שינויי חקיקה גלובליים: העולם פותח צוהר לחברות תאי הגזע
הזדקנות האוכלוסייה בעולם המערבי, על השלכותיה הכלכליות האדירות, מדירה שינה מעיניהם של מחוקקים וכלכלנים מסביב לגלובוס. לצד כוח העבודה החסר ותשלומי הפנסיה שאין מי שיממן, מעיקות על תקציבי הממשלות גם ההוצאות הרפואיות הגדולות, שמחייבות למצוא פתרונות מהירים להוזלת עלויות הטיפול באוכלוסייה המזדקנת.
זוהי ככל הנראה הסיבה לגל שינויי חקיקה מהפכניים שאנו עדים להם לאחרונה במדינות רבות, שנועדו להביא לאישור מהיר ככל האפשר של טיפולים רפואיים חדשניים, בעיקר בתחום הטיפול התאי והרפואה המשקמת - עתיד הרפואה המודרנית. כמו כן, זוהי קריאת כיוון חשובה לתעשיית הביומד הישראלית, שהולכת ומבססת את מעמדה כמובילה עולמית בתחום הטיפולים בתאי גזע.
רק במארס האחרון הציגו שני סנטורים בארה"ב, ברברה בוקסר מקליפורניה ומרק קירק מאילינוי, חקיקה חדשה להאצת פיתוח תרופות פורצות דרך למחלות קשות ומורכבות, כגון אלצהיימר, סרטן, סכרת ו-ALS. חקיקה זו מתבססת על בניית אסטרטגיה פדרלית, אשר תתמוך בתחום המחקר התאי. כפי שהעידה בעצמה הסנטורית בוקסר, בארה"ב הבינו שלרפואה המשקמת, המבוססת בחלקה על טיפולים בתאי גזע, ישנו פוטנציאל לרפא מספר רב של מחלות קשות וחשוכות מרפא, ולתת תקווה למיליוני חולים. החיסכון הצפוי למערכת הבריאות, שכרגע מבזבזת הון עתק על תחזוקה של חולים כרוניים או טיפולים מורכבים לחולים במצבים קשים, נאמד במיליארדי דולרים בשנה.
- הכישלון של גמידה סל - עוד חברת ביומד שריסקה את ה"חלום"
- פרוטליקס משנה כיוון? "מעריכים שיש עתיד טוב לחברה, אבל צריך סבלנות"
גם יפן, בה הזדקנות האוכלוסייה של אנשים מעל גיל 65 צפויה להכפיל את עצמה בעשורים הקרובים, עומדת בפני אתגר גדול. לאחרונה הודיע משרד הבריאות היפני על תחילת חקיקה מהפכנית, אשר תאיץ משמעותית את שלבי אישור הפיתוחים מתחום הרפואה המשקמת באינדיקציות רפואיות, שכיום אין להן מענה מספק. ייסוד חוק הרפואה המשקמת ביפן יאפשר לחברות פארמה להביא מוצר לשיווק לאחר ניסויים ראשוניים בלבד של בטיחות ונתונים ראשונים להוכחת יעילות של התרופה. החקיקה הזו צפויה לבסס את יפן כמובילה בתחום הרפואה התאית ולעודד ריצה של חברות פארמה מכל העולם לארץ השמש העולה.
לא רק ארה"ב ויפן בחוד החנית - גם אנגליה הודיעה בחודש מארס האחרון על מסלול מהיר ומקוצר לאישור תרופות, אשר צפוי להיות מעוגן בקרוב גם בחקיקה. מי שעומד מאחורי התוכנית הוא לא פחות מראש הממשלה הבריטי, דיוויד קמרון, שמבקש להאיץ את תהליכי האישור והשיווק של תרופות חדשניות פורצות דרך למחלות שאין להן כיום מרפא. אישור מוקדם, על פי הדיווח, יוענק על בסיס נתוני בטיחות והסכמת רופאים וחולים לשימוש בתרופה.
העולם המערבי, אם כן, מוכן היום יותר מתמיד לשינוי גישה בכל הקשור לריפוי מחלות. לא עוד אקמול לכאב ואנטיביוטיקה לחיידק, אלא פיתוחים ביולוגיים, כמו תאי גזע, שיסייעו לגוף שלנו לרפא את עצמו ולהתמודד טוב יותר עם מחלות שמקורן בהתבגרות הגוף. מן הידועות הוא שתעשיית הפארמה דורשת אורך רוח ומשאבים גדולים, הן מהחברות והן מהמשקיעים.
שינוי המגמה בעולם והשאיפה הכללית לקצר את זמן ההגעה של טיפולים פורצי דרך לשוק, פותחים חלון הזדמנויות משמעותי בפני תעשיית הביומד הישראלית. ככל שנקדים להבין זאת ולעלות על הרכבת, כך תוכל התעשייה לבסס את מקומה כאחד מקטרי הצמיחה הבאים של המשק הישראלי.
- טראמפ שואג מי לא יירא - מהן ההשלכות על ישראל והאזור?
- לקראת פברואר קודר? מה מראים ארבעת היסודות של השווקים
- תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"
***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.
