ממשיכים להוריד את הריבית: מהו הפתרון הטוב ביותר להשקעות סולידיות?

השבוע הודיע בנק ישראל על הפחתת הריבית לחודש אוגוסט ב-0.25% לרמה של 0.5%. מדובר ברמת שפל שלא נראתה מאז אוגוסט 2009, כשהיינו בעיצומו של המשבר הכלכלי הגדול ביותר בעשורים האחרונים. מה קרה שבנק ישראל החליט להחזיר אותנו 5 שנים אחורה, למרות העליות הרבות בשוקי ההון והירידה ברמת האבטלה בתקופה הזו? למה היא כל כך נמוכה ומה הקשר של הריבית הזו לחיינו היומיומיים?

לאחרונה התבקשתי לעזור לקרובת משפחה אשר מכרה את דירתה לאחר שנים רבות ועוברת לדיור מוגן. היא ביקשה שאייעץ לה כיצד להשקיע את כל הכספים שלה שעמדו על כמיליון שקלים בצורה הסולידית ביותר, כדי שהיא תוכל מהרווחים, לשלם את ההוצאות השוטפות שלה ושל המוסד שעומדות על 4,000 שקלים לחודש וכ-40 אלף בשנה.

הסברתי לה שבימים אלו, כאשר הריבית השנתית של בנק ישראל מאוד נמוכה, תשואה של 4% שנתי על הכסף מחייבת לקיחת סיכונים והשקעה באפיקים שלא הייתה שוקלת במקור. היא לא הצליחה להבין כיצד אינני יכול לתת לה אפיק סולידי ונזיל שייתן לה תשואה "צנועה" של 4% שנתית. כל מי שקצת עוקב אחר הסביבה הכלכלית יודע שבשנים האחרונות אנחנו כולנו חיים בסביבה של ריבית אפסית על הכסף במונחים נומינלים, ולא רק עבור שקלים. מהלך הורדה חדה של ריבית על ידי נגידי הבנקים המובילים ברחבי העולם החל במשבר הכלכלי בניסיון לעצור את ההתדרדות בשווקים הפיננסים במה שזכה מאז לכינוי הניסוי המוניטארי הגדול בהיסטוריה.

• כיצד מדיניות הריבית של בנק ישראל משפיעה על שער החליפין ועל אי-הוודאות?
• איך משקיעים יכולים להתגונן לקראת העלייה במכסים

הרציונל מאחוריו הוא כפול. מצד אחד, עבור הלווים הורדת הריבית במשק מורידה את עלויות המימון שלהם בגין אשראי והלוואות. כך למשל חברות יכולות לקחת אשראי גם בזמנים קשים ולנצלו להשקעות והרחבת פעילות. מצד שני, עבור החוסכים או משקי הבית, הורדת הריבית פוגעת באטרקטיביות של האפיקים הסולידים ובעצם דוחפת אותם להשקיע את הכסף באפיקים מסוכנים יותר, כמו נדל"ן או שוק ההון.

יש הטוענים שהורדת הריבית והנ"ל והרדיפה אחר תשואה הובילה ליצירת בועות בארץ באפיקים כמו אג"ח קונצרניות ונדל"ן. אבל מה שכולם יסכימו שבפועל אנחנו חיים מזה כמה שנים בסביבה של ריבית ריאלית שלילית (הריבית על הכסף נמוכה משיעור האינפלציה השנתית). הרבה לקוחות שואלים אותי מדוע לא מעלים בחזרה את הריבית אם עברו כל כך הרבה שנים מאז פרוץ המשבר ובמהלכן נרשמו שיפורים כלכלים רבים. הסיבה המרכזית היא החשש של נגידי הבנקים מהעלאת ריבית מוקדמת מדי, כאשר ההתאוששות הכלכלית עדיין לא מספיק חזקה. בתרחיש כזה העלאת הריבית למעשה תחבל בהתאוששות הכלכלית שמקורה ברמת ריבית נמוכה ותמריצים ממשלתיים מבלי שזו הספיקה להתבסס.

מצב זה יביא למשבר כלכלי מחודש, רק שהפעם רמות הריבית עדיין יהיו נמוכות כך שלא יהיו לבנקים המרכזיים כלים נוספים לתמרוץ הכלכלה - דבר שעלול להוביל למשבר אמון של השווקים. מצב כזה קרה בתחילת שנות ה-90' ביפן ויש שאומרים שהיווה אחד מהגורמים המרכזיים לעשורים האחרונים של צמיחה אבודה באחת מהכלכלות החזקות בעולם.

עוד תכניות

מתי יעלו בחזרה את הריבית בארץ? אני מאמין שכל עוד הריביות במדינות כמו ארה"ב או אנגליה (לונדון היא המרכז הפיננסי השני בגודלו בעולם) נשארות אפסיות, גם בארץ יתקשו להעלות את הריבית, מחשש שכל העלאת ריבית תוביל לייסוף של השקל ופגיעה בייצוא. כרגע התחזיות בשוק מדברות על העלאת הריבית בארה"ב במהלך החצי השני של 2015 ובאנגליה הציפיות שיעלו את הריבית כבר במהלך הרבעון הראשון של 2015. עד אז צריך להפנים שברמת ריבית של 0.5% לשנה התשואות הנומינליות שניתן לקבל באפיקים סולידים יהיו נמוכות ביותר.

