לקראת השנה החדשה: השינויים שיביאו למסחר שוטף והגדלת נזילות

אחת הבעיות הנפוצות במהלך מסחר הוא שער הפתיחה , שמהווה בעיה ממספר פרמטרים שנגרמים בסיטואציות מסוימות לעיוות המסחר, וכתוצאה מכך גורמים למחירים לזלוג מהמחירים הכלכליים.

לדוגמא, כיום ניתן לבטל הוראות המשתתפות במחזור ובשער התאורטי ממש עד לסגירת השלב. לעניות דעתי יש לאסור ביטול פקודות המשתתפות בשער והמחזור התאורטי מספר דקות לפני השלב האקראי. בצורה זו האמון והכוונה של המשתתפים (האנושיים ואינם אנושיים) יהיו אמיתיים יותר. בעיה זו מחריפה בימי פקיעה או בניירות אשר סחירותם מוגבלת.

כמו כן, דואלית שיורדת יותר מ-35% בחו"ל יורדת כאן 35% בפתיחה ומשלימה את הירידה מיד לאחר מכן. אני מוצא שיש לבטל את המגבלה הקשיחה של 35% בשער - מגבלה החושפת אנשים לקנות / למכור מניה בערך נמוך / גבוה משמעותית מערכה הכלכלי, דרך קרנות נאמנות ללא ידיעתן וכן קניות בהגבלת תוקף זמן (כשמניה צריכה לרדת 50% והיא נעצרת ב-35%, כל מי שקונה קרנות ת"א 25, 75 או 100, קונה אותה בשלב הפתיחה בשער לא כלכלי ללא ידיעתו). ללא קשר במקרה והתנודה תתרחש באקט של פקיעת אופציות, זה ייסב הפסדים כבדים לארביטראז'ים אשר יגולגלו מיד לתביעות משפטיות וסאגה לא נעימה של דומינו משפטי וכלכלי.

בנוסף, יש לשנות את מקדם הפתיחה האנגלית כדי שיתאים לתקופה הרלוונטית (ניתן לקשור לסטייה במעו"ף), וכן להגדיל את מקדמי התנודה הסטטית. להכרתי עצירת מסחר שלוש או ארבע פעמים ביום ללא צורך זה לא אפשרי כלל.

בעיה נוספת שעלתה בשנה האחרונה במסחר בבורסה הישראלית היא שער הסגירה :

אחד העיוותים שמייצר המצב הקיים גורם לכך שהשינויים בשערי סוף היום, יחסית לממוצע של המסחר באותו יום, עצומים ללא כל סיבה חיצונית. אחת המסקנות, שצורת חישוב של שער הסגירה בעייתית ודורשת שינוי וחשיבה מחדש. יחד עם זאת, גם אם הבורסה רוצה להשאיר את השיטה הזו, ראוי לשנות שני פרמטרים:

- כאשר משתנים שערי המניות בשלב "טרום" קביעת שער הנעילה יש לאפשר למדד המעו"ף, או למדד הרלוונטי, להשתנות - בדיוק כמו בקביעת שער הפתיחה.

- צריך לייצר אלמנט של מה שמכונה "סגירה אנגלית" , בדיוק כמו , מעל תנודה קיצונית מסוימת במדד, ולאפשר איזון התנודה ע"י השחקנים.

- פן נוסף שמדבר בעיקר לסוחרים העצמאיים והמקצוענים הוא ביטול עמלות המינימום לעסקה בשלב הרציף, שכן שרשורי עסקאות באים משלב הפתיחה וזנבות של עסקאות בשלב הרציף. הם מגדילים את עלויות העסקה, לעיתים מושרשים ללקוחות קצה דבר הפוגע מאוד בנזילות המסחר.

- יש להגדיל את יחס הפקודות לביצועים בשוק הנגזרים. כיום עושה שוק שרוצה לצטט קרוב למחיר, נדרש לשנותו לעיתים דחופות בגלל השינויים במדד המעו"ף והקרבה של הציטוט למחיר התיאורטי - מה שעלול לחרוג מיחס הפקודות הקיים היום.

- מגבלת פוזיציות פתוחות: הספירה של פוזיציות פתוחות אמורה לשמור מפני "קורנרינג" של גוף גדול על השוק. השיטה בעייתית ומפריעה לגופים גדולים לנהל פוזיציות גדולות. עד לשינוי השיטה, מומלץ לספור את האופציות מחוץ לכסף בעלות קטנה מ-10%, שממילא נקנו רק כדי להקטין בטחונות, כחצי בלבד, ושאר האופציות ייספרו כרגיל (אופציות אלה ממילא לא מגיבות לשינויים בנכס הבסיס).

- מנתקי זרם: יש לאפשר בתקנון למנהל המסחר לפתוח את המסחר , כשהמדד צריך להגיע למנתקי הזרם מיד בתחילת היום (להבדיל מאשר במהלך יום המסחר), במיוחד כאשר ישנם מספר ימים בלי מסחר. כלומר, לנהוג בשיקול דעת בפתיחת או אי פתיחת המסחר. לעיתים אי פתיחת המסחר כלל יוצרת בעיה עתידית גדולה יותר מפתיחת המסחר כרגיל (במיוחד שעל פי התקנון המסחר בנגזרים יתחיל ואילו במניות לא - בעיה בפני עצמה).

