עצמאות 2: יש איום ספציפי וברור כעת - צמצמו סיכון

לאחר הפוגה די ממושכת מכתיבה, זה תמיד נחמד לחזור ולכתוב במיוחד לפני מועד כה חגיגי כמו יום העצמאות ה-66 של מדינת ישראל. יום העצמאות מסמל עבורנו חופש, עצמאות ועתיד טוב יותר, לכן נראה לי כי זהו עיתוי טוב לבחון, האם אנחנו נצבים לפני כל אלה גם במישור הכלכלי? תגליות הגז הרבות והגדולות, הן בקידוח תמר והן בקידוח לוויתן, עושות רושם כמבטיחות לנו עצמאות אנרגטית עתידית. השנים האחרונות עושות רושם כאילו שעצמאותה הכלכלית של ישראל מקבלת משנה תוקף. היא הצליחה להתנהל בצורה מוצלחת למדי, דווקא בשעה שהזירה הכלכלית בעולם סערה.

משברים כלכליים בארה"ב ובאירופה פסחו עלינו, תהפוכות מדיניות במזרח התיכון עברו מעלינו, פשיטת רגל של מדינות קרובות גיאוגרפית אלינו נמנעו מלגעת בנו. קטר ההייטק הישראלי המשיך לדהור בעוצמה, והוכיח שמדינה קטנה ומוקפת אויבים עדיין יכולה ליצור טכנולוגיות ויישומים שכל העולם ירוץ ויקנה אותם. שוק ההון בישראל בכלל ושוק אגרות החוב בפרט ממשיכים לשדר עוצמה בלתי רגילה. עוצמתו של השקל הישראלי מוכיחה כי מדובר באחד המטבעות החזקים והיציבים בעולם בשנים האחרונות.

כל ההקדמה הזו צריכה למלא כל אחד ואחת מאתנו בגאווה גדולה, אבל כמו כל יהודי אני חייב להתמקד דווקא במה שלא בסדר, ואני לא מתכון לפטיש הפלסטיק המיתולוגי של יום העצמאות שעולה בערב החג 30 שקלים או הקצף שאנחנו או הרכבים שלנו "סופגים" מילדי השכונה. אני מתכוון לאותם האיומים הכלכליים האמיתיים הנמצאים כאן סביבנו, ומאיימים לפגוע באותה תחושה טובה המוזכרת לעיל.

שני האיומים הראשונים, ולדעתי העיקריים, קשורים זה לזה בצורה הדוקה, ובעצם מהווים את המנוע שדחף להיווצרות איומים נוספים על המשק הישראלי. אני כמובן מתכוון לשער הריבית ושער החליפין וחוזקו של השקל. הריבית בארץ נמוכה כבר תקופה ארוכה. היא יוצרת עיוותים קשים בכל המשק הישראלי, ומובילה להיווצרות בועת מחירים בתחום הדיור ותחום האג"ח שמהווים איום ממשי לעתידו של כל משק בית בישראל.

מדוע איום? התשובה לכך פשוטה - אנשים התרגלו לכך שאין עלות (לפחות לא עלות משמעותית) לכסף אותו הם לווים מנותני האשראי, וכך אנחנו מוצאים את עצמנו עם מחירי דיור גואים, שאינם מאפשרים לזוגות צעירים להגיע למצב בו הם יכולים לאפשר לעצמם דיור במחיר סביר או דיור בכלל. אנו רואים שמשקי הבית מתמנפים בהלוואות דיור אדירות לצד התנפחותו של שוק האשראי כולו - כל זה עקב הצורך של הבנקים לייצר תשואה סבירה על ההון בסביבת ריבית אפסית.

ובכן, למי ששכח הלוואות צריך לשלם, ולפעמים כשהריבית עולה ובעקבותיה התשלומים, ומצד שני מחירי הדירות יורדים - נוצרת בעיה. גם שוק החיסכון מושפע מאוד מהריבית הנמוכה - תשואה נמוכה בשוק החיסכון מובילה את המשקיעים להגדלת סיכון, ובכך לסיכון העתיד על חשבון ההווה. הבועה שהתפתחה בשוק אג"ח הממשלתי והקונצרני בארץ מביאה לכך שכל אחד מאתנו עתיד לסבול בטווח הארוך מתקופה ארוכה של תשואות נמוכות על מרכיב החיסכון הפנסיוני שלנו. מצב כזה צפוי להחריף את המשבר בחיסכון הפנסיוני, ויחייב את המדינה בצעדים קיצוניים נוספים של העלאת גיל הפנסיה והקטנת הקצבה לחוסכים.

אני בטוח שבנק ישראל ער לעיוותים הקשים שיוצרת הריבית הנמוכה, אבל עושה רושם כי כרגע האיום השני המרכזי על המשק מדאיג את בנק ישראל יותר, אני מתכוון לרצון שלו בהמשך הצמיחה בישראל, המונע בראש ובראשונה על ידי החברות המייצאות, כלומר בעיית שער החליפין, כמו גם יציבות מחירי הדירות ויציבות הבנקים.

חלק לא מבוטל משיקולי הריבית של בנק ישראל נובעים מהרצון שלו למנוע המשך התחזקות של השקל. הוא קיבל החלטה ל"העדיף" את סיכון הריבית אל מול סיכון שער החליפין. אפשר בהחלט להבין את ההחלטה, אבל לא מוכרחים להסכים אתה.

ובכן, אם כך אני חוזר לשאלה עמה פתחתי את הדיון, האם אנחנו צפויים לעצמאות כלכלית בעתיד הנראה לעין? התשובה לכך אינה פשוטה. לריבית הנמוכה לאורך תקופה כה ארוכה יהיה מחיר - ברגע שהריבית תתחיל לעלות, ואל תטעו לחשוב שזה לא יקרה, השאלה היחידה היא רק מתי - רוב הערכות מדברות על סוף השנה הנוכחית או השנה הבאה, אז יגלו שאי אפשר ללכת באוויר כמו דמות מסרט מצויר. מחירי הדירות יפגעו, תשלומי המשכנתא שלנו יעלו, החסכונות הפנסיוניים שלנו ינזקו, רק אז אולי נוכל לדעת מי מאתנו היה מספיק זהיר, מי מאתנו היה מספיק חכם להימנע מסיכונים משמעותיים עבור סיפוק זמני של תאוות הבצע הקיימת בכל אחד מאתנו.

אז מה עושים בינתיים בשוק על מנת לצלוח את התקופות קשות הצפויות לנו בעתיד?

ובכן אני איני איש בשורות כאן. אין פתרונות קסם לבעיות מסובכות. פשוט מקטינים סיכון - בתחום אגרות החוב עוברים להשקעות קצרות ובטוחות ברוב הכסף ומוותרים על סיכוי הזוי לרווחי הון נוספים, אי אפשר לסחוט עד אין סוף לימון משומש. בחלק קטן מהכסף משקיעים באגרות חוב של חברות בהן עדיין אפשר לקבל תשואות ראויות, ואם אתם לא מוצאים כאלו אין כל בושה לשבת על מזומנים. במידה ואתם בכל זאת מעוניינים בסיכון, עדיף סיכון בשוק המניות. ואם כבר שוק המניות, כדאי לפזר בין השוק המקומי לשוקי חו"ל.

אולי הכתבה אינה כל מה שרציתם לקרוא לקראת יום העצמאות, אבל לדעתי עדיף לומר את האמת כפי שאני רואה אותה על פני עצימת עיניים. ולא פחות חשוב, כל שינוי תמיד יוצר הזדמנויות חדשות לכל מי שהיה מספיק זהיר וסבלני.

***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.