אנטרופי היא לא הרגולטור: הגבלת דירקטורים היא פגיעה בחופש העיסוק

בשל מבנהו של שוק ההון בישראל, הגופים המוסדיים בעלי החזקות בכ-100 מהחברות הציבוריות המובילות בישראל. למרות שלרשות הגופים המוסדיים עומדים אמצעים רבים בדרך לקבלת החלטה מושכלת, ביחס לכל הצבעה, כגון מערכות מחקר, אנליסטים, ניסיון מצטבר של עשרות שנים בשוק ההון, צוותי הנהלה בגופים המוסדיים ועוד. תהא דעתם אשר תהא, ותהא מקצועית ככל שתהא, ברגע ההצבעה הרוב המוחלט של הגופים המוסדיים "מתיישר" ומצביע בהתאם להחלטתה של חברת הייעוץ אנטרופי. זו האחרונה בעלת מונופול בתחום, וראוי כי ייעשה מעשה - לדעתי אנטרופי בכלל מיותרת.

חברת אנטרופי מעוררת עניין חדש ומוגזם. הפעם בחרה להגביל את כהונתו של דירקטור ללא יותר משישה דירקטוריונים במקביל. מה לא נאמר על משרת הדירקטור, לדוגמא נשמע כי הם "אוכלי בורקסים", אך זו משרה מקצועית וחשובה ביותר. ברוב המקרים, חברות יעדיפו דירקטור מנוסה, שיוכל לסייע בקבלת החלטות, ויצביע לטובת החברה על פי שיקול דעתו המקצועי.

אנטרופי התבלבלה - היא הרגולטור היחיד בשוק ההון. רשות חשובה ומקצועית זו, בחרה שלא להגביל את מספר כהונות הדירקטור. כאילו אין מספיק רגולציה, אנטרופי התעוררה עם רעיון חדש שמשמעותו רגולציה על הדירקטורים עצמם.

כמובן שאנטרופי תטען שיותר משש כהונות במקביל אינן מאפשרות לדירקטור לבצע את עבודתו. אך טענה זו בלתי מבוססת. במציאות, לא כך הדבר - אותם דירקטורים מקצועיים עמוסים בפועל הרבה פחות מעורכי דין, רואי חשבון או יועצים שונים כמו יועצים ארגוניים או יועצי תקשורת שמטפלים במקביל במספר רב של לקוחות. כמו שלא יעלה על הדעת להגביל את מספר הלקוחות של עורכי דין, רואי חשבון או יועץ כלשהו, כך לא יעלה על הדעת, שאנטרופי תבחר לעצמה קבוצת התייחסות ותחיל עליה רגולציה משלה - הדירקטורים ייפגעו בהכרח מה"תקנה" החדשה שהחילה אנטרופי על הגופים המוסדיים. העניין הוא שהדירקטורים עצמם לא יוכלו לנהל את מלחמתם, משום שהחברות "יתיישרו" עם ההמלצה.

הנחת היסוד של אנטרופי ביחס לדירקטורים - כי הם רשלנים - ועל מנת להקטין את רשלנותם סבורה החברה שהגבלת הכהונה תסייע. הנחת יסוד זו היא מופרכת ולא מכובדת. רשלן הוא רשלן, וזה לא משנה אם הוא יכהן בדירקטוריון אחד כשיתרשל או במספר דירקטוריונים. דירקטור מעולה הוא דירקטור מעולה, והוא יכול לתרום לכל אכסניה בה יישב. זהו פופוליזם זול ומיותר.

אנטרופי, גוף מיותר ממילא, חרגה כאן מסמכותה והחליטה לפגוע, מעל ראשם של הגופים המוסדיים, ישירות בסקטור מסוים ומכובד - הדירקטורים. אין כאן רגולציה על חברות, יש כאן צעד חסר פרופורציה של מונופול ייעוץ כנגד בעלי מקצוע ספציפיים. יש להניח, כי הגופים המוסדיים כדרכם, יבחרו שלא לעשות שימוש בידע הרב המצוי בידיהם, ולקבל שוב את המלצת הגוף המיותר הקרוי אנטרופי על מנת שלא להיקלע למחלוקת. ההנחיה הזו לא צודקת ולא חכמה. היא עומדת בשום אמת מידה חוקית, ואין לה אח ורע בעולם. דווקא אלה שחברים במספר דירקטוריונים, שלושה, שישה או יותר, הם ככל הנראה הדירקטורים הטובים ביותר, המבוקשים והמועילים ביותר לעסקי החברות שהם חברים בדירקטוריונים שלהן.


***הכותב הוא עו"ד מומחה להגבלים עסקיים ומגשר בסכסוכים בין בעלי מניות