הפחד מניע את המשקיעים בשוק איגרות החוב הקונצרניות

בני מוזס, מנכ"ל כוון בית השקעות, דן בהשפעת ההסדרים ומחיקות החוב של השנים האחרונות על ציבור המשקיעים והחלטות ההשקעה הנוכחיות
בני מוזס | (4)

לאחרונה אנו עדים להמלצות מרבית הגורמים בשוק, בכללם הבנקים, בתי השקעות, יועצי השקעות ומנהלי השקעות, כי יש להחזיק אחוז גבוה מאוד של אג"ח מדינה על חשבון אג"ח קונצרניות, כאשר אווירת "העליהום" המרחפת מעל האג"ח הקונצרניות היא שהן מסוכנות להשקעה. האמנם?

הבעיה היא כי נוטים לחשב את הפרש התשואה בין אג"ח מדינה לאג"ח קונצרנית ביחס למה שהיה מקובל היסטורית. לדוגמא, אג"ח מדינה לא צמודה במח"מ 5-6 שנים וכן סדרה 122 שקלית לא צמודה נסחרות בתשואה של 2.39% במח"מ של 6.42 שנים. נהוג היה לחשוב שבמידה והקונצרנית בדירוגים גבוהים (A ,A+,AA) נסחרות בתוספת תשואה של 1% ויותר - זה סביר בהחלט. באותה מידה נהוג היה לחשוב כי אם הדירוג נמוך יותר (A- ,BBB+ ,BBB), סביר לקבל תשואה עודפת מעל ל-2%-3% לעומת אג"ח מדינת ישראל במח"מ מקביל.

אם נסתכל על תחילת שנות ה-2000 המוקדמות, כאשר לא האמינו ביכולתה של מדינת ישראל לפרוע את חובותיה על רקע אינפלציה גבוהה של אותם ימים, הרי שאג"ח מדינה הניבה תשואה של 11%-12.5% במח"מ של 8-10 שנים, לעומת אג"ח קונצרניות מסוג A- או BBB+, שהניבו תשואה של 15%- 16%. יחס זה בין התשואות היה נחשב לסביר לתקופה דאז.

כשמסתכלים על תשואת האג"ח כבסיס 100, תוספת התשואה בגין אג"ח קונצרנית הסתכם ב-30-40%. אולם, המצב כיום הוא שונה ואינו ריאלי, כיוון שתוספת הסיכון בגין השקעה באג"ח קונצרנית גבוהה במונחי בסיס מהאג"ח הממשלתית ב-200%-300%, ואף יותר במונחי תשואה. בימים אלה, אג"ח מדינה במח"מ של 3-4 שנים מספקות תשואה שנעה סביב 1% בלבד ואג"חים שקליות במח"מ ארוך יותר מניבות תשואה של 2.8%. אג"חים צמודות במח"מ דומה, דוגמת אג"ח מדינת ישראל צמוד מסוג גליל סדרה 5904 במח"מ 8.5 שנים, מניבות תשואה צמודה של 0.72% בלבד.

במצב דברים זה, כאשר הבנקים אוהבים להפגין ממלכתיות ולהמליץ על אג"ח מדינה, איך תסביר למשקיע רציני לטווח ארוך יחסית או לפנסיונר שרוצה לקבל תשואה סבירה לכספו להסתפק בתשואה של אג"ח מדינה? כדי לרוויח 72 אלף ש' בשנה, דהיינו כ-6000 שקל לחודש, הוא יצטרך להשקיע 10 מיליון שקלים טבין ותקילין. האם זה הגיוני בשוק אג"ח שכזה? וגרוע אף יותר, שגם אם אותו פנסיונר ישקיע 10 מיליון שקל באג"ח מדינה גליל 5903 במח"מ 6.23 התשואה תהיה 0.29% צמוד מדד קרי, תמורה של 29 אלף ש' צמוד בשנה המתבטאת ב-2500 ש' לחודש בלבד, היא מציאות לא הגיונית בעליל.

