היתר לחוסר בהירות: האם טובת הציבור נפגעת בחוק מע"מ 0%?

קצת קשה לכתוב על נדל"ן בימי מלחמה. אבל בהיות הקואליציה פועלת גם בגזרה זו, אל לנו להסיר את מבטינו מהמתרחש. כבר היום, בסוף היום (רביעי), נדע מה עלה בגורלו של חוק מע"מ 0% בו דנו כל כך הרבה פעמים.
בין אם יידחה למושב הבא של הכנסת או לא, משמעות הדבר היא עיכוב של 4 חודשים נוספים לפחות, כמו כן צפויה ככל הנראה החלשה נוספת שלו ושל שוק הנדל"ן בכלל.

כבר כעת ניתן לסכם כי מה שהחל בהדלפת התכנית אי שם באמצע חודש מארס, מגיע לסיומו במרתון של היומיים האחרונים כשהחוק נמצא בידי ועדת הכספים. המסקנה העיקרית העולה כי העיסוק בחוק במסגרת מקצועית מעולם לא היה כל כך מיותר, וכי כל כולו מונע משיקולים פוליטיים - האם הם ישרתו את האזרח בעתיד? עוד נשוב לכך בהמשך.

כמעט כל גורם מקצועי במשרד האוצר מתנגד בתוקף לחוק - נגידת מתנגדת לחוק, יוג'ין קנדל, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה מתנגד לחוק, הכלכלן הראשי של משרד האוצר התפטר על רקע קידום החוק ואם נקשיב לדבריו שנאמרים בחצי פה של יו"ר ועדת הכספים, חבר הקואליציה, ניסן סלומינסקי - גם הוא היה שמח אם החוק לא היה עובר. אף לא אחד מהגורמים המוזכרים להלן מחפשים להרע לציבור הרוכשים, כולם מתנגדים בטענה שהחוק יפגע ברוכשים. ועדיין, בימים בהם הדיון על תקציב 2015 נפתח מחדש עקב הלחימה בדרום, כשכבר ברור שבהערכה שמרנית "צוק איתן” יעלה כ-8 מיליארד שקל - שר האוצר שועט כאחוז דיבוק להעביר את אחד החוקים היקרים ביותר לקופת המדינה.

קופת המדינה היא זו שאנחנו מרכיבים אותה בתשלומי המיסים שלנו. האם לא היה מקום לדחות לפחות את הדיון בחוק? ברור שהיה. הקושי היחידי בהקשר הוא יוקרתו הפוליטית של שר האוצר, ששם את כל יהבו על חוק מע"מ 0%. כאילו אף אחד לא לחש על אוזנו שזו ההזדמנות להפטר מחוק שברור לכל מי שמעמיק בו, שהוא פשוט יוביל לפגיעה במצבם של מחוסרי הדיור.

אני עוקב כבר תקופה אחרי תגובותיהם של חברי הקואליצה החברים בועדת הכספים - אין ביניהם ולו אחד שמקבל את החוק כלשונו, ויחד עם זאת בשם המשמעת הקואליציונית, כל אחד ואחד מהם יצביע בבוא העת בעדו. טובת האזרח קודמת לפוליטיקה? ממש לא. ומה עם האופוזיציה בועדה? היא הגישה מספר חסר תקדים של הסתייגויות: אלפיים סעיפי התנגדות לחוק! גם מצדם הרי ברור שמדובר בהתנגדויות שלא כולן ענייניות, אלא ככלי שרת בידם לנגח את שר האוצר. פוליטיקה, כבר אמרנו.

ישנם בחוק הרבה סעיפים מוזרים, לא ברורים ומסועפים יתר על המידה. בכולם כבר דנתי כאן בעבר. סעיף אחד בחוק מרגיז במיוחד ומקשה עליי להבין את מטרתו, שכן הוא סותר את ההגיון או רוח החוק עצמו, כפי שמתואר על ידי שר האוצר - הסעיף מגביל ומוציא מתחום הזכאות דירות שכבר קיבלו היתר בנייה. אם הוראת השעה ל-7 השנים הקרובות נועדה לתת מענה דחוף לצרכי מחוסרי הדיור, מדוע הדירה הזכאית הראשונה שתצא לשוק לא תהיה פנויה למגורים, אלא לכל הפחות שנתיים קדימה?

בואו ניקח את כל האפשרויות הכי נאיביות, כמעט ולא סבירות, אבל גם לצורך ההמחשה הבאה יספיקו להציג את האיוולת: ב-15.09.14 החוק ייכנס לתוקפו (45 יום מרגע שנרשם), למחרת בבוקר תקבל החברה היזמית "בר מזל ובניו בע"מ" את היתר הבנייה לפרויקט בנייה רוויה, אליה פונה החוק, שאורכת תקופה של 24-36 חודשים מיום קבלת היתר. הגיע הזוג המאושר לרכוש דירה יומיים לאחר מכן אצל הקבלן, "בר מזל ובניו בע"מ", שהסלוגן שלו הוא "זריזים במיוחד". מכאן שבמידה ולא יהיה שום עיכוב, שום ניצול "גרייס" בחוק וכו', יזכו הזוג המאושר לאכלס את דירתם שנתיים לאחר מכן, ב-17.09.16.

אם מחוסרי הדיור היו יקרים לליבו של שר האוצר יותר מאשר סימון v על העברת החוק, הוא לא היה נותן את ידו לעיכוב של שנתיים עד שלוש בהן ימשיכו אותם מחוסרי דיור לגור בשכירות או אצל ההורים.

לסיום, ארצה לנצל את הבמה המכובדת שניתנה לי ולתהות עד כמה מעוות המצב בו ילדים, סטודנטים, צעירים, מסכנים ומקריבים את חייהם למען בטחון המדינה. אותה מדינה שפשוט לא מסוגלת לעזוב את הפלונטר הפוליטי ציני הזה ולמצוא להם פתרון בדמות תגמול ישיר וגבוה. באחת הפרסומות שחוזרות על עצמן בלופ אינסופי בין שידורי המלחמה, שואל הבעלים של אופטיקה הלפרין, “למה לשלם כל כך הרבה על משקפיים?! הם מוצר צריכה בסיסי", ואני שואל את מדינת ישראל המרוויחה לפחות 50% ממחיר כל דירה ודירה, למה אותם אלו ששומרים עלינו בגופם צריכים לשלם כל כך הרבה על מוצר צריכה בסיסי הרבה יותר - קורת גג?!