עד מתי האמריקנים ימשיכו להדפיס דולרים?

אין זה סוד - במשך כחמש שנים אנו נמצאים בראלי כמעט בלתי נלאה, מלווה בתיקונים מינורים, שפרץ עם הרכבתה של תוכנית הרחבה כמותית, כמותה לא ידעה אף מדינה בעידן המודרני מאז גרמניה טרום תחילת שנות ה-20' וביפן בשנות ה-2000.

במקרה הראשון התוצאה הייתה הרת אסון בדמות היפר-אינפלציה הרסנית עד כדי כך שהובילה ליצירתו של מטבע חדש ושבועה גרמנית לחדול מהדפסה מאסיבית של כספים. לעומת זאת במקרה השני, התוצאות עד כה אינן משביעות רצון ויפן מעלה הילוך ונוהגת כארה"ב.

איש אינו יודע מה תהיה התוצאה של הניסוי הענק הזה בהדפסת כספים, תוך כדי שמירה על סביבת ריבית נמוכה במיוחד באופן מלאכותי. לכן בעת האחרונה המשקיעים רגישים במיוחד לכל רמז העלול להעיד על האפשרות לתוצאה לא רצויה. האם מזג האוויר אחראי לתוצאות הרבה פחות טובות מהצפי? האם הכלכלה בכיוון הנכון, אך חששות מעימותים פוליטיים ואף צבאיים עם רוסיה, הן למעשה הגורם המחשק את המדדים סביב קו האפס מתחילת השנה?

• השווקים הפיננסים לא רציונליים, אבל זה יכול להימשך עוד הרבה זמן
• הצד הרע של הדפסת כסף - ניפוח נכסים ומשבר בשוק הדיור

דווקא כשחוסר הוודאות, בדומה למדדים, נמצא בשיא, הזהב, שידוע כמעוז המשקיעים בתקופות פחות טובות, מתחיל להרים ראשו לאחר מהלך שלילי ארוך ומאותת למשקיע השמרני לנקוט במשנה זהירות ופקיחת עיניים על המתרחש בזירה הכלכלית בעולם. בד בבד יש להכין תוכניות מגירה לזמנים בהם הפאניקה תגבר על החמדנות.

על מנת לנסות להבין לאן פנינו מועדות, עלינו להבין מול מה אנו מתמודדים. השילוב של סביבת ריבית נמוכה והרחבה כמותית של הכסף משולה לשמן ואש. השאלה המתבקשת, את מי מעוניינים להצית? אם התשובה מקבילה את הכלכלה הגלובלית לתבשיל טעים ומזין, אזי יש לקוות שהלהבה לא תחרוך כליל את אותו תבשיל.

כאשר בסופו של דבר כמות הכסף בשווקים גדלה, כוח הקניה של אותו הכסף קטן, כיוון שהכסף מחליף ידיים מהר יותר מאשר הוא משמש להגדלת כמות גורמי הייצור. דבר המוביל לכך שכמות גדולה יותר של כסף רודפת אחרי כמות דומה של מוצרים.

עוד תכניות

הבעיה נעוצה בכך שהכסף נע מראש הפירמידה האנושית עד לתחתית. כלומר, כל דולר שהודפס לראש הפירמידה שווה פחות כאשר הוא מגיע לאמצע, ואף פחות כאשר הוא מגיע לתחתית. במיוחד בתקופה המודרנית בה הכסף מווסת לחלוטין על ידי מספר מצומצם של גופים פיננסים.

• טראמפ שואג מי לא יירא - מהן ההשלכות על ישראל והאזור?
• לקראת פברואר קודר? מה מראים ארבעת היסודות של השווקים
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

למעשה, נוצר מצב בו "נמחקים" חובות רבים הנובעים מהשקעות כושלות, שמקורן, במרבית המקרים, בראש הפירמידה, ומפנים את מקומם להשקעות חדשות, שבאופן סטטיסטי חלקן עתיד להיכשל. כמובן שבעת ורטיגו פיננסי הנובע מנסיקה של כמות הכסף, יכולת קבלת ההחלטות הולכת ופוחתת. כתוצאה מכך חלק ניכר מכספים המושקעים בהקמתן של חברות, שבאופן רגיל אינן מצדיקות את מחיריהן, הקמתן או התייחסות מצד משקיע רציונאלי, יורד לטמיון.

מכאן ניתן להניח שככל שהבנק המרכזי יחליש את עוצמת ההדפסה - כך יחלו להיחשף ההשקעות אשר אינן מצדיקות את קיומן - כגובה הנסיקה, כך דלילות האוויר גורמת להאדרת התיאבון לסיכון. בזמן זה, הכלכלה ממשיכה להשתכר מכוסיות הכסף המוסיפות להגיע על בסיס חודשי. כל עוד הנזילות מוגברת מלאכותית, ובהיעדר לחצים אקסוגניים, לא מן הנמנע שכל תיקון ישמש נקודת כניסה נוספת של כסף לשווקים כפי שהיה עד כה.

במצב שכזה, תהליך ברירה של ניירות וסיווגם לפי יכולת החברות להתמודד בתרחישים אינפלציוניים ודיפלציוניים חריגים מתבקש בהחלט. צמצום נכון של הסיכון יתבצע בהדרגה ולא בבת אחת, באמצעות הקטנה יחסית של חשיפה לשווקים מתעוררים, הניזונים לחלוטין מעודף הכסף במדינות המערב.

כמו כן, הגדלה פרופורציונלית של מדדים בטוחים ורחבים יותר, כגון סקנדינביה, יורוסטוקס 600 ודומיו, על חשבון מדדים תנודתיים וממוקדים יותר כדוגמת הדאקס, דאו ג'ונס והראסל 2000. ניתן אף לשקול החזקה בתעודה העוקבת אחרי מדד תעלה רחבה הידוע בבחירה של חברות על פי הפילוסופיה של וורן באפט. בארץ, הגדלה של ת"א 100 על פני ת"א 25 והעדפה של חברות בעלות מינוף נמוך יותר ויתרת מזומן המאפשרת ורסטיליות.

***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל