יישום 'מע"מ אפס'?! אלוהים נמצא בפרטים הקטנים

הצעת החוק לפטור ממע"מ לרוכשי דירה ראשונה חדשה מקבלן אושרה בכנסת. יישום החוק מתוכנן ללספטמבר 2014. האמנם?! ישנם שלושה כללים שאמורים להנחות את יישום החוק:
- מחיר דירה של עד 1.6 מיליון שקלים (כ-950 אלף שקלים למי שלא שירת בצבא או עשה שירות לאומי).
- מחיר המכירה למ"ר.
- מפרט הדירה.

האם ניתן ליישם כללים אלו?
הכלל הראשון, מחיר עד 1.6 מיליון שקלים, "מוציא מהמשחק" את הערים הגדולות במרכז (ת"א, רמת גן, ירושלים ועוד) ומתמקד בפריפריה. הכלל השני, קביעת מחיר המכירה למ"ר, מאתגר ובעייתי ליישום: מניעה מקבלנים להעלות את המחיר לרוכשים בגובה הפטור ולהעביר את הרווח לכיסם, נשמע רעיון טוב ופשוט, אך למעשה מדובר בפתרון מורכב מאוד ואף חוטא למטרה.

אסביר. הכוונה, שהשמאי הממשלתי יגדיר מחיר ממוצע למ"ר בכל גוש בנפרד, שישקף את ההבדל בין מיקומים שונים ברחבי המדינה. המחיר אמור להיגזר מממוצע המחירים למ"ר בפועל בשנתיים האחרונות, פחות הנחה בת 9% לפחות. היות ומדובר בכמה מאות גושים, מדובר על פניה במלאכה חד פעמית לא פשוטה. מעבר לכך, חלוקה זו אינה מבחינה בין פרויקטים ומיקומים שונים בתוך כל גוש - וזה הקושי הגדול ביותר.

אתן דוגמא. בראש העין, אזור שהוזכר לאחרונה בתקשורת, היו מבצעים רבים של עמיתיי חבר וכו' בשנה האחרונה. על מנת להשיג מכירה מוקדמת משמעותית, הוצעו במבצעים אלו מחירים נמוכים יותר. לכן, המחיר הממוצע למ"ר שיקבע השמאי יהיה נמוך מלאכותית ולא ישקף את שאר הגוש. בעלי קרקעות שרכשו קרקעות במחיר יקר יותר לא יזכו, כנראה, בפטור ממע"מ - דבר החוטא למטרה.

כלל זה מעלה בעיה נוספת, המחיר הממוצע למ"ר ינטרל, ככל הנראה, את הדירות היקרות ביותר בכל פרויקט (פנטהאוזים , דירות בקומות גבוהות) ולכן יהיה נמוך עוד יותר. הדבר יאלץ קבלנים להרהר מחדש בתכנון פרויקטים שרצו לבצע קודם לכן, או שחלקם כלל לא יכללו במסגרת ההטבה.

הכלל השלישי, קביעת מפרט הדירה, מסורבל אף יותר. המדינה תגדיר מפרט תקן מדויק לדירות החדשות שיבנו (גימור קירות, סוג אבן, מערכות חשמל ואינסטלציה, חלונות, כיורים וכו'). הרציונל, שההנחה במפרט הדירה לא תגולגל על חשבון הרוכש, אך למעשה אלו אלמנטים שייקרו את הבנייה, יסרבלו ויסבכו את התהליך. כיצד יאכפו ויפקחו על כך? אינני יודעת.

כ-80% משוק המגורים מורכב מקבלנים קטנים, והם שייתקלו בקשיים הגדולים ביותר ביישום החוק: תכנון מחדש של פרויקטים, היעדר כדאיות של פרויקטים בשיטה החדשה, עמידה בעלויות גבוהות יותר ועוד. בסופו של יום, הדבר עלול להיות בעוכרי המדינה.

לסיכום, הכללים שמניתי עומדים בבסיס יישום החוק, אך אני חוששת כי עמודיו רעועים ולא בהכרח ישימים. מקבלי ההחלטות והקבלנים עצמם לא ממש ערוכים ליישומו בהיבטים אלו. אז מה יקרה בספטמבר? אני חוששת כי קבלנים יתחילו להיפגע, יוגשו פניות לבג"צ והתהליך יתעכב שוב ושוב. מכל מקום, שקט לא יהיה בשוק הבנייה והדיור בישראל.