הציבור מתחיל להבין: האם הרוכשים שינו גישתם כלפי חוק מע"מ 0%?

"עכשיו לא קונים. עכשיו מחכים" - זו העמדה שנקטו רוב הרוכשים בישראל החל מיום פרסום תכנית מע"מ 0%. עמדה מנוגדת לחלוטין למציאות ולתפישה הפרטית שלהם עצמם: גם כאשר היה ברור לכולם שמדובר על הטבה ש"אמורה" לפנות ל-7%-8% מכלל אזרחי מדינת ישראל, כל יתר ה-92% התיישבו על הגדר.

יתרה מכך, במדגם מייצג שבוצע ע”י מחלקת המחקר של “אלדר”, העידו כ-56% מהישראלים כי לתחושתם, אין מספיק דירות לאותה כמות קטנה של . בימים האחרונים, אלה היושבים על הגדר זזים בחוסר נוחות. האם המשך עיכוב הרצון וההחלטה לרכוש דירה מיטיבה עם הרצון שלנו לקנות דירה? האם היא משרתת את המטרה? להזכירכם המטרה היא הוזלת מחירי הדיור, ולא התכנית עצמה.

מהיום הראשון, קמו כמעט כל אנשי המקצוע והמעורבים בכלכלת ישראל בכלל, ובשוק הנדל"ן בפרט, וטענו שלל טענות כי החוק לא רק שלא ייטיב עם הרוכשים, אלא יגרום לעליית מחירים. כל הכלכלנים, החל מבעלי התפקידים הפורמלים דרך אנשי מקצוע, בעלי עניין וכתבים, כולל אנוכי, שבטורים הקודמים ציינתי שהחוק הזה אינו טוב מסיבה אחת פשוטה: כלכלית. הוא יגרום לעליית מחירים ויפגע בצרכן - ההיפך הגמור מהמטרה המוצגת לציבור.

כאמור, מאות ניתוחים והסברים נכתבו, חלקם בניסיון כן להבהיר את הבעייתיות וחלקם מתוך אינטרס בשוק הנדל"ן להחזיר את הקונים. תהא סיבת הכותבים אשר תהא, אמון הציבור כלפי מטרת התכנית לא נפגע. אף אחד לא רצה להאמין: "חברים יקרים, ברור שמחירי הדיור גבוהים ולא ריאלים, אך האם הפתרון טמון בתכנית מע"מ 0%? לא ולא”.

האמת צריכה להאמר - קשה עד בלתי אפשרי, כשברקע פועמת התקוה שנתנה תכנית מע"מ 0%. לא משנה כמה ניתוחים כלכליים או דוגמאות הוצגו - הציבור לא קנה את זה וסירב לשמוע. אנחנו מחכים עד שהחוק יעבור. הגורם המרכזי ששיחק תפקיד היה התקווה. ולה, עוצמות אדירות.

אז מה הוביל לשינוי בתקופה האחרונה, בה הציבור מתחיל לחזור למשרדי המכירות, לברר, לבדוק? לשאול ולבחון בעצמו, האם יש סיכוי ריאלי שמחירי הדירות יירדו ולמה בעצם, הם נמצאים כל העת, גם עכשיו, במגמת עלייה?
שאלות אמיתיות, על מה באמת יהיה ביום שאחרי החוק.

רק כאשר זירת הדיון הפכה להיות פוליטית, ולא כלכלית, ומבלי לשנות את תקוותם בתכנית הכלכלית של שר האוצר, אנשים התחילו להבין שמשהו אינו כשורה ומותר לתהות על התוצאה. כל עוד הטורים, המאמרים, הראיונות שניתנו והויכוחים שניצתו סבו סביב ההיבט הכלכלי - כולם התבצרו בעמדתם.

כשהבנו שבכלל מדובר בתכנית פוליטית - הכל השתנה. עד כמה פוליטית? עד כדי כך, שלפי דיווחים שר האוצר "שילם" לבית היהודי עשרות מליונים שכבר הועברו למתיישבים שמעבר לקו הירוק, כחלק מדיל שמגייס את יו"ר ועדת הכספים, חבר הכנסת מטעם הבית היהודי, לעשות הכל על מנת להעביר את החוק.

מרגע שהונחו בפנינו העובדות הפוליטיות, התחברנו לבעיה שאולי גלומה בחוק המע"מ, שייתכן והוא לא נועד לשרת אותנו, רוכשי הדירות. שר האוצר הניח את כל יהבו הפוליטי על חוק זה, הוא סופר מנדטים לקנדנציה הבאה ולא ייתן לחוק ליפול. האם יפגע ברוכשים? זה כבר לא משנה. שר האוצר בחר בכובע הפוליטי שלו על חשבון הכובע שלו כשר האוצר במדינת ישראל.

רוכשי הדירות לא נעלמו או ירדו מהארץ: הם חיכו. הביקושים, לב הבעיה, חוזרים ולהמריא ובמקביל, נשארנו עם אותה כמות מעליבה של היצע. מלבד השינוי שכבר רואים כאשר מסתובבים בשטח, מתחזקת גם המגמה בסקר עדכני שמצביע על כך ש-14% מתושבי מדינת ישראל שוקלים או מתכננים לרכוש דירה עד חודש תום חודש ספטמבר. מדובר במספר שיא המעיד יותר מכל על עיכוב ודחיית הביקושים בחצי השנה האחרונה, ולא ויתור על רכישת הדירה.

ושוב תקווה
כולי תקווה שהמצב והמספרים לא ינוצלו לרעה על ידי הגורמים השונים בשוק הנדל”ן ויביאו לעלייה חדה במחירים. כולי תקווה שאותם גורמים יבינו, שהחצי שנה האחרונה היתה למעשה בסימן המתנת הציבור לפוליטיקה "חדשה” - פוליטיקה של תקווה. ולבסוף נשארנו עם הפוליטיקה בלבד.