ההסלמה הגיאופוליטית, זה בכלל יוצר הזדמנויות

סיכונים גיאופוליטיים היו מאז ומתמיד גורם להפחתת . לעתים קרובות, המקור למתיחות המשפיעה על השווקים הוא המזרח התיכון. עד כמה צריך סיכון גיאופוליטי להשפיע על השווי בו נסחרים השווקים? התשובה היא שבטווח הארוך לסיכון גיאופוליטי לא צריכה להיות השפעה על השווקים.

מה שיקבע תמיד הוא הפרמטרים הפונדמנטליים. חברה שהיא חדשנית, יצרנית, פועלת מתוך מודעות לעלויות ונהנית מתזרים מזומנים חיובי, היא תמשוך תמיד הון ומשקיעים, ולא משנה באיזו מדינה או באיזה איזור היא ממוקמת, ללא קשר לסיכונים הגיאופוליטיים. זהו הניצחון של הסיפור הפרטי, של המיקרו, על פני המומנטום, על פני סיפור המאקרו.

אני מבקר בכ-35 מדינות בממוצע בכל שנה. בכל מקום אני פוגש אנשים וחברות מצליחים, חכמים ומרעננים - בין אם זה בארגנטינה, סין, ברזיל, אינדונזיה, ישראל, הרשות הפלסטינית, צרפת או דנמרק. בכל מקום יש משקיעים ואנשי עסקים שמנסים להצליח, שמגיעים למשרד כל בוקר כדי להרוויח.

זו בדיוק הסיבה מדוע אנחנו לא צריכים להיכנע לעולם לצרות הפוליטיות, לפרמיות הסיכון או למלחמה, כאשר אנו משקעים. מדינות, כלכלות וחברות מורכבות מאינדיבידואלים. אינדיבידואלים חזקים שמצליחים כנגד כל הסיכויים. הדגש היום במדינות הוא יותר על המאקרו מאשר על המיקרו, וזו אחת הסיבות לכך שהצמיחה העולמית נותרת נמוכה. מנקודת המבט של השווקים, עלינו לחשוש יותר מגישת ה"כלכלה המתוכננת" מאשר מסיכונים גיאופוליטיים. לא שסיכונים גיאופוליטיים אינם חשובים, אבל הם קיימים תמיד, ולעתים קרובות מתקיימים באזורים שההשפעה שלהם על השווקים היא נמוכה. כלומר ארה"ב ואירופה עדיין שולטות בשווקים העולמיים ומהוות 60% ממשקל המדדים העולמיים.

את פרמיית הסיכונים הגיאופוליטיים, ובוודאי של הסיכונים הקשורים למזרח התיכון, ניתן לקרוא בדרך כלל באמצעות שוק הנפט. נכון להיום, פרמיית הסיכון בשוק הנפט עומדת על 10-15 דולר. פרמיית הסיכון משתנה במשך הזמן, ויכולה לנוע בטווח של 0-50.

שוק המניות הישראלי, שמהווה 0.4% ממדד MSCI, הוא חלק טבעי מהפורטפוליו של רוב המשקיעים הגלובליים. 0.4%, כמובן, הוא שיעור נמוך שיכול לגרום למשקיעים לוותר בקלות על האופציה לכלול את השוק הישראלי באלוקציה של התיק שלהם. אבל כאן באה לידי ביטוי הייחודיות של שוק המניות הישראלי - מספר בעלי תואר הדוקטורט ביחס לאוכלוסיה בישראל הוא הגבוה ביותר, שיעור המו"פ בחברות הישראליות הוא הגבוה ביותר. מערכת החינוך המקומית חזקה ופתוחה לטכנולוגיה ולחדשנות. אני מעריך שמסיבות אלה, ישראל תתפוס בעתיד מקום משמעותי יותר בבחירת המניות של מנהלי קרנות בעולם, לא פחות.

במלים אחרות: החולשה של ישראל והמזרח התיכון היא הסיכון הגיאופוליטי, אבל זהו מצב קבוע, שאין בו חידוש. האפסייד טמון ברמת המיקרו - הפוקוס הישראלי על טכנולוגיה, חינוך וחדשנות. בסך הכל, כשבאים לשקלל את הסיכון הגיאופוליטי במסגרת סיכוני ההשקעה - הגישה הישירה היא לחפש את המשקל של שוק המניות ב-MSCI. במקרה של ישראל, עם משקל של 0.4% - שוקי המניות בקושי ירגישו בסיכון. אם היה מדובר בקנדה, שמשקלה כ-3.8% מהמדד - ההשפעה על השווקים היתה שלילית, אבל הרבה פחות מאשר אם היה מדובר בארה"ב, שמשקלה 48.8% (מדד MCSI AWI global מכסה 85% מכל המניות שניתן להשקיע בהן, מה שנהוג לכנות "השווקים הגלובליים").

המסקנה היא ברורה: קשה לכמת סיכון גיאופוליטי, הוא לא משנה באמת בטווח הארוך, אך בטווח הקצר הוא יכול ליצור עיוותים בתמחור - דבר שבפני עצמו יוצר הזדמנויות השקעה. אירועים גיאופוליטיים מזמנים לעתים קרובות נקודת כניסה להשקעה במחיר נוח, בתנאי שהסיפור הפונדמנטלי של הנכס הוא בר-קיימא. הייתי אומר שהניסוי המוניטרי שהבנקים המרכזיים ומקבלי ההחלטות יזמו מסוכן יותר למשקיעים, שכן הם מאמינים במאקרו, באפשרות "לשטח" סייקלים כלכליים, ואילו אני מאמין במיקרו - באנשים וברעיונות.

**הכותב הוא הכלכלן הראשי של Saxo Bank