השלב השלישי של בנק ישראל לוט בערפל

יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים, מימון והשקעות, דן בחוסר הוודאות בפעולות בנק ישראל באשר לגובה הריבית במשק, והשפעותיו על הציבור
 | 
telegram
(2)

אנדרו אביר, ראש חטיבת השווקים של , נאם לאחרונה בכנס כלכלי, במסגרתו הציג מעין סיכום ביניים של מהלכי ההתערבות של בנק ישראל בשוק המט"ח מאז 2007.

אביר תיאר את שלב א' במדיניות ההתערבות בו בנק ישראל ביצע רכישות מט"ח, בעיקר כדי להגדיל את יתרות המט"ח. בחירת התזמון באה מהתחזקות שער השקל באותה תקופה. שלב ב' נקבע כהתערבות במקרה של תנודות חריגות בשילוב רכישות לקיזוז השפעת זרימת הגז הטבעי על הכלכלה הישראלית. שלב זה התחיל למעשה בתחילת 2013, במקום בו הסתיים השלב הראשון.

העובדה שלא מופיעה בסקירה ולא נאמרה לקהל הקוראים, שמשך הזמן של תוכניות ההתערבות בשוק המט"ח לא נקבע על ידי הבנק, אלא דווקא הוכתב על ידי שוק המט"ח, או על ידי שער החליפין האפקטיבי. בכל פעם שביצע שער החליפין האפקטיבי מהלך חריג, שנגד את הצורך של המשק הישראלי בשטח, החליט בנק ישראל על מהלך משמעותי לבלימת המגמה ופעל בניגוד למגמה ברכישת דולרים באותה תקופה בה השוק הוצף במטבע האמריקני.

נתוני החודשים האחרונים מלמדים על ירידה בשימוש באסטרטגיות גידור מצד הפעילים המקומיים. היצואנים חייבים לנהל את סיכוני השוק שלהם בעצמם באופן יעיל ואפקטיבי, ולהכין את עצמם מבחינה עסקית לרמת שערי חליפין נמוכה יותר. המציאות הישראלית מלמדת כי זו פריבילגיה שמשויכת בעיקר לגדולים שבניהם. היצואנים והתעשיינים הקטנים זקוקים לבנק ישראל שישמור על שער החליפין כדי לשרוד, אחרת יאלצו לסגור את שעריהם. לכן כל עוד הכלכלה הישראלית תמשיך לשמור על חוסנה והיצוא יפרח, בנק ישראל נאלץ להמשיך במדיניות ההתערבות.

הפרוטוקולים של הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, שפורסמו ממש לאחרונה, חשפו כי חבר אחד בוועדה המונה 6 חברים הצביע בעד העלאת חודש מאי. מדובר ללא ספק באיתות צופה עתיד. העלייה החזויה בתווי האינפלציה בזירה הגלובלית מלמדת כי אם לא תגלוש הכלכלה הישראלית למיתון, שינוי הריבית לקראת סוף השנה יהיה כלפי מעלה.

המשמעות השנייה זו הבשורה על כך שהעלאת הריבית קרובה הרבה יותר ממה שהשוק מצפה, על אף שבטווח הקצר הנתונים החלשים המתקבלים מהשטח תומכים אפילו בהפחתת ריבית נוספת מצד בנק ישראל.

במידה וייאלץ בנק ישראל להעלות את הריבית, תהיה לכך השפעה מכרעת על שער החליפין, ובכך מדיניות ההתערבות בשוק המט"ח תיאלץ להיכנס אל השלב השלישי שלה. אפשר ובבנק ישראל בוחרים לדחות את ההחלטה על הצבת שער רצפה לדולר, מאחר והם מאמינים כי טרם הגיעה העת לעשות זאת והמהלך עשוי להתקבל במקרה של שינוי במדיניות שער הריבית.

יחד עם זאת, הייסוף המתמשך וההתקרבות של שער הדולר לרמה של 3 שקלים, הינם תרחיש אפשרי כבר לשנתיים הקרובות. אלים עלול לאלץ את בנק ישראל לשלוף את נשק יום הדין כדי לא להעמיד את הייצוא הישראלי בפני שוקת שבורה ואת התעשייה המסורתית בפני כיליון עם הצפת המשק ביבוא זול תחליפי ליצור המקומי.

בהינתן העובדה שהאינפלציה במשק הישראלי אפסית, ראוי שבנק ישראל ישקול שימוש בכלים אגרסיביים לטיפול בשער החליפין, עוד בטרם ייאלץ להגיע למצב בו אין ברירה ויש לקבוע שער רצפה לדולר.

***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.

תגובות לכתבה(2):

התחבר לאתר

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
  • 2.
    מה עם שלבים ב' ו ג' ? (ל"ת)
    גל 21/05/2014 10:44
    הגב לתגובה זו
    0 0
    סגור
  • 1.
    בנק ישראל מונע תחרות בבנקאות עם עודף רגולציה!
    רגולציה = שחיתות! 20/05/2014 14:58
    הגב לתגובה זו
    0 1
    זו הבעיה האמיתית, לא שער חליפין.
    סגור
חיפוש ני"ע חיפוש כתבות