- מערכת האקסטרנט: במערכת זו מעבירים הברוקרים את הפוזיציות ביניהם כהפרדה בין פעילות הברוקר לפעילות הקאסטודי של ניירות הערך.
יש לאגוד אסטרטגיות שלמות , במיוחד בשוק המעו"ף, בו הברוקר מעביר את כל אגד הביצועים או אף אחד ממנו (fill or kill). כיום, הברוקר יכול לאשר רק חלק מהפוזיציות ובכך לחשוף את הברוקר המעביר שנשאר עם פוזיציות שאינן מגודרות.

- מערכי תרחישים: חישוב מערך הביטחונות באופציות עוזר למדוד את רוב פוזיציות המעו"ף בצורה יעילה. יחד עם זאת, בגלל בעיית מדידת בלאק ושולס בסטייה אחידה ובזמן רציף, נוצר מצב שלקוחות יכולים לפני פקיעה להיכנס לשערוכים שליליים משמעותית ללא שחרגו קודם לכך המצב מחמיר לאור האופציות השבועיות ופוזיציות זמן מול החודשיות. על הבורסה להוסיף לכל תרחיש סטיית תקן אפס . כלומר, בדיקת כדי שלכל הפחות בשבוע פקיעה, משקיעים לא יכנסו לשערוכים שליליים ללא חריגה מוקדמת, קרי, מצב בו התחייבויות הלקוחות גדולים מנכסי הלקוחות.
במקביל, יש לשקול לחשב את הפוזיציות השבועיות לטובת הביטחונות לחוד ללא החודשיות.

- חישובT+1: הביטחונות המחושבים משתנים משמעותית כאשר עובר יום ערך (במיוחד בשבוע הפקיעה), ועל כן לקוחות חורגים ממסגרת אשראי / ביטחונות בתחילת יום נתון, למרות שלא חרגו יום קודם. הפתרון לכך הוא ש הבורסה תוריד יום אחד מחישוב הביטחונות כבר בשעה 16:00 ביום המסחר הקודם, כך שהברוקר והלקוח יידעו מראש את שיראו בתחילת יום המסחר ותימנע מהם אי נוחות, חסימות מסחר, הפסדים ופיצויים.

- פקודות מסוג STOP LOSS יכולות לעזור מאוד במסחר היומי אשר יסייע, בסופו של דבר, להנזלת השוק, להקטנת מרווח ה-BID-ASK ולייעול הן שוק המניות והן שוק הנגזרים. אני מדבר על פקודות רשמיות ולא כתוכנה פרטית נוספת.

- שינוי דרך ביטול עסקה שמקורה בטעות: כיום מבטלת הבורסה לחלוטין עסקת טעות, העומדת בקריטריונים הקבועים בתקנון. מי שקנה רחוק מאוד מהמחיר, מודע לכך, ומצפה לתיקון. אולם מי שקנה באיזור המחיר לא יודע על טעותו. כאשר מדווחים לו על כך, הוא חשוף לטעות על הכיסוי של אותה עסקה. בצורה זו הבורסה בעצם יוצרת בעיה חדשה לגופים חדשים. התיקון צריך להיות ביטול חלק מהעסקה שחרג באחוז קבוע וידוע לכל סוג נכסים מהמחיר. אגב, הבורסה צריכה להודיע לברוקרים שמעורבים בעסקאות מסוג זה, כיוון שחלק מהלקוחות יודע על כך רק יום אחרי כשהוא בודק את תיק ההשקעות שלו, ואז סיפור הטעות חוזר מחדש.

- חישוב מדדים ומשקולות. בשל היחס יוצא הדופן בין גודל נכסי תעודות הסל לגודל המחזור הממוצע, חשוב לעדכן את ניירות הערך ומשקליהם בצורה יעילה. למשל, לא לבצע זאת לעיתים קרובות מידי. גם רישום מהיר במניה דואלית רצוי שיעשה תוך עדכון המשקולות והוצאת הנייר, שצריך לפנות את מקומו. כך יקטן החיכוך וגריעת התשואה במדדים הרלוונטיים.

- עסקאות תואמות - הרבה עסקאות, במיוחד בשוק האג"ח והנגזרים, אשר מתואמות בין שני גופים. הברוקרים מסמנים את העסקאות כתואמות ומשדרים אותן סימולטנית לבורסה. מה שכן, הפקודה הבסיסית לא תמיד בגודל זהה לחלוטין, אז הבורסה לא מסמנת אותן. הרשויות מקבלות את הסימון כתואם אבל שאר השחקנים בשוק לא רואים סימון זה. על הבורסה לתקן ולסמן גם את העסקאות התואמות אשר כמויות הביצוע שלהן זהות אבל הפקודה המקורית אינה זהה.

שנה טובה וחתימה טובה לכולם.