על הסיבות להורדת הריבית, והסתכלות כלכלית קדימה

ההודעה על ירידת הריבית ביום שני הפתיעה אותי. נתוני המשק סבירים, הייצוא התאושש קצת, המדדים המובילים בסדר, תיסוף השקל נבלם (מדשדש זה זמן סביב 3.5 ש' לדולר), מחירי הדיור עולים במהירות והאינפלציה אמנם נמוכה (1.4% ב-12 החודשים האחרונים), אך לא נמוכה מדי.

קצת לפני הייתה "תחושה באוויר" שאולי הריבית כן תרד, בגלל שמדד המחירים לצרכן ירד ב-0.6% בחודש ינואר - פי 2 מהצפי. אך נוהג לומר שחודש בודד לא "מלחיץ" אותו, וחשבתי ש"יבליג" הפעם. הייתה עוד סיבה שחשבתי כך - אני קורא לה "שגרת ההפתעה".

בחנתי את 28 החלטות הריבית הקודמות (מאז פרוץ המחאה החברתית), ומצאתי כי ב-15 מקרים (54%) קדמו להם מדדים נמוכים מהצפי. ה"פספוסים" הצטברו ל-2.2%, בנק ישראל הוריד רק בשליש מהמקרים (ועוד 3 הורדות לאחר מדד שתאם לצפי). בחודשיים הקודמים היה המדד נמוך 0.4% מהצפי (במצטבר) ובנק ישראל לא שינה ריבית.

מדוע הבנק לא מיהר להגיב? כנראה כי הריבית כבר נמוכה (הייתה בדרכה למעלה והגיעה ל-3.25% ערב המחאה), ההשלכות המרסנות של המחאה והרגולציה על המדדים עלולות להיות זמניות, שוק הדיור עלול להתחמם עוד והורדת ריבית לצורך השקל די מוצתה.

אני מציע הסבר נוסף: נמוכה אינה תופעה מקומית, במדינות מפותחות בעולם היא ירדה אף יותר בשנה-שנתיים האחרונות. בד"כ מעיד הדבר על קיטון בביקוש המקומי והאטה כלכלית. היום, משקים מפותחים יכולים לצמוח מהר מבעבר, ללא עלייה של ממש בקצב האינפלציה, הודות להתייעלות אגרסיבית של המגזרים העסקיים שירדה בזמן המשבר העולמי הקשה, הרעה את התעסוקה, אך כעת מאפשרת מחירים תחרותיים יותר, בלי להיפגע מהותית בשורת הרווח.

זו אחת הסיבות לכך, שלמרות שכמות הכסף ברחבי העולם מזנקת וחלופות החיסכון לצריכה מתמעטות ומתייקרות, המחירים בקושי זזים. לכן גם יהיה קשה להגדיל את התעסוקה בשנים הקרובות, גם כשהכלכלות תשובנה לצמיחה רגילה.

***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.