• טראמפ שואג מי לא יירא - מהן ההשלכות על ישראל והאזור?
• לקראת פברואר קודר? מה מראים ארבעת היסודות של השווקים
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

ממה אלה בעצם אותם אפיקים סולידים? לרוב כשאומרים אפיקים סולידים, מדברים על פקדונות או אג"ח ממשלתיות או קונצרניות בדירוג גבוה. מק"מ 615, אג"ח שקלית ממשלתית לשנה, נותן למשקיעים בו תשואה ברוטו של 0.54% (לא כולל עמלות ומיסים). לעומתה, אג"ח ממשלתית כמו ממשלתית שקלית 142 אמנם נותנת תשואה ברוטו של כ-3.98%, אבל זו תשואה לפדיון באג"ח שתפדה ב-2042.

למרות שאג"ח נתפשת כאפיק סולידי, חשוב לזכור שהתשואה שהיא מבטיחה היא תשואה ממוצעת לשנה רק במידה ונשארים עד הפדיון. כלומר, על אף שהאג"ח נזילה וניתן למכור אותה מדי יום, אם מוכרים בדרך את חלק או כל ההחזקה באג"ח - התשואה בפועל יכולה להיות גבוהה או נמוכה משמעותית מ-4% - פרט חשוב כשמשקיעים את הכסף ל-18 שנים.

נזילות זה דבר חשוב בדומה לביטוח על האוטו, גם עבור נזילות משלמים. מי שרוצה אפיק סולידי אך נזיל צריך להבין שככל שיסגור לטווחים קצרים יותר - יקבל ריבית נמוכה יותר. מצד שני, גם אלו שלא זקוקים לכסף בזמן הקרוב צריכים להיזהר לא להתפתות לוותר יותר מדי על הנזילות שלהם. לדוגמא, רק לפני שבוע לקוחה פנתה אלי עם הצעה מהבנק לפיקדון אטרקטיבי של 2% שנתי. המלכוד נמצא בפקדון לעשר שנים בלי נקודות יציאה, וגם על זה יש 15% מס.

אף על פי שבשנים האחרונות הן צברו פופולריות רבה, הרבה משקיעים לא שמעו על תעודת פקדון או קרנות כספיות. לכן לא שוקלים אותן כאפיק סולידי לגיטימי להשקעה. קרן כספית היא קרן נאמנות המשקיעה באפיקים סולידיים לטווח קצר (בעיקר בפקדונות בבנקים ומקמים לטווחים של עד 3 חודשים). הן נחשבות לבעלות רמת הסיכון הנמוכה ביותר מבין כל קרנות הנאמנות. קרן כספית או שקלית יכולה להיות פתרון מעניין לחלק מהלקוחות שרוצים לשמור על נזילות יומיומית ועדיין ליהנות מריביות הקרובות לריבית בנק ישראל.

רוב חברי הבורסה מחוץ לבנקים לא מחייבים בעמלות קנייה, מכירה או שמירה בגין קרנות אלו, אשר אמנם לא בטוחות כמו אג"ח מדינה, אבל מציעות יתרון מיסוי חשוב מאוד לעומת השקעה בפקדון או במק"מ. בקרנות כספיות המיסוי הוא אמנם הוא 25%, אבל רק על החלק הריאלי. זאת בניגוד ל-15% הנומינלי אשר יש על פקדונות.

נניח לדוגמא שיש לי 100 אלף שקלים שהשקעתי בפקדון, בו הרווחתי 1% תשואה, משמע רווח של 1,000 שקלים בגינם אחוייב ב-150 ש' מס. לעומת זאת, נניח שאת אותו סכום ורווח אקבל מהשקעה בקרן כספית, באותה תקופה כשהאינפלציה היתה 0.7% - אני אמנם אשלם 25% על הרווח, אבל זה יהיה רק על הרווח הריאלי שלי, משמע 300 כפול25% שווים 75 שקלים.

אז מה עושים עד אז? לאלו שמחפשים השקעות סולידיות כל אחד מהמסלולים הנ"ל בעל יתרונות וחסרונות. שילוב של חלק מהם יכול לתת תיק סולידי מאוזן ונזיל. למרות זאת, ולאור התשואות שראינו, חשוב להפנים שבמציאות הנוכחית של השוק אין דבר כזה אפיק סולידי של 5% לשנה. במיוחד חשוב להיזהר מאותם "מומחים" שמבטיחים לכם תשואה שנתית של 8% ללא סיכונים. בין אם אתם נהנים מליווי של בעל רישיון או משקיעים את כספכם לבד, חשוב להגדיר בדיוק ובכנות מה הצרכים האישיים, רמת סיכון ואופק השקעה שלכם, ולא להתפתות להגדיל חשיפה לאפיקים שמנוגדים לאופי שלכם רק בגלל רדיפה אחר תשואות.

אני חושב שלא ניתן לתזמן את השוק, ומכאן למרות הפיתוי לעיתים עדיף לא להפסיד מאשר לנסות ולהרוויח. בשלב זה של מחזור העסקים כאשר מחירי האג"ח הקוצנרניות והממשלתיות בארץ כ"כ גבוהים והריביות כ"כ נמוכות יכול להיות שהפתרון הכי טוב הוא לחכות על הגדר ולא להתחייב לטווח ארוך להשקעה "סולידית".

***בית ההשקעות מיטב דש מנהל כ-133 מיליארד שקל בקרנות נאמנות, קופות גמל, קרנות פנסיה, תיקים מנוהלים ותעודות סל. בית ההשקעות פועל באמצעות חברות בנות גם בתחומי הברוקראז', ניהול סיכונים, ניהול תוכניות אופציות לעובדים, מכללה ללימודי שוק ההון, ייעוץ משכנתאות ועוד. החברה מנוהלת על ידי אילן רביב ובעלי השליטה בה הינם קבוצת BRM ומר צבי סטפק.