הסיכונים שלא מתומחרים באיגרות חוב קונצרניות
שוק האג"ח הקונצרני חווה תקופה חיובית למשקיעים בו ולמנפיקי החוב גם יחד. הריבית הנמוכה בנכסים הנחשבים לבטוחים, כמו פקדונות בבנקים ומק"מים, דחפה משקיעים להסיט כספים לנכסים מסוכנים יותר דרך השקעה ישירה ובאמצעות מוצרים כמו קרנות נאמנות ותעודות סל.
המשקיעים שבחרו להשקיע בתקופה האחרונה באג"ח קונצרניות בעלות דירוג A ומעלה נהנו לרוב מתשואות נאות. כך גם השקעה במדדי מובילים, כדוגמת תל בונד 60 ותל בונד שקלי, הניבו של קרוב ל-7% בשנה האחרונה - תשואה נאה בהשוואה לנכסים חסרי סיכון. מנגד, מנפיקי החוב נהנים מביקושי יתר להנפקות חדשות, ומצליחים לגייס חוב בריביות נמוכות שספק אם דמיינו שיצליחו ליהנות מריביות כה נמוכות.
שוק החוב הקונצרני נמצא במעין שכרון חושים. כמעט וכל הנפקת חוב חדשה זוכה לביקושי יתר, אג"ח קונצרניות נסחרות במרווחי שפל לעומת אג"ח ממשלתיות במח"מ זהה, ישנן כאלה שאף נסחרות במרווחים הקרובים לאפס.
רבים תוהים האם השקעה באג"ח קונצרנית תמשיך להיות חיובית כבעבר? אך לדעתי, לא זאת השאלה שצריכה להטריד את המשקיעים.
השאלה החשובה היא האם בכלל קיים פיצוי הולם עבור הסיכון בהשקעה בחוב קונצרני? הפיצוי שמשקיע מקבל הוא למעשה פער בין התשואה של האג"ח הקונצרנית לזו הממשלתית במח"מ זהה. כיום הפיצוי המתקבל עבור השקעה במדד תל בונד 60 הוא פחות מ-1.3%. אני מאמין שפער זה אינו מפצה על הסיכון הטמון. למרות שרוב החברות, בדגש על המובילות, שנסחרות במדד תל בונד 60 ונמצאות במצב פיננסי טוב עם סבירות טובה להחזר חובן למשקיעים. עם זאת, חשוב לזכור שבהשקעה בחוב קונצרני ישנם סיכונים נוספים מלבד הסיכון הכלכלי של החברה עצמה.
הסיכון המשמעותי בהשקעה בקונצרניות בהשוואה לממשלתיות הוא הסחירות, הנזילות ו"מצב רוחם" של המשקיעים. רוב סדרות האג"ח הקונצרנית הן בשווי של מאות מיליוני שקלים עד מיליארדים בודדים, במקרה הטוב. לעומת זאת, באלה הממשלתיות שווי הסדרות ומחזורי המסחר גדולים בהרבה.
יש לתת לסיכון זה משקל עודף, מאחר וכסף רב הגיע לשוק הקונצרני ממשקיעים סולידיים, המחפשים אלטרנטיבה מעניינת יותר לכסף. אלו משקיעים שלרוב אינם רגילים לספוג הפסדים, ולכן ידם קלה על ההדק. במצב זה ייתכן תרחיש בו הכסף שנכנס בהדרגתיות בשנים האחרונה ייצא במהירות - אג"ח עם מחזורי מסחר נמוכים ושווי קטן יחסית סביר שירדו בחדות.
לדעתי, כפי שזה נראה היום, העלאת לא צפויה בעתיד הקרוב, וגם אם תרחיש זה אכן יתקיים, הוא יהיה מדורג והיכולת להגיב אליו תהיה טובה מאשר היכולת להגיב לעליית סיכון באגרות חוב קונצרניות. יחד עם זאת, אין להתעלם מאלה האחרונות אך חשוב לברור ולבחון ביתר תשומת לב את ההשקעה בהן.
***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.
תודה.
לתגובה חדשה
חזור לתגובה
-
1.המוסדיים "הורגים" את התשאות עוד בהנפקה (ל"ת)משקיע 11/03/2014 09:11הגב לתגובה זו0 0סגור