ירי הרקטות של חמאס לעבר מתקני הגז - מה באמת קרה שם?

הזרוע הצבאית של חמאס פרסמה אתמול (ד') הודעה לפיה הארגון שיגר 2 טילים לעבר מתקן הגז 'נועה' שנמצא בים - צפון מערבית לעזה. דובר צה"ל נתבקש להתייחס והוציא הודעה לפיה לא נרשם שום איום על מתקני הגז. נובל אנרג'י שהינה מפעילת המתקנים הללו נתבקשה להתייחס והבהירה כי הגז זורם כרגיל. ובכל זאת, מדובר בסוג של פגיעה.

נראה שביום ה-44 למלחמה בעזה (בינתיים מדובר במלחמה הארוכה ביותר של ישראל מאז מלחמת השחרור), חמאס רוצה להראות שיש לו עדיין מה להציע בזירה הצבאית, שהוא מסוגל להסלים את המצב. על ת"א הוא כבר ירה, את נתב"ג הוא כבר שיתק, אבל הנה - חמאס משדר שזה לא הסוף.

פלטפורמות הגז של ישראל הן נכס אסטרטגי מהמעלה הראשונה, והן נמצאות בטווח הטילים של חמאס (מול אשקון, 30 ק"מ מהחוף). מעל 50% מתצרוכת הגז של ישראל מקורה כיום מגז טבעי, לכן פגיעה במתקני הגז - זו פגיעה עצומה בישראל. העניין הוא שחמאס לא באמת מסוגל (לפי שעה) לפגוע במתקני הגז, אבל הוא כן מסוגל להגיד שהוא יורה לכיוון. חושבים שההשפעה זניחה? שיטוט ברשת מעלה כי שלל אתרים, מ רויטרס ועד yahoo news , כתבו על טענת חמאס כי הוא שיגר טילים לעבר מתקני הגז של ישראל. גם התקשורת הישראלית התייחסה ומעל הכל - זה לבטח הגיע לאוזני תושבי עזה. אז מבחינת חמאס זו הצלחה מוראלית ענקית.

כלפי פנים חמאס משדר כוח ועוצמה מול ישראל, כלפי חוץ חמאס משדר אמידות ותחכום - אז ההודעה הזו היא מבחינתו win-win. הרי מעבר להרוגים, המלחמה עם חמאס היא בחלקה הגדול על האפקט התודעתי והמוראלי, וגם אנחנו לוקחים בה חלק. ניסיון החיסול (המוצלח בשאיפה) של מוחמד דף נראה שהיה בעיקר אקט מוראלי כלפי התודעה הישראלית (אלא אם האקט הזה היה מכת פתיחה לשורת חיסולים ארוכה).

בקיצור, אם מישהו ממשקיעי מניות הגז נבהל ומכר - צריך להבין שחמאס אמנם פגע - אבל הפגיעה הייתה תודעתית בלבד. לפלטפורמות שלום.