ביפן מה שלא הולך בכוח, הולך בעוד יותר כוח

הבנק המרכזי של יפן נוקט מאז 2013 במדיניות אגרסיבית מאוד של הדפסת כסף שתכליתה להעלות את האינפלציה במדינה לרמה של כ-2% ולהתניע את הכלכלה היפנית אשר נדמה כי שרויה במיתון תמידי. העובדה כי התוצר ביפן מהווה רק שליש מזה של ארה"ב לא מפריעה ל-BOJ להדפיס ין בכמויות אסטרונומיות ביחס לגודל הכלכלה היפנית.

בסוף השבוע האחרון התבשרנו על האצה נוספת בקצב הדפסת הכסף של הבנק אשר מעכשיו תעמוד על כ-60 מיליארד דולר מדי חודש. הודעת הבנק מגיעה לאחר ששיעור האינפלציה השנתי האט בחודש ספטמבר ל-1% וזאת בעקבות העלאת מס הרכישה באפריל מ-5% ל-8%. העלאת מס הרכישה הביאה לדיכוי הצריכה המקומית ולהאטה מחודשת בקצב האינפלציה במדינה. על-פי הודעת הבנק, הדפסת הכסף תמשך ככל שיידרש – או במילים אחרות, כל עוד לא הושג יעד האינפלציה של 2%.

בניגוד לפדרל ריזרב אשר הצהיר כי תוכניות ה-QE שלו נועדו לתמוך בכלכלה האמריקאית, ה-BOJ שם כיעד עיקרי את שיעור האינפלציה ולא את הכלכלה היפנית ובכך הוא לוקח סיכון ניכר.

היפנים הכפילו בשנתיים האחרונות את הבסיס המוניטארי, ואם נמדוד מ-2008 הרי שהבסיס המוניטארי גדל פי 3. בארה"ב גדל הבסיס המוניטארי בתקופה זו בשיעור רב יותר של פי 4.

למרות זאת, אם נבחן את ההשפעה על המטבעות נגלה תמונה שונה. מרגע השקת תוכנית ה-QE בארה"ב בשיאו של המשבר הגלובלי, נחלש הדולר אינדקס בשיעור מקסימלי של כ-20% לקראת סוף 2009 ומאז מתחזק ונחלש לסירוגין מבלי להגיע לרמות שפל משמעותיות חדשות. ביפן לעומת זאת, נחלש הין מול הדולר מיולי 2012 ועד היום בכ-50% ונראה שהיד עוד נטויה.

מדוע נחלש הין בצורה כל כך ניכרת ביחס לדולר?
היעד של ה-BOJ הוא כנראה התשובה, ועל פי התנהגות שער החליפין, הבנק המרכזי של יפן יידרש להדפיס עוד הררי מזומנים כדי לנסות ולהגיע ליעד האינפלציה הרצוי מבחינתו. הבעיה היא שבפיחות כל-כך חד ומהיר במטבע, הבנק המרכזי מסתכן באובדן שליטה על שער החליפין וכלכלת יפן עלולה להכנס לסחרור.

הכסף המודרני הינו כסף "פיאט", מאחוריו לא עומד דבר וערכו קיים מתוקף חוק המדינה, ואמון הציבור בו הוא הדבר העיקרי ששומר על ערכו. כך גם במקרה של הין היפני. הבעיה היא שבהבטחה להדפיס כמויות אדירות של מזומנים, האמון בערכו של המטבע הולך ונשחק.
מהו השער הנכון לין מול הדולר? 112? 120? אולי 140? היות והמרחק ליעד האינפלציה של הבנק כה רב, רכישת ין נראית כיום כמו הימור מסוכן.

כיצד תראה יפן אם יגיע שער החליפין ל-140 ין לדולר? מדובר בפיחות של כמעט 100% מרמות השפל של 2012. נסו רגע לחשוב כיצד תראה כלכלת ישראל אם שער החליפין המקומי יעמוד על 6 שקלים לדולר. ביוני 2002, לדוגמה, נסחר הצמד ב-5 שקלים לדולר ותקופה זו מתוארת בהיסטוריה הכלכלית של ישראל כאחת מתקופות המשבר הקשות במדינה.

כיצד תתמודד הכלכלה היפנית עם חולשה כה גדולה במטבע? המשמעות היא התייקרות ניכרת מאוד של מוצרים מיובאים החיוניים לקיום הכלכלה, כמו דלק למשל. כזה הוא כמובן ברכה ליצואנים, אבל כיצד ניתן לייצר מוצרים לייצוא במחיר אטרקטיבי כשהאנרגיה הנדרשת בייצורם כל כך יקרה? כיצד ניתן לנהוג ברכב כשמחיר הבנזין מכפיל את עצמו? איך ניתן יהיה לצרוך מוצרי מזון כמו דגנים או בשר אשר רובם מגיעים מיבוא וצפויים להתייקר בעשרות אחוזים?

התשובות לכל השאלות הללו תתבררנה בקרוב. נראה כי ה-BOJ החליט לשים את כל הקלפים על תוכנית ההקלה הכמותית. הצלחתה כמובן תהיה מבורכת, אולם כשלונה יעמיד את כלכלת יפן בפני סכנה ממשית. לא נותר אלא לקוות שידם של האופטימים תהיה על העליונה.