המחוקקים משחקים ברגשות הציבור: ההשפעה של מע"מ 0%

מאז פורסם מתווה מופז לשוק הדיור אתמול, אני שומע וקורא את מרבית התגובות. הן נעות בטווח של "מחפש לעשות הון פוליטי" ל"מה זו התכניות ההזויה הזו? הסאב פריים ימוטט את הכלכלה". האמירה האחרונה מתייחסת להצעתו של ח"כ מופז, לאפשר לזוגות צעירים לקבל משכנתא של עד 90% מערך הנכס. כלומר, על זוג צעיר הרוכש דירה עד 1.2 מ"ר, להביא של 10% בלבד.

מקובל לכרוך את המספרים של 90% מימון למחוללי משבר הסאב פריים שהביא להתמוטטות בנקים מרכזיים ולמיתון הגדול בשוק האמריקני. אני מסכים שהתכנית, למרות שלא קראתי את כולה, נשמעת מסוכנת, כאילו נשלפה בין רגע ללא מחשבות על השלכות.

מה שמפתיע אותי שלמעט התכנים השונים, גם תכנית מע"מ 0% הייתה אמורה לגרור תגובות דומות, אך שר האוצר נהנה מאשראי ציבורי גבוה מאד. ככל הנראה מתוך אמונה, מוצדקת כשלעצמה, שמעמדת שר האוצר, ניתן גם ליישם רעיונות.

נניח לרגע בצד את תוצאות תוכניותו של לפיד, יהיו אשר יהיו - הן היחידות שיקבעו האם התכנית מיטיבה איתנו האזרחים או שמא תהא בכייה לדורות, ונתמקד בדרך: יום בהיר אחד, או ליתר דיוק, כמה ימים לפני פרסום תכנית משרד השיכון, קם שר בישראל והכריז על גבי העיתונים, כן, לא בשום מקום אחר, בתקשורת בלבד, על תכנית להורדת מס ערך מוסף על דירות. חודשים ארוכים לפני שמישהו, אפילו במשרדו, יודע או מדמיין איך יראה החוק, בחר שר האוצר במדינת ישראל לשתק את אחד השווקים הרגישים בכלכלה הישראלית.

לאופן הביצוע, לא היה ועדיין אין שום הסבר מניח את הדעת להכנסת שוק כלשהו לסחרור, מלבד הרצון לגרוף הון פוליטי - ובכך הוא אינו שונה מבחירתו של חבר הכנסת מופז לקפוץ על הלהט החברתי סביב נושא הדיור ולהציע פתרונות אבסטרקטים.

באשר להשלכות המסוכנות למשק, האם פטור קבוע ממע"מ בשווי 2 מיליארד שקלים בריא למשק הכלכלי בישראל? האם כאשר המדינה תרצה לבטל את הפטור היא תוכל לעשות זאת או שמא האוצר גוזר על הדורות הבאים לחיות עם פטור המשרת 7% מהאוכלוסיה, כפי שכולנו מכירים מנסיונות ממשלות ישראל לבטל את הפטור ממע"מ הניתן לבעלי עסקים באילת ללא הצלחה, וכל זאת מטעמים פוליטים בלבד?

הגיע הזמן שלא נחכה לשאול רק " איפה הכסף? " בדיעבד, אלא גם " מאיפה הכסף? ". אם נשכיל לדרוש תשובות לשאלות אלו בזמן, אולי נגרום לנציגנו לנהל כלכלה אחראית בזמן אמת ולא נסיונות לכבות שריפות בדיעבד.

חוק המע"מ, כפי שהוא מכונה, העומד על היבט צר מאוד של הבעיה הרחבה - מחירי הדיור בישראל - מסוכן בעיקר עקב האשליות והעיוותים שהוא יוצר, במידה שווה לזו של ח"כ מופז.

לפני כשבועיים אמר בשולי דבריו, הכלכלן הראשי המתפטר של משרד האוצר, מיכאל שראל, כי לפיד לא יכול להפסיד פוליטית מהצעד שלו. אם המחירים ירדו הוא יקבל קרדיט גדול מאד, ואם המחירים יעלו, הוא יאשים את היזמים, הכלכלנים ואותנו, שלא חיכינו כמי שטרפדו את תכניתו.

לצערי, אני לא מסכים איתו וחושב שרגש התקווה, הסיבה העיקרית שהתכנית הזו משפיעה בצורה עמוקה כל כך על כלל הרוכשים, שהנה אולי הפעם יש סיכוי, הוא שהביא לשיתוק שוק הנדל"ן בחודשים האחרונים. אולם אם התכנית לא תשיג את יעדיה, נשוב לתחושות של יאוש ואדישות. אלו, אנו יודעים כבר היום, הרגשות המסוכנים ביותר עבור אזרחי המדינה שמהווים קרקע פוריה לפוליטיקה צינית והרסנית בכל תחומי חיינו.

כשמשחקים עם התקווה שלנו, כדאי לעשות זאת בענווה, בחרדת קודש ממש ולימוד מעמיק של כל האפשרויות וההשכלות, תכונות שאני לא רואה כרגע בתהנהלות שר האוצר.

***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.