כל זאת כתוצאה מבהלה מיותרת של תגובת יתר בשוק, הגורמת לתוספת סיכון לאג"ח קונצרניות, ואף מעבר לכך בפרמיית הסיכון שנעה בטווח של 100%-300% ומעלה. זאת האנומליה השוררת כיום בשוק האג"חים שאינה תורמת לטובת המשקיע הקטן.

כל הכותרות

ניקח לדוגמא את נייר חדרה אגח 6 דירוג A מח"מ 6.07 שנים, הנסחרת בתשואה של 5% לא צמודה, דהיינו 100% יותר מהתשואה שמספקת אג"ח מדינה במח"מ ארוך יותר. נדגיש כי באג"חים קונצרניות במח"מ ארוך בדירוגים A ,A- ,BBB+ ישנה תוספת הסיכון שעשויה להגיע ל-200% ואף יותר.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

האם הפחד מ-default של החברות כדוגמת נייר חדרה, אינטרנט זהב, חברת אדמה (מכתשים אגן לשעבר) ושיכון ובינוי כה גדול, שנדרשת תוספת סיכון כה גבוהה על מנת לקבל תשואה גבוהה פי 2 או 3 מזו של אג"ח מדינה במח"מ ובדירוג דומה?

ההתייחסות היא לאג"חים של חברות גדולות ויציבות במשק, אשר מעולם לא פספסו את תשלומי האג"חים והריבית שהן מחויבות בהם. אווירת "העליהום" הקולקטיבית על חברות יציבות במשק הישראלי נוצרה אמנם מהבהלה אחרי המקרים המפורסמים של אלביט הדמיה, אידיבי אחזקות וכדומה, שהיו שייכים לתקופה אחרת של בזבוז ולקיחת סיכונים מיותרים אשר פגעו בציבור המשקיעים.

כיום, האווירה שונה בתכלית ואינה משקפת את המציאות של החברות הגדולות במשק הישראלי. בשנה האחרונה השוק עובר התייעלות, חסכון, הורדת שכר לבכירים ובעיקר פחד מצד בעלי העניין בחברות אשר כל טעות קטנה, כגון אי תשלום קרן או ריבית במועד, עלולה לעלות להם באיבוד החברה שבבעלותם.

בלתי סביר שבעלי אותן חברות יסכנו הון עתק שהשקיעו משך שנים רבות ולכן תוספת הסיכון המשתקפת באג"חים הקונצרנים כפי שהם באים לידי ביטוי מוגזמת ביסודה.

על מנת להקטין את הסיכון בהשקעה באג"ח קונצרניות יש לפזר את ההשקעה באמצעות תיק מנוהל או קרן נאמנות עם מרכיב מנייתי בטווח של 10%-30% עפ"י רמת הסיכון שהמשקיע מוכן לקחת על עצמו. סביבת הריבית הנמוכה וסביבת תשואה נמוכה באג"ח מדינה שהתקיימה בשנים האחרונות וצפויה להימשך גם במהלך שנת 2015, הביאה לכך ששוק המניות לאורך השנים האחרונות סיפק תשואה של 6%-10% בשנה.

***הכותב הינו מנהל השקעות בבית ההשקעות כוון בית השקעות, העוסק בניהול השקעות והוא עשוי להחזיק בני"ע המוזכרים בכתבה זו. אין לראות במאמר זה משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או הצעה לרכישת יחידות הקרן ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד, ואין לראות במידע ייעוץ ואין הוא מהווה תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק את הניירות המוזכרים לעיל.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    אנונימי 09/11/2014 11:36
    הגב לתגובה זו
    בדרך להסדר חוב. איך היא תפרע 1.5 מליארד ש"ח חוב ???? בשביל משלמים גם 1000%..... כתבה שיטחית.
  • 3.
    אלון 21/10/2014 11:51
    הגב לתגובה זו
    גם אי די בי לא פספסה אף תשלום עד שפיספסה.. כך גם אפריקה, דלק נדלן ואחרות.שוק האגח הקונצרני הוא בועה ענקית, ענקית.
  • 2.
    יוסי 03/07/2014 09:34
    הגב לתגובה זו
    ברור שאין בועה
  • 1.
    אשרי המאמין (ל"ת)
    אנונימי 02/07/2014 23:36
    הגב לתגובה זו