טעויות שאנחנו עושים בדרך לפנסיה - כתבה שניה

ירון שמיר, מומחה הפנסיה של Bizportal, ממשיך לבדוק במסגרת בסידרת הכתבות אילו טעויות אנו עושים במסגרת החיסכון הפנסיוני
 | 
telegram
(3)

אם בכתבה הקודמת דיברנו על התאמת סכומי לצרכינו הביטוחים ולעלות הביטוח שמשתנה עם הזמן, הפעם נדבר על הצורך להתאים את התוכניות שלנו למציאות המשתנה.

עולם הביטוח הפנסיוני משתנה חדשות לבקרים. ברוב המקרים מדובר בשינויים הנובעים כתוצה מדרישות הפיקוח או שינויים רגולטורים כאלה ואחרים. רק במהלך שנת 2013 ובתחילת 2014 עברו שני שינויים מרכזיים בענף. הראשון בתחום החסכון ארוך הטווח, כאשר בוטלה האפשרות של חברות הביטוח להבטיח מקדם קיצבה מבטיח תוחלת חיים למבוטחים חדשים. בכך למעשה נמנעה אפשרות הניוד (מפחד אובדן מקדם הקיצבה בתוכניות ישנות). שינוי נוסף, שעבר בתחילת 2014, בו נאסרו מכירות פוליסות ביטוחי בריאות חדשות המבטיחות פיצוי למבוטח במקרה בו הוא לא מנצל את הפוליסה ומשתמש בשירות הציבורי או הביטוח המשלים בקופת החולים.

שני שינויים אלה ורבים אחרים, מחייבים התייחסות צרכנית, שלעיתים מתבטאת בכך שהפוליסות הקיימות מהוות מוצר נכחד, ועל כן לרוב כדאי לשמר אותו. אחד השינויים הקריטים שעבר על הענף, והשפיע, בין השאר, גם על תוכניות ישנות הינו תיקון 3 אשר נכנס לתוקף בתחילת שנת 2008.

עד לאותו תיקון היתה נהוגה חלוקת השכר (מעל 7,000 שקלים) לתוכנית הונית ותוכנית לקיצבה. בחלק מהמקרים הפוליסה שביטחה את השכר הקיצבתי היתה פוליסה שהתחילה טרום 6/2001, ונהנתה ממקדמי קיצבה עדיפים. כאמור עד תיקון 3 היה ניתן למצוא היגיון בחלוקה בין ההון לקיצבה, עקב העובדה שההון היה ניתן למשיכה חד פעמית ובפטור ממס (כפוף למשיכה כדין) בעוד הקיצבה בהגדרתה היא הכנסה חייבת במס.

אבל החל מ-2008 אין עוד היגיון בחלוקה זו. יתרה מזאת, בחלק מהמקרים לפוליסות ההוניות הוצמדו מקדמי קיצבה כאופציה לקבלת קיצבה עם מקדם הנחות של 30%-25% מהמקדם הקיים בפוליסה הקיצבתית (תלוי בשנה של הפוליסה הקיצבתית ובהתיחסות החברה). כלומר כל שקל אשר מופקד לפוליסה, שהייתה בעברה הונית, מעניק תמורה הנחותה ב-25% מההפקדה לפוליסה הקיצבתית.

לדוגמא, אם בגיל 67 נצבור בפוליסה "הונית" בסך של מיליון שקלים, הקיצבה שתחושב לנו תנוע סביב ה-5,000 שקלים. לעומת זאת, אם אותם מיליון שקלים יצברו בפוליסה הקיצבתית, הקיצבה שתחושב לנו תנוע סביב 6,340 שקלים (בפוליסה משתתפת משנת 1992). מכל האמור מבחינת גובה הקיצבה כדאי לבצע התאמות בהתאם לפוליסות.

מכיוון שישנם הבדלים שלא קשורים לחסכון, כמו למשל גובה מינימום הקצבאות, עלות הביטוח וכד', מומלץ לבקש מסוכן הביטוח לשבת ולתת את היתרונות והחסרונות, אך בודאי שכדאי לבדוק את המצב אצל כל אחד ואחד ולנסות למקסם את החסכון הפנסיוני שלנו.


**אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ במוצר פנסיוני ו/או שיווק פנסיוני ו/או המלצה לביצוע פעולותו/ או יעוץ במוצר פיננסי ו /או ייעוץ מס/ ו/ או יעוץ פיננסי ו/ או יעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות ו /או הקופות המוזכרים לעיל ו/או נמצאים בקשרים עסקים עם החברות המוזכרות.**

תגובות לכתבה(3):

התחבר לאתר

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
  • 3.
    חבל לשים גרוש לעתיד בקופות את כל חסכונות תנהלו בעצמכם (ל"ת)
    אביב 10/03/2014 15:46
    הגב לתגובה זו
    3 1
    סגור
  • 2.
    עודף הרגולציה הורס את שוק ההון ופוגע בחוסכים!
    רגולציה = שחיתות! 10/03/2014 12:30
    הגב לתגובה זו
    4 0
    כל שנתיים - שינוי משמעותי בתנאים. זה לא נורמאלי.
    סגור
  • 1.
    העצה הכי טובה שלי אליך
    קורא ומבין 10/03/2014 10:33
    הגב לתגובה זו
    6 0
    להתחיל לדבר פרקטיקה ולהביא מצבים ודוגמאות מה צריך לעשות במקום לסקור כל מיני שינויים שכל אחד יכול לקרוא בגוגל. לא מוצא כאן שום ערך מוסך בדברים שלך.
    סגור
חיפוש ני"ע חיפוש כתבות