הכסף השבוי בביטוחי המנהלים: המפסידים הגדולים בשוק הפנסיה
כאשר נשאל אדם מהישוב מה לדעתו המכשיר הפנסיוני בו מתרכזת הצבירה הגבוהה ביותר של לקוחות, נקבל בדרך כלל את התשובה קרנות הפנסיה או קופות הגמל.
אם נסתכל על שוק הגמל בכללותו (כולל קופות גמל, קופות פיצויים וקרנות השתלמות) אמירה זו אכן נכונה - זהו השוק הגדול ביותר. אך אם נפריד את קרנות ההשתלמות וקופות הפיצויים מקופת הגמל, נקבל כי השוק בו הכסף הצבור הרב ביותר הינו דווקא באפיק השלישי, אפיק ביטוחי המנהלים המשתתף ברוחים. אפיק זה מנה בסוף שנת 2013 כ-200 מיליארד שקלים נכסים צבורים.
אבל דןוקא אפיק זה סובל מבעיה של קהל שבוי, אשר כמעט אינו עובר בין חברה לחברה וממכשיר למכשיר. הסיבה לחוסר המעבר, או שמא נקרא לזה חוסר היכולת למעבר בין חברה לחברה, נובעת מהעובדה כי לחלק מפוליסת הביטוח מוצמד מקדם קיצבה ידוע מראש הממיר את הכסף הצבור לפנסיה - דבר שלא נהוג היום.
האם הציבור לא משלם על זה מחיר?
המחיר קיים ומתבטא בדרך כלל באחת משלוש הצורות:
1. חוסר במסלולי השקעה בחלק מהפוליסות
2. עלויות גבוהות
3. דמי ניהול גבוהים
ברוב הפוליסות שהוקמו טרום 2014 אין בכלל מסלולי השקעה. המסלול המשתתף ברווחים עומד היום על החזקה של כ-30% מניות ברוב החברות, ומיושם, הן לחסכון של אנשים בני 20 והן לחסכון של אנשים שקרבים לגיל פנסיה. ברור כי מדיניות השקעה קבועה לכל הגילאים אינה בהכרח נכונה וחושפת את הציבור המבוגר יותר לזמן השימוש בכספים לסיכון גבוה של שוק ההון שיכול לגרום לפגיעה אנושה בגובה הפנסיה.
בפוליסות אלו הציבור משלם, בין השאר, עלויות ביטוח גבוהות פי 4 ממה שאפשר לרכוש היום. לדוגמא, אם ביטוח למקרה מוות על סך 100 אלף שקלים עולה לבחור בן 30 שאינו מעשן כ-7 שקלים לחודש, ישולם עבור ביטוח דומה בפוליסות אלו כ-28 שקל לחודש.
גם בדמי הניהול בפוליסות אלו קיימת נוסחה שאינה קיימת היום במכשירים הפנסיונים. דמי הניהול מהכסף הצבור עומדים בפוליסות אלו על 0.5% מהצבירה ועוד 15% מהרוחח הריאלי. למשל, אם בשנה שעברה עמד הרווח הריאלי על כ-8%, שולמו רק 1.7% דמי ניהול (בהנחה שהרווח הריאלי המצבטר חיובי) במכשירים אלו (0.5% קבוע ועוד 1.2% משתנה).
האם אפשר לטפל בדברים אלו?
בנתונים הקיימים היום כל מעבר מפוליסה כזו יפגע בלקוח. בחלק מפוליסות אלו מקדם קיצבה הטוב ב-30% ממקדמי קיצבה, שהונהגו בפוליסות משנות ה-2000 ובנוסף עקב התקנה החדשה של האוצר מלפני כשנה וחצי, לא ניתן כיום לרכוש פוליסות עם מקדמי קיצבה מובטחי תוחלת חיים (פרט לאנשים מגיל 60 ומעלה), כך שמי שיחליט לנייד את הפוליסות, יפסיד את מקדמי הקיצבה שלו.
לגבי ביטוח החיים בפוליסות אלו, ניתן כמובן לרכוש ביטוח חיים חיצוני ולהקטין את עלות ביטוח החיים בפוליסה על ידי הגדלת רכיב החסכון בה.
מה לגבי מסלולי השקעה?
גם כאן נדרשת התערבות של הרגולטור על מנת לאפשר לחברות הביטוח לפתוח מסלולי השקעה שונים בפוליסות אלו, ולאפשר בחירת מסלול ההשקעה מבלי לפגוע בתנאי הפוליסה המקורים.
