מגמות נוגדות בשוק האשראי: מי צודק ומי טועה?
החודש האחרון היה חודש רווי פעילות מבחינת הנפקות אג"ח חברות בארץ. מתחילת חודש מאי גויסו מעל ל-8 מיליארד שקלים באג"ח חברות, ולא נראה כי קצב ההנפקות עומד לרדת. יש לזכור כי מתחילת השנה גויס בארץ סכום של 15 מיליארד שקלים (אינו כולל את ההנפקות הגדולות שבוצעו בחו"ל, דוגמת תמר, בהיקף 2 מיליארד דולר, אשר חלק נכבד ממנו הגיע לגופים בארץ). כלומר אנו נמצאים כעת במרכזו של גל הנפקות חזק. לשם השוואה, במהלך כל שנת 2013 גויס כ-34 מיליארד שקלים.
ההנפקות כוללות מגוון רחב של ענפים ביניהם, נדל"ן מניב, קבלנות, יזמות בחו"ל, חברות החזקה, אנרגיה ועוד. בהסתכלות של מספר שנים על היקף האשראי העסקי, ניתן לראות כי בשנים האחרונות ישנה מגמה של צמצום היקף האשראי. בסוף שנת 2012 עמד היקף האשראי העסקי על סכום של 794.6 מיליארד שקלים (על פי נתוני בנק ישראל). לעומת זאת, בסוף הרבעון הראשון של שנת 2014 עמד היקף האשראי העסקי על 771.9 מיליארד שקלים -כלומר ירידה של 22.7 מיליארד שקלים (2.85%).
מי הם ספקי האשראי העיקריים של המגזר העסקי? ישנם מספר ספקי אשראי, הגדולים והוותיקים הינם הבנקים. בשנים האחרונות החלו להצטרף גם גופים מוסדיים בעלי אופק השקעה ארוך, אשר מהווים ספקי אשראי טבעיים לגופים עסקיים, כמו קרנות פנסיה, קופות גמל, ביטוחי מנהלים. הם נותנים אשראי במגוון של צורות, כגון הלוואות פרטיות אשר בהם "נתפרת "עסקה" ישירה בין גוף מוסדי לגוף עסקי, או באמצעות השתתפות בהנפקות הרבות אשר מגיעות לפתחו של הגוף המוסדי.
- הזמן לקנות אג"ח? "צפויה ירידה חדה בגיוסים השנה"
- סדרת האג"ח הזו צפויה לעלות ב-50% - האם זו הזדמנות ולמה היא לא מתאימה לכולם?
גורם נוסף אשר מספק אשראי לגופים העסקיים הינו הציבור, אם בצורה ישירה של רכישה בהנפקה או בצורה עקיפה של רכישת קרנות נאמנות, כחלק מן מדיניות ההשקעות נדרשות לרכוש אג"ח חברות ברמה כזו או אחרת. נהירת הציבור אל אפיקי השקעה בעלי אופק תשואה גבוהה יותר (נהירה אשר מתבטאת בגיוסי עתק בקרנות הנאמנות המתמחות בעיקר באג"ח כללי בארץ ), יוצרת מצב בו הציבור מספק אשראי בהיקף נרחב לגופים עסקיים. אשראי זה גורם לכך שחלקו היחסי של הציבור והגופים המוסדיים בעוגת מימון הגופים העסקים עולה.
מן הצד השני, הבנקים, אשר נחשבו למממן העיקרי של החברות, נסוגים לאיטם ומקטינים כל העת את היקף האשראי אשר הם נותנים לחברות. כך למשל בסוף 2012 עמד היקף האשראי הבנקאי על רמה של 400 מיליארד שקלים. לעומת זאת, בסוף רבעון ראשון 2014 עמד היקף האשראי הבנקאי על 383 מיליארד שקלים בלבד.
לסיכום, אל מול צמצום היקף האשראי העסקי הכללי במשק, ניתן לראות כי אגף אחד פעל להקטנת החשיפה שלו (בנקים) ואגף אחר פעל לשימור ולהגדלה של היקף האשראי. מי משניהם יצא צודק בסופו של עניין? ימים יגידו.
