היום שאחרי צוק איתן: דרושה הרחבה כמותית לנוכח מצוקת האשראי
מבצע צוק איתן החל לפני כחודש כשמצבו של המשק הישראלי הראה סימני האטה, ובנק ישראל גייס את תחמושת הריבית המדלדלת והפחית אותה, שוב, לרמה של 0.5%. הלחימה בעזה החמירה את מצב, בכך שפעילותם של עסקים רבים הושבתה, נפגעה אנושות בעיקר בדרום הארץ ואף בצפונה במספר ענפי עסקים כגון תיירות.
אם ערב המבצע היינו עדים למצוקת אשראי במשק הישראלי, הרי שלאחריו היא החמירה אף יותר. נכון שהדולר החלש היווה את העילה להורדת הריבית ע"י בנק ישראל, אולם כעת מתברר כי תנאי המשק הנוכחיים כוללים כאמור מצוקת אשראי חמורה שיש לתת עליה את הדעת ולבצע מהלכים המשלבים פתרונות של הרחבה כמותית, כפי שבוצעו בארה"ב ע"י הפד לאחר משבר הסאב פריים וריבית פיקדונות שלילית באירופה של אחרי משבר האשראי כפי שהנהיג ה-ECB בחודשים האחרונים.
אמנם ישראל הצטרפה באיחור למשברים שפקדו את מדינות המערב, והכלכלה בארץ נמצאת בהאטה הולכת ומעמיקה, שהחלה עוד טרם הלחימה בעזה והתגברה עוד יותר לאחריו. עסקים שלמים הושבתו במהלך חודש שלם ועלולים לא לעמוד בהתחייבויות, כאשר ברור לכל שהזרמת חמצן זול לעסק במצב זה עשויה לגזור את דינו לגבי עתידו הקיומי על כל ההשלכות הנובעות מכך: אי עמידה בהתחייבויות (סכנה לחובות אבודים כלפי הבנקים), פיטורים המוניים והאטה נוספת העלולה לסכן את ההישגים הכלכליים שהושגו בשנים הקודמות.
לצד התחמושת המונחת לפתחו של בנק ישראל בנושא הורדת הריבית ל-0%, הרי שהרחבה כמותית בנוסח ישראלי הינה כורח המציאות כיום ועשויה להתבצע בשני אופנים: אי הנפקת מק"מ ע"י בנק ישראל או רכישות אג"ח ממשלה על מנת להזרים כסף לציבור להגברת הצריכה הפרטית - דבר שיסייע לחמם את הפעילות במשק, בנוסף לנקיטת צעדים בתחום ריבית פיקדונות שלילית בין הבנקים לבנק ישראל. כך שעודפי הכספים של הבנקים לא יופקדו בכספת בנק ישראל עקב הריבית השלילית שתוצע להם, אלא ינותבו לטובת אשראי זול לציבור ובעיקר לעסקים בדיוק כפי שהמהלך הזה מתבצע בחודשים האחרונים במדינות רבות באירופה.