המצב לגבי פוליסות שזמן תחילתן החל מ-2004 בעייתי עוד יותר. כאן, בניגוד לפוליסות משנות ה-90, קיים מקדם קיצבה המבטיח תוחלת חיים, אך פחות טוב. יחד עם זאת, דמי הניהול , בניגוד לדמי הניהול בקופות הגמל, לא השתנו עם רפורמת דמי הניהול אשר קבעה תקרה של 4% דמי ניהול מהפרמיה ועד 1.05% מהצבירה, הם נשארו בפורמט דמי הניהול הישנים. מכיוון שהחל מ-2013 הרגולטור לא מאפשר מכירת פוליסות עם מקדמי קיצבה מובטחים, מדובר על קהל שנהנה ממקדם מבטיח תוחלת חיים, אך סובל מדמי ניהול גבוהים שאינם ניתנים למיקוח עקב העובדה כי למבוטח אין אלטרנטיבה אמיתית.
אנו צופים במגמה, שבניגוד לשוק הפנסיה ושוק הגמל, היכולת ה"אמיתית" לבחור גורמת לירידה בדמי הניהול דווקא בשוק ביטוחי המנהלים - שם כאמור הצבירה הגבוהה ביותר, אך למבוטח אין יכולת אמיתית לבחור.
מה צריך לעשות?
הרגולטור שבחר לבטל את מקדמי הקיצבה לפוליסות חדשות עשה זאת מטעמים של חשש ליציבות חברות הביטוח. אך אין שום סיבה בעקבותיה יאסור הרגולטור לנייד לתוכניות חדשות, אשר יהנו ממקדם מבטיח תוחלת חיים. הרי במילא מדובר על לקוחות קיימים אשר נהנים כבר היום ממקדם מובטח, כך שניוד לפוליסות חדשות, שם אמנם המקדם יהיה טוב פחות במקצת אך דמי הניהול יהיו נמוכים מהקיים בשוק, יאפשר את פתיחת שוק ביטוחי מנהלים לתחרות.
***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ במוצר פנסיוני ו/או שיווק פנסיוני ו/או המלצה לביצוע פעולותו/ או יעוץ במוצר פיננסי ו /או ייעוץ מס/ ו/ או יעוץ פיננסי ו/ או יעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות ו /או הקופות המוזכרים לעיל ו/או נמצאים בקשרים עסקים עם החברות המוזכרות.**
תודה.
לתגובה חדשה
חזור לתגובה
-
7.עליה בתוחלת החיים מגדילה את האטרקטיביות של ביטוח מנהליםאחד העם 21/05/2014 00:02הגב לתגובה זו0 0הערך של מקדם קצבה קבוע וידוע מראש עולה עקב העליה בתוחלת החיים ולכן לפני שבוחרים להחליף את ההפקדה לחסכון פנסיוני מביטוח מנהלים לקרן פנסיה , יש לבדוק את התרחשים של עליה בתוחלת החייםסגור
-
6.ירון תודה על ההסברים אבל תסביר לי בבקשהחזי 20/05/2014 22:43הגב לתגובה זו0 0יש לי ביטוח כזה וקרן כזו ותעריף יקר כזה וקרן פנסיה כזו... אתה יכול להשיג לי קופת פנסיה כמו של השופטים? קציני צהל? או אולי של המורים? לא? למה? כי אני צריך לממן את כל הזבלים האלה מהמיסים שלי ואם גם אני אקבל אז מי יממן להם? בגלל זה בדיוק האוצר דאג לחברות הביטוח ולא ליסגור
-
5.יש לי ביטוח משנת 1979חזי 20/05/2014 22:38הגב לתגובה זו1 1ויש לי ביטוח משנת 1989 ויש לי ביטוח משנת 2002 ויש לי קרן פנסיה משנת 2003 אחרי 34 שנות חיסכון הפנסיה שיש לי מכל הזבל הזה 37% ובאותו זמן הזבלים מהשרות הציבורי סידרו לעצמם פנסיות שמנות מי שהתחיל לחסוך איתי כבר מזמן עבר את 70 אחוז והכל מהמיסים שאני מימנתי להםסגור
-
4.עוד דוגמא כיצד הרגולטור שירת את חברת הביטוח!רגולציה = שחיתות! 20/05/2014 17:57הגב לתגובה זו0 1עוד כספים כלואים. ממון רב לחברות המנהלות. הייתכן שיד רחצה יד?סגור
-
3.שוק ביטוחי המנהליםדניאל 19/05/2014 18:21הגב לתגובה זו0 0למה הרגולטור לא עושה משהו? הרי זה תפקידוסגור
- טען עוד
-
2.שהכתבים והרגולטור ינהלו את המדינה (ל"ת)נתי 19/05/2014 17:59הגב לתגובה זו0 0סגור
-
1.שימו לב לפרטים, זה דיי עבודה בעיניים..ערן 19/05/2014 10:36הגב לתגובה זו0 1המקדם מובטח רק לבוחרים במסלול של 240 קצבאות וגם זה – רק בחברות בודדות. משנת 2007 ואילך – כל חברות הביטוח מבטיחות אך רק את קביעות לוח התמותה, כך שלמעשה אף חברה לא מציעה מקדם קצבה קבוע ואין כיום בנמצא ביטוח מנהלים בו מקדם הקצבה מובטח.סגור