בין האדם למכונה בבורסה בת"א - איך אפשר לנצח?

אמנם היה חודש מסחר מעניין (אם כי יותר בחו"ל, בשל תזמון סוכות), ואף הייתה פקיעה מעניינת - אך החלטתי הפעם להתרכז בפן אחר של המסחר, השפעת המסחר האלגוריתמי ("רובוטים", "מכונות").

הפחד ממכונות אינו חדש, האנושות פוחדת ממכונות מעת ההמצאות הראשונות לפני אלפי שנים (אז זה היה כישוף), דרך המהפכה התעשייתית (אז מחו הטווים והאורגים שהוחלפו במכונות), וגם בימינו אנו עם המחשבים.

כך למשל נפתח הסרט שליחות קטלנית ב-1984:
The machines rose from the ashes of the nuclear fire. Their war to exterminate mankind had raged for decades, but the final battle would not be fought in the future. It would be fought here, in our present. Tonight... (The Terminator, 1984)

נקדים ונאמר, שהמסחר הממוחשב נמצא במעו"ף פחות או יותר מרגע השקת המסחר האלקטרוני בתל-אביב. עם-זאת, היה מעבר מסוים של הפוקוס במסחר הזה. בתחילת הדרך המכונות התרכזו במיכון הזדמנויות פשוטות - כגון "סגירת בוקסים" (קניית ומכירת קבוצת אופציות המולידה תקבול ודאי בפקיעה במחיר תחת הוודאי), או סגירת פערים גדולים בין נכס הבסיס (המניות) לבין החוזים.

עם השנים המסחר באופציות דרך מחוללים השתכלל, ונראה שבאזור 2006-2008 הגענו למצב בו מחוללים מתחרים עם בני-אדם בכמעט כל תחום משמעותי קצר טווח במעוף. עם התרחבות פעילות המחוללים (בפרט מכיוון שישנו שוק משוכלל בין מספר כאלה), רואים את המגמות הבאות:

1. הביד-אסק ספרייד, בפרט באופציות , הינו הדוק מאוד. הכמויות המצוטטות הינם גבוהות יחסית, ועקביות.
2. אין עיוותי skew. קרי – אם נסתכל על סטיות התקן הגלומות בציטוטים (כמובן שלא בעסקאות העשויות להיות לא מסונכרנות) – הם יראו "עקום יפה" וללא שפיצים – לפחות באופציות הסחירות.
3. עיוותים (בזמן שכל מניות הבסיס רציפות) בין לחוזים מוגבלים מאוד וקטנים מאוד.
4. יש כמות "נסתרת" נוספת – שתופיע כל עוד שלא מבוצע פעילות "משנת שוק". קרי, לדוגמא, אם באופציה מסוימת מצוטט כמות 30 ב-level הראשון, סביר מאוד שנוכל לקבל עוד 30-60 יחידות על אותה במחיר דומה – גם אם לא מופיע בספר.

בעבר הרחוק, המצב היה מאוד שונה. היו מרווחים שהיו יכולים להיות מאוד גדולים על אופציות סחירות (זה היה מאוד תלוי בהרכב הסוחרים והשוק באותו רגע) – היה יכול גם להגיע ל-100 שקל מרווח ביד-אסק ספרייד, היו שורה של עיוותים אפשריים בכל רגע נתון.

אז מה זה אומר לנו כסוחרים?

יותר קשה: לסחור ידנית (או ממוכן!) ולתפוס עיוותים בולטים. היום, לקבל 20-40 שקל על אופציות זה בלתי-אפשרי ביחס לעיוות קצר טווח על אופציה סחירה. חלק מאותם סוחרים ידניים שלא השכילו להתפתח לאפשרויות פעולה בסביבה עם מרווחים נמוכים אינם מצליחים להרוויח כסף בעבר.

הרבה יותר קל: לקחת פוזיציה – בין על ערך השוק, ערך הסטייה, סטרייקים ספציפיים, וכו'. לרוב (כל עוד האופציה סחירה) – אפשר להניח שהשוק מתמחר את האופציות הספציפיות בצורה "הגיונית" ביחס לכל שאר האופציות. לקיחת נזילות (ובפרט בלתי מושכלת) הפכה להרבה יותר קלה.
מה המקום לסוחרים ידניים? יש דברים שה"מכונות" עושות פחות טוב, למשל :

1. קביעת הערך המדויק של הסטייה (האם 10% מגלם את סיכונים לפקיעה?) – זוהי מלאכה מסובכת, התלויה בהערכת ציפיות לגורמי סיכון לחודש קדימה.
2. קביעת ה-slope והצורה של עקום הסטיות – המכונות אולי דואגות לשמור את העקום "הגיוני" ביחס לעצמו, אך הן שוב פחות טובות ביחס לברירת סוג העקום הנכון לאותו רגע.
3. לקיחת פוזיציות בלונג ושורט על השוק בהתבסס על חדשות/ניתוחים מהטווח זמן הבינוני+ (לטווח קצר מאוד (שניות) – המכונות מנצחות) או מניתוח עומק של ידיעות מורכבות (המכונה אולי מבינה שהתפוצץ משהו באירן – מכאן ולהעריך את הסבירות למלחמה כוללת – זה מורכב יותר).
בגדול סוחר ידני אשר לא מנסה לנצל הזדמנויות קצרות טווח מאוד (שניות) או עיוותי תמחור גלויים (כדוגמת השפיצים ב-skew בעבר) יכול לפעול היום יותר בקלות ובמחירים הוגנים יותר (פחות עלויות מסחר).

לעומת זאת - סוחרים ידניים וממוכנים (ושניהם בוכים על כך) שהרוויחו בעבר ממרווחים גדולים ומעיוותים ברורים מאוד וקצרי טווח – קשה להם הרבה יותר לפעול. אחד הדברים שעידן המכונות הביא, זה הגדלת התחרות, שכן אם סוחר ידני יכול לפעול על 2-3 סטרייקים (בטווחים זמן קצרים מאוד) – למכונה אין בעיה לפעול על כל הסטרייקים – מה שמוליד תחרות רבה מאוד בין כל המכונות שפעולות (בשילוב עם הסוחרים הידניים).