל, אם הקרן היא המדד ונחזור לנתוני האבטלה - החיים בישראל נוחים הרבה יותר מברלין.

- קרן המטבע ההבינלאומית הינו גוף המסונף לאו"ם. כן ממש כמו ארגון זכויות האדם הבינלאומי שאת החלטותיו, איך לומר, אנחנו לא ממש מעוניינים לשמוע ומבטלים אותו בהינף יד (בצדק רב לטעמי).

- הקרן מורכבת ברובה מנציגי המדינות שהינם שרי אוצר ונגידים, אך נעדרים ממנה נציגי האוכלוסיה העובדת - אותו קהל גדול של עסקים קטנים, שכירים ועוד, שהם המושפעים הגדולים מהחלטות הקרן.

אחד ממבקריה הקשוחים ביותר הוא זוכה פרס הנובל והכלכלן הראשי של הבנק העולמי לשעבר, פרופ' ג'וזף סיטגליץ. בין שלל טענותיו ניתן למצוא, כי לקרן חסרה היררכיה המאפשרת לקיחת אחריות מציד. היא אינה נוהגת בשקיפות ביחס למטרותיה ויעדיהֿ וניסיונה לכפות כלכלה נאו-שמרנית קפיטליסטית אחידה על כלל מדינות ללא הבחנה ביניהן.

די להזכיר כי קרן המטבע העולמית מנסה ליישם את רעיון ההפרטה בצורה שיטתית, ויש האומרים בצורה אובססיבית, ללא התעמקות בפאן החברתי-כלכלי המבחין בין מדינה אחת לשניה. מה שמתאים לארה”ב לא בהרכח מתאים לעיראק, ומה שנכון לשוק הנדל”ן השוודי לא מתאים לשוק הנדל”ן הישראלי.

קריאת הארכיונים של הקרן מראה, שבמהלך שנת 2007 היא הציגה תחזית אופטימית לגבי צמיחה כלכלית עולמית, ואף התעלמה והדפה כל תחזית על קריסת המערכת הכלכלית. כן, אותה קריסה שהגיעה בשנת 2008. זו הסיבה שאני בוחר לראות בדו"חות ובהצהרות הקרן בערבון מוגבל. מאד.

הנתונים שמשפיעים על שוק הדיור

נחזור אלינו, בשום רמה מחקרית הקרן לא לוקחת בחשבון נתונים פנים מדינתיים, כמו אלו המשפיעים על שוק הדיור הישראלי: יוקר המחיה מצד אחד, גיאוגרפיה מוגבלת, היעדר היצע, הלהיטות הישאלית יוצאת הדופן לבעלות על דירה כחלומה של כל משפחה ואת גלי האנטישמיות הגואים ברחבי העולם המביאים יהודים רבים לרכוש דירות בישראל או לעבור להתגורר בה.

אינני רוצה לקבוע האם המחרים יירדו, יעצרו או ימשיכו לעלות. האם יתממשו 20% מהסיכויים שהקרן מעריכה לירידת מחירים. אני כן רוצה לתהות, כיצד, אנו אזרחי ישראל, מתייחסים לגוף המסונף לאו”ם? כן, אותו או”ם שמום, בכזו רצינות. קרן המטבע הבינלאומית? נו באמת.

